האב ארתור מחוץ לבית
(צילום: ליאור אל-חי)
"אני שואל את עצמי כל הזמן, בשביל מה אני ממשיך לחיות עכשיו? איבדתי את הכול", שב ואומר ארתור אלטמן (28) לבני משפחתו וחבריו, "הם היו כל העולם שלי, והעולם שלי התפרק". לפני ארבעה ימים הוא חזר הביתה מהעבודה, ומצא את אשתו מריאנה (28) והתינוק בוריס ללא רוח חיים. מחר היו אמורים האם ובנה לחגוג את יום הולדתם, ובוריס היה מציין שנה להיוולדו. אך אתמול, בהלוויה צנועה וכואבת, הם הובאו למנוחות בבית העלמין תל רגב בחיפה.
"תקדישו יותר זמן ותשומת לב לאהובים עליכם", אמר אתמול ארתור, "צר לי, הצער והאובדן בלתי נסבלים. אינני יכול למצוא הסבר למה שקרה".הטרגדיה התגלתה ביום חמישי סמוך לשעה שמונה בבוקר לאחר שארתור, העובד כטכנאי מכונות במפעל באזור חיפה, חזר לביתו בשכונת קריית אליעזר בעיר לאחר משמרת לילה, והזדעזע לגלות את אשתו ובנו הפעוט מחוסרי הכרה. צוות ניידת טיפול נמרץ של מד"א, נאלץ לקבוע את מותם של השניים.
כבר מההתחלה היה ברור לחוקרי תחנת חיפה כי האם גרמה למות בנה ולאחר מכן שמה קץ לחייה בתלייה. האם הותירה מכתב שבו ביקשה סליחה, וסיפרה כי הייתה בדיכאון קשה לאחר לידה. מרגריטה בונדרנקו, חברתו של ארתור, סיפרה כי "קבענו שאגיע אליו בבוקר כדי שניסע עם האוטו שלי למוסך. הגעתי לרחוב שלהם וראיתי אמבולנסים. התקשרתי אליו והוא סיפר לי שחזר הביתה ומצא מה שמצא. בהתחלה לא האמנתי לו. זה אסון גדול".
"ארתור ואני מכירים אחד את השני מגיל 14. גרנו באותה העיר באוקראינה והיו לנו חברים משותפים", אמרה בונדרנקו, "אני עליתי לארץ בשנת 2016, והם עלו שנה אחריי. הם גרו בהתחלה בדירה שלי בחיפה, ולאחר מכן שכרו דירה משלהם. הלידה של בוריס הייתה עבור ארתור אושר גדול. הוא סיפר שחלם על זה, ותמיד היה אומר שהיא מאוד אוהבת את הילד. לא ידעתי שהיא הייתה בדיכאון. הוא לא שיתף אותי בזה. נחשפתי לזה רק באותו בוקר של יום חמישי". בונדרנקו הוסיפה: "ארתור במצב נפשי לא טוב, הוא משתף אותי במה שעובר עליו. הוא אמר לי, 'ברגע שנכנסתי לבית, העיניים של אשתי והבן שלי היו סגורות. בדקתי להם דופק ונשימה והבנתי שהם אינם. חרב עליי העולם שלי. הייתה לי משפחה, ופתאום אין לי כלום. אין דבר יותר גרוע מלקבור את הילד שלך. לקבור את האנשים שאהבת ושהיו העולם שלך'. ארתור לבד בעולם. אין לו משפחה לא בארץ ולא באוקראינה. למריאנה נשארו אמא, סבתא ואח המתגוררים בישראל".
בונדרנקו סיפרה כי מצבו הכלכלי של ארתור קשה, וכי הוא אינו מסוגל לעבוד. "הלידה של הבן ועכשיו האסון הזה גרמו לו לחובות. הוא בקריסה. עוד לפני הלידה הוא לקח הלוואות כדי לממן את אשתו והילד. כמו כל זוג צעיר הם היו צריכים לקנות ציוד לתינוק והעלות הייתה גבוהה. מריאנה גם לא עבדה, והוא היה המפרנס יחיד. מאז האסון הוא לא מסוגל ללכת לעבודה"."ארתור אמר לי שהוא צריך עזרה עם החובות שצבר", הוסיפה, "גם בשביל לשלם על הקבורה הוא היה צריך לקחת הלוואה, בסביבות 17 אלף שקל. זה כסף שאין לו. הוא בקריסה כלכלית וצריך שאנשים טובים יעזרו לו".
לתרומות: בנק הפועלים (12), סניף 700, חשבון: 060743
