שמעון זינו, אביה של מורן בן אלי: "פרחים שלנו, לא יודע איך נסתדר בלעדיהם"
(צילום: אביהו שפירא)
"איך שראובן היה מחנה את האוטו, ליאם היה רץ אליי. אנאל הייתה באה אליי - 'סבא, אני רוצה הפתעה'. דקל היה נצמד אלינו. יום-יום מורן סיפרה לי איך היה היום שלה. אהובים שלנו, פרחים שלנו, לא יודע איך נסתדר בלעדיהם. זאת המשפחה המאושרת שהייתה לנו. לא יודע איך נסתדר, זו רק ההתחלה. איך אפשר לקבור ארבעה פרחים? אני לא יודע, אין לי מושג"
כך אמר אביה של מורן בן אלי (36), שנהרגה עם בניה דקל (12) וליאם (10) והבת אנאל (3) בתאונה המחרידה אתמול בכביש 89. בתאונה נהרג גם נהג האוטובוס, אשר בסון (76), שככל הנראה סטה מהנתיב.
התאונה הקטלנית בצפון - דיווחים נוספים:
הסב שמעון זינו סיפר כי הוא שומר לידו את התיק של אנאל, נכדתו הקטנה: "זה התיק שאהבה. התיק צמוד אליי עד שאבא שלה יקום מרמב"ם, ואני אעביר אותו אליו". האב ראובן התבשר מפי רופא ופסיכיאטרית בבית חולים ברמב"ם כי אשתו ושלושת ילדיו נהרגו, לאחר ששב להכרה. "מאז הוא נמצא בהכחשה ומבקש כל הזמן להתקשר לאשתו", אמר אחיו עמי. לדבריו, הצוות הרפואי ברמב"ם המליץ שלאב יתאפשר להיפרד מיקיריו בהלוויה שתיערך ב-15:00 במעלות.
זינו אמר עוד: "זאת המשפחה שהייתה לנו ואני מקווה שנדע להסתדר. איך אפשר להרים את הילדים ככה ולשים אותם בקבר? אני לא יודע, אין לי מושג איך. המכנס שאנאל כל כך אהבה צמוד אליי, אני מריח אותו ואת התיק שלה מאתמול בערב. הם נסעו אתמול לכיוון חצור, לאח של ראובן. תכננו לעשות 'על האש' ותפילת הודיה.
"דקל היפיוף שלנו היה לפני בר מצווה, החלטנו שאנחנו לוקחים כל בר או בת מצווה לחו"ל. הוא כל הזמן היה אומר לי 'עוד מעט בר מצווה, תיקחו אותי לברצלונה', והבטחנו לו שזה מה שיהיה. הם נסעו ולא חזרו. אני ואשתי ראינו בטלוויזיה פרטים על התאונה, ואמרנו 'מסכנים'. ברגע שאמרו את הגילים של הילדים נרגענו. אמרו "בת 5", אנאל בקושי 3, ודקל הוא 12 ולא 15. נרגענו. אבל אז עמי (אח של ראובן) התקשר אלינו ואמר 'דחוף תבואו לרמב"ם'".
"הגענו לבית החולים מתים, גמורים"
הדרך מבית הוריה של מורן בכפר ורדים כבר לוותה בחששות כבדים. לדברי זינו, "בדרך לרמב"ם הוא התקשר שוב ואמר 'תבואו מהר לכיוון זיו'. החתן שלנו לקח אותנו, לא הייתי מסוגל לנהוג בדרך הזאת. אחר כך התקשרנו לעמי כדי לשאול מה קורה, והוא אמר 'יש פה קצינה שמחכה לדבר איתכם'. ברגע שהוא אמר את זה, הייתה לי הרגשה הכי גרועה בעולם. הגענו לשם מתים, גמורים. אני והבת שלי הבכורה נכנסו לחדר הקירור, זיהינו אותם. נישקתי אחד-אחד, קראתי 'שמע ישראל' וביקשנו סליחה מכולם אם אי פעם בטעות אולי עשינו משהו רע".
זינו ציין עוד בנוגע לבתו ונכדיו שנהרגו: "מורן מגיל אפס הייתה עוזרת לכל העולם, כל הזמן רק שואלת אותנו 'מה אתם צריכים שאני אעזור? אני אבוא אליכם'. ליאמי היפיוף הזה תמיד היה בא, מתחבא ואומר לנו 'שיגענו אתכם'. אתמול עוד הספקתי לדבר עם האבא ראובן, ואמרתי לו 'תשלח לי את ליאם לשבת', והוא ענה לי 'יום שישי אני מביא לך את ליאמי לשישי-שבת' ושמחנו. הנכדים היו מתקשרים לאשתי ואומרים 'סבתא, מתחשק לי זה, תכינו לנו', והיא לא סירבה לאף אחד אף פעם. המשפחה שבורה לחלוטין".
אביה של מורן סיפר עוד כי "אחרי שני בנים, מורן רצתה בת. שנים היא לא הצליחה והיינו מרגיעים אותה 'מורן, זה יבוא'. לפני כמה שנים היינו בטיול בחו"ל, ואז היא שלחה לנו הודעה בוואטסאפ 'יש לי בת' ומה זה שמחה. זה האושר שהיה לנו, חבל על הזמן. עכשיו הכול ממש קשה לנו. אנאל, המלאכית שלנו שתמיד אהבה חד קרן, עכשיו היא למעלה".
בר, אחותה של מורן שעובדת כדיילת בחברת תעופה, הייתה בדרך לטיסה כשאירע האסון. "אחותי הגדולה התקשרה אליי בדיוק כשהתארגנתי, מזל שלא עליתי לטיסה ורק אחר כך הייתי שומעת על התאונה. ברגע שאתה שומע את האנחה הזאת, בשנייה אתה יודע מה קרה".
היא אמרה עוד על האחות שנהרגה: "מורן הייתה אישה מדהימה, אימא מדהימה, אין דבר שהיא לא נתנה לילדים שלה. כבר שהם היו רק חושבים על משהו, היא כבר הייתה יודעת. זה פשוט כמו שאומרים - אלוהים לוקח את הטובים ביותר".
אייל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים, אמר: "זה אסון גדול לקהילה שלנו ושל מעלות תרשיחא, ולמדינה כולה. מורן וראובן הכירו כאן, זה אסון בלתי נתפש. אני רואה את מודעת האבל ולא מעכל. בדרך כלל מודעת אבל היא לרוחב, אבל כאן עשה מודעה לאורך כדי להכניס את כל השמות. איך סבתא רבתא, סבא וסבתא יכולים לקבור ילדים, נינים ונכדים?".
מהחקירה הראשונית עלה כי התאונה אירעה בשלבים. האוטובוס, על פי החשד, סטה מנתיבו ופגע בצדו של רכב מסחרי. בהמשך פגע ברכב נוסף ואז התנגש חזיתית במונית שבה ישבו בני משפחת בן אלי והתהפך על צדו.
לנהג האוטובוס בסון היו 51 הרשעות קודמות ב-55 השנים מאז עלה על הכביש. אחת ההרשעות האחרונות של בסון הייתה ב-2017, על נהיגה באור אדום. בין הרשעות העבר שלו גם שבע הרשעות על מהירות מופרזת, האחרונה שבהן לפני 20 שנה. החקירה תתמקד כעת בשאלה מה גרם לסטייתו של האוטובוס, ובין היתר ייבדק אם אירוע רפואי כלשהו גרם לנהג לסטות.
עמי בן אלי: "אחי קיבל את הבשורה שאיבד את אשתו ושלושת ילדיו מרופא ופסיכיאטרית בבית חולים"
(צילום: ליאור אל-חי)
ריאיון עם המדריך שנפצע בתאונה הקטלנית בצפון: צעקנו לחניכים להחזיק חזק
(צילום: ליהי קרופניק, משי בן עמי)
מנהל בית החולים זיו ד"ר ענאן עבאסי מעדכן על מצב הפצועים
(צילום: אביהו שפירא)
גורמים במשטרה ציינו את עדויות הילדים, נוסעי האוטובוס, על דבר שאירע לנהג בסון. אחד מהם, דביר נריה, בן 18 מחריש, מדריך בני עקיבא שנפצע ופונה למרכז הרפואי לגליל בנהריה, סיפר הבוקר לאולפן ynet: "כמה דקות לפני שהאוטובוס התהפך, הרגשנו משהו חריג, הרגשנו את ההדף של האוטובוס שהוא מאוד מאיץ. תפסנו כולם חזק באוטובוס ופתאום הוא התנגש במכונית או במשאית. כל החלונות נשברו והכול עף מהרוח. תפסנו עוד יותר חזק כי לא ידענו אם נתהפך.
"אמרנו לחניכים לתפוס חזק, ואז האוטובוס התהפך שלוש-ארבע פעמים. ברוך השם שרוב החניכים שלי לפחות יצאו מזה פצועים קל עם כמה שריטות ושוחררו אתמול הביתה. הרגשנו זגזוגים, אבל לא חשבנו שמשהו לא בסדר. בהלוך היו דיבורים, שירים, קצת רעש ובלגן, בכל זאת חניכים עושים שמח, וזה כן הפריע לנהג מאוד. הוא התעצבן וביקש שקט. הם הפסיקו קצת ואז המשיכו. היו קטעים שהוא היה עושה ברקסים פתאומיים או מאיץ פתאום כדי שיהיו בשקט".
- הנהג העביר לכם מסר באמצעות הנהיגה?
"כן, כן".
- מישהו העיר לנהג?
"אני חושב שהקומונריות העירו, אבל אני לא יודע כי לא שמעתי, הייתי הם החניכים שלי, יותר בפוקוס עליהם".
- מישהו היה חגור? הייתה דרישה של הנהג להיחגר?
"הדרישה של הנהג לא הייתה להיחגר. בדרך כלל במסעות וילדים שהם קצת יותר גדולים וזה לא בית ספר יסודי, פחות מקפידים על חגירת חגורות. זה לא משהו שהפריע לו, לא עניין אותו ממש".
