תיעוד מהחילוץ מגונדר
חלק מהם היו נצורים במלון, אחרים ראו גופות ברחובות - וכעת הם בדרך חזרה הביתה, לישראל. בארבע טיסות מיוחדות חולצו 204 ישראלים וזכאי עלייה מהערים גונדר ובהר דר שבצפון אתיופיה אל הבירה אדיס אבבה. הם הודו למחלציהם, אבל יש מי שזעם על כך שמאחור הושארו אלפים ששוהים במחנות בגונדר.
"היום הוכח – לא אחים אנחנו", אמרו אתמול (חמישי) במטה המאבק והוועד הארצי להעלאת יהודי אתיופיה. "מי שהעלה לאוויר מטוס וחילץ כ-200 ישראלים מאתיופיה, כשהוא מותיר אלפים מאחור בגונדר בלב התופת והלחימה, נושא באחריות ישירה לגורלם. אחינו ואחיותינו הממתינים לעלייה במחנה בגונדר כבר שנים נתונים בסכנה מיידית לחייהם".
נתניהו מעדכן על החילוץ מגונדר
"פנינו לראש הממשלה בדרישה לחלצם, והתשובה המהדהדת הגיעה היום כששוב הוכח – ממשלת ישראל אינה סופרת אותנו ואת אחינו ואחיותינו", זעמו. "יש חילוץ לישראלים מאתיופיה, יש מבצעי העלאה של עשרות אלפי יהודים מאוקראינה ורוסיה - אבל אין מקום במדינת היהודים לאחינו שנקלעו בין ירי המיליציות לחיילי הצבא באתיופיה. התשובה שלנו בוא תבוא, ביום ראשון נעלה כולנו להשמיע אותה מול משרד ראש הממשלה בירושלים. לא נשתוק עד שאחרוני היהודים יחולצו מגונדר".
הישראלים וזכאי העלייה חולצו לאחר שהפכו לנצורים באזור שבו אירעו בימים האחרונים עימותים קשים בין חמושים לכוחות הביטחון האתיופים. אשר סיום מקריית מלאכי ניהל בהתנדבות את קבוצת הוואטסאפ לאיתור הישראלים שנתקעו בגונדר. "לקח זמן לשגרירות ולמשרד החוץ להבין את גודל האירוע", אמר ל-ynet. "כשנכנסנו לתמונה היה קושי גדול להבין את מספר האנשים, מיקומם ומצבם. אספנו את זה בעבודת נמלים של מתנדבים מול המשפחות בארץ. זה עזר מאוד לממשלה. הכנו טבלה עם מספרי תעודת זהות, מיקומי המלונות ואפילו מצב בריאותי, אם חסרות תרופות".
"החלטתי לעשות מעשה כי הייתי שם והבנתי מה עובר עליהם", אמר סיום. "חלק מהישראלים היו תחת אש. ידענו שאם לא נעשה בלגן חלילה יהיו ישראלים שייטבחו. אם אנחנו לא היינו צועקים הממשלה לא הייתה פועלת. חוסן של מדינה נמדד ביכולת שלה להגיע לכל פינה ובסוף המדינה עשתה מעשה ענק והיא מצליחה לקרב את העדה. זה חלק בלתי נפרד מהאמון שבין העדה לממשלה. שאפו ענק לממשלה על המהלך הזה".
בהקמת קבוצת הוואטסאפ היו מעורבים גם חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וגם שי טרונך, ישראלי יוצא אתיופיה שמפעיל קבוצת פייסבוק ובה 40 אלף איש יוצאי העדה.
טדי, אחד המחולצים שהיה תקוע במלון בגונדר, סיפר כי ישן יחד עם 12 ישראלים נוספים בבר המלון: "הייתה היסטריה, אנשים לא ידעו מה לעשות. המצב בגונדר על הפנים. יש מלא גופות שזרוקות ברחובות ונשרים חגים בשמיים. אין אמבולנסים. לא היה לאן לברוח. היו פה מלא חמושים ברחובות עם קלצ'ניקוב ומרגמות. הרבה אזרחים מבוהלים. היה ממש עצוב לראות מדינה כזאת יפה מתפרקת. היו ישראלים תקועים שנגמרו להם התרופות והם היו במצוקה אמיתית. חיי אדם ממש זולים פה".
צליל ליפשיץ (23), רכזת המתנדבות של הסוכנות היהודית שהגיעו להתנדב לפני שבועיים בגונדר במסגרת פרויקט "תן": "ב-2018 התנדבתי בפרויקט 'תן' באוגנדה, והשנה חזרתי כדי להיות רכזת המתנדבים באתיופיה. הגעתי לפני חודש וחצי כדי להתכונן לקראת מחזור הקיץ של המתנדבות. ביום רביעי בשבוע שעבר עוד עבדנו רגיל ובאותו ערב נפל האינטרנט והקליטה והפכנו מנותקות.
"ביום חמישי בבוקר הלכנו לפעילויות כרגיל, ואז הקב"ט של הסוכנות היהודית הנחה אותנו לחזור מוקדם יותר הביתה. זו הייתה הפעם האחרונה שיצאנו מהבית. בימים האחרונים שמענו יותר יריות, העימותים נעשו רציניים. קציני הביטחון של הסוכנות היהודית עזרו לנו מאוד, הביאו לנו אוכל, וזה מאוד הרגיע את הבנות. זו שמחה מהולה בעצב לצאת מגונדר. הגענו עם מוטיבציה לתת מעצמנו וזה נקטע ברגע".
מולוגוטה נגה מקריית חיים, מורה בבית ספר יסודי, הגיע לבקר את משפחתה של אשתו שחיה בגונדר: "היינו תקועים מיום רביעי בשבוע שעבר, כמעט תשעה ימים. ביומיים הראשונים שלנו באזור היו הרבה יריות. יום חמישי ושישי היו קשים מאוד. אנחנו היינו במלון בטוח יחסית, נשארנו בקומת הקרקע וידענו שבאיזשהו שלב יחלצו אותנו. התקשרתי לחדר המצב של משרד החוץ, דיווחנו להם והדריכו אותנו לא לצאת מהמלון ולשמור על עצמנו.
"אני ואשתי עם תינוק בן שבעה חודשים, והפחד היה שניתקע עוד הרבה זמן. לפי המלחמה שהייתה שם מיום חמישי עד יום שני בערב חשבנו שזה יימשך - אבל לאט-לאט היריות פחתו. הייתי גאה שחילצו אותנו. אם זה היה תלוי במדינת ישראל תוך יום היא הייתה מוציאה אותנו, אבל בין המיליציות לחיילי צבא אתיופיה הייתה מלחמה עקובה מדם".
בכירים בממשלה אמרו כי "יש 10,000 אזרחים זרים שתקועים באזורי הקרבות, וישראל היא המדינה היחידה שפעלה לחלץ את אזרחיה. ישראל קיבלה זעקה מהשטח של אנשים תקועים ומיד ראש הממשלה הנחה את ראש המל"ל צחי הנגבי להיערך למבצע חילוץ של הישראלים ושל זכאי העלייה, שבדרך להיות ישראלים. אנשים שכבר אושרה עלייתם לארץ, שהיו בתהליך של יישום הזכאות".
"עד היום לא יכולנו לעשות שום דבר מעשי כי רק אתמול בלילה שדה התעופה בגונדר נכבש מחדש על ידי הממשלה", הסבירו אתמול מדוע מבצע החילוץ לא יצא לדרך לפני כו. "בשלושת הימים האחרונים עשינו שבע הערכות מצב, חלקן בהובלת הנגבי וחלקן בהובלת תא"ל במיל' איציק בר, סגן ראש המל"ל, שלא ישן ארבעה ימים. כל הזמן תוכנן האיסוף של האנשים. היו 178 נקודות שאנשים צריכים להגיע מהן לשלוש נקודות איסוף מרכזיות בתוך גונדר ומשם להסיע אותם לשדה התעופה בגונדר, וכן נקודות איסוף בעיר השנייה, בהר דר. שם היו תקועים בעיקר זכאי העלייה. זה היה מבצע מתוכנן שבוצע בעצה אחת עם ממשלת אתיופיה שמאוד עזרה. בלעדיה לא היה קורה כלום".
לדבריהם, "אחרי שהצבא השתלט על שדה התעופה בגונדר, ומשם היה ניתן להטיס את האנשים לאדיס. היה צריך לאתר את כל הישראלים ומשרד החוץ עשה עבודה מעולה והצליח להגיע לכל ישראלי. הסוכנות עשתה עבודה חשובה עם זכאי העלייה. כל הלילה דיברו עם כל האנשים, אמרו להם להגיע לנקודות איסוף ואוטובוסים שגויסו עם הממשלה הביאו את האנשים מנקודות החילוץ לשדה התעופה. מטוסים שהמדינה שכרה נחתו בגונדר ולקחו את האנשים לאדיס אבבה, שם מממנים להם מרגע הנחיתה ועד 24 שעות אחרי שהות במלונות, על חשבון מדינת ישראל. ב-24 השעות האלה הם יחליטו מה הם רוצים לעשות".
הבכירים בממשלה הסבירו לא היה צריך להטיס הרקולס לאתיופיה לחילוץ הישראלים וזכאי העלייה, "כי התעבורה האווירית באתיופיה לא נפגעה, רק שדה התעופה היה סגור. הם אמרו כי "יש כ-20 עד 30 מנותקי קשר ישראלים, שאי אפשר היה להביא אותם. התקווה היא שייחלצו אותם בהמשך".
ראש המל"ל הנגבי, שהוביל את המבצע, אמר: "בהנחיית ראש הממשלה ניהל המל"ל צוות שלרגע לא ויתר על אופציית החילוץ. שר החוץ אלי כהן פעל מול מקבילו האתיופי. בצוות שהובלנו השתתפו מנהלי משרד החוץ, השגריר באתיופיה וצוות השגרירות, יושב ראש הסוכנות, שר העלייה והקליטה, אנשי משרד ראש הממשלה ואנשי זרועות הביטחון. הבוקר בישר לי סגני, תא״ל איציק בר, שנפתח פתח לביצוע מהיר של המבצע המתוכנן. בישרנו לישראלים שהמחלצים בדרך, ואכן כעבור כחצי יממה המשימה הושלמה בהצלחה מלאה ומרגשת".
הישיבה שהתניעה את מהלך החילוץ התקיימה בדיון במשרד העלייה והקליטה ביום שני האחרון, בהשתתפות סגן ראש המל"ל, נציגי משרד החוץ, הסוכנות היהודית ואגף המבצעים בצה"ל. שר העלייה והקליטה אופיר סופר דחף למבצע מהשלבים המוקדמים.
פורסם לראשונה: 21:50, 10.08.23
