מאות בני אדם ליוו הבוקר (יום שישי) למנוחות את סיון שדה בן ה-18 שנהרג שלשום מפגיעת רקטה בכפר מסריק בגליל המערבי. בזמן ההספדים הופעלה אזעקה בכפר מסריק, בעקבות ירי מלבנון, והנוכחים נאלצו להשתטח על הקרקע.
האזעקה בזמן ההלוויה
(צילום: עמרי שטיין)
רחלי, אמו של סיון שדה, ספדה לו בהלוויה: "נותרתי ללא מילים, רק עם כאב עצום. אצלי הכל השתנה מיום רביעי. אני לא מאמינה שאתה כבר לא איתנו. זה לא הגיוני, לא נתפס. הילד שלי היה מלא חיים, והוא לא בחיים. תמיד ידעת הכי טוב מה הכי טוב בשבילך. החיים איתך תמיד היו מעניינים ומאתגרים, כבר בהיריון היה לי מאתגר. נולדת בניתוח קיסרי. היית תינוק יפה, והיית פעוט פעלתן ושובב, וזה ליווה אותך כל החיים. תמיד עשית דברים בדרך שלך".
"לא דאגתי לך, כי סמכתי עליך תמיד", סיפרה האם. "תמיד ידעתי שאתה תסתדר כי אתה יצירתי ברמות. גם כשהיו לנו קשיים ואתגרים ביחד, תמיד האמנתי שהאופק שלך יהיה טוב. אבל לא תיארתי לעצמי שהוא כל כך קצר. ניחנת באינטליגנציה רגשית מפותחת. הייתה לך דרך להגיע לכל אחד, מקטן ועד גדול. אני מתגעגעת לחיוך השובה שלך".
ההספדים בהלווייתו של סיון שדה
(צילום: עמרי שטיין)
האם אמרה: "אני כל כך שמחה שזכית לאהוב בשנה וחצי האחרונות. תמיד אהבת אקסטרים ואמרת שאתה חי על הקצה. בבקשה תעשה פעלול אקסטרימי ותחזור אלינו. סיוני שלי, אני יודעת שהיית שמח ומאושר וזה מרגיע אותי מאוד. אני כל כך אוהבת אותך, סיוני, ואני לא רוצה להיפרד. אתה הראשון שהפך אותי לאמא. אוהב אותך לעולמי עד".
בתצלום של סיון בספר המחזור, לרגל סיום כיתה י"ב, נכתב: "מי שמפחד להסתכן, מסתכן בחיים של בינוניות". אביו של סיון, אסף, ספד לו: "אני מודה לך על מה שלימדת אותנו. אנחנו בזכותך אנשים טובים יותר. אני מבטיח לך שנחייך כמה שיותר. אתה המצפן שלי לכל החיים. נמשיך כל מה שרצינו. סיון אצלנו בלב ובכל מקום. סיון היה אדם פשוט שעשה טוב. שכל אחד יעשה לפחות משהו אחד טוב ואולי נהיה ראויים לזכרו".
דודתו של סיון, עילית, ספדה: "איך ייתכן שהילד שלנו, שעשרות פעמים נחבל ונפצע ואף פעם לא כואב לו, וכשמסובבים את הראש הוא שובר יד או מכניס רגל לאופניים, לא קם על הרגליים? כשדודי חזר מהשדה מפורק, אמרתי לו, 'מצידי תשקר ורק תגיד שראית את הפנים יפות ושלמות'. מרוב שוק לא זכרתי כלום. הכל נמחק. החיים המשותפים שלנו, 18 שנה - הכל הצטמצם לרגע הזה שבו רייצ'ל התקשרה ושאלה אם ראינו אותך ואחזנו ידיים. היא אמרה, 'מה אני, אמא לשני ילדים?' וביקשתי ממנה רק שננסה לנשום".
"הייתה לך חוכמת רחוב ותמיד אמרנו שתדע להסתדר בכל מקום", הוסיפה הדודה. "בכל יום הולדת שלחתי לך: אהוב שלנו. אנחנו קומונה, חיים ביחד, כולנו מחוברים ולא נפרדים. אין מצב שהדף הטיל שפיזר רסיסים של כאב על אדמת השדה פירק לנו את המשפחה. השדות זה הבית שלנו, ואני לא מבינה איך ליד עצי הזית של סבא החיים נשברו לנו".
גופתו של שדה נמצאה בשטח חקלאי סמוך לבית העלמין בקיבוץ שבגליל המערבי. חקלאי שחלף באזור הבחין בו והזעיק את כוחות ההצלה, שנאלצו לקבוע את מותו של הצעיר בזירה. "הוא היה מחוסר הכרה עם פציעות קשות בגופו מרסיסים", סיפר חובש מד"א נתנאל בן יהודה, "ביצענו בדיקות רפואיות אך הוא היה ללא דופק וללא נשימה, עם פצעים אנושים בגופו, ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותו".
