פרסום ראשון: מנכ"ל משרד הביטחון אלוף במיל' אייל זמיר הודיע היום לשר הביטחון הנכנס ישראל כ"ץ על כוונתו לסיים את תפקידו, כשבוע לאחר פיטוריו של יואב גלנט - שמינה אותו לתפקיד. השר כ"ץ הביע הערכה לפועלו של זמיר וביקש ממנו להישאר בתפקיד עד למציאת מחליף.
החלטתו של זמיר הדהימה רבים במערכת הביטחון ומהווה מכה קשה נוספת ליציבותה עם כניסתו של שר ביטחון חדש שאינו מנוסה. זמיר, סגן הרמטכ"ל לשעבר, מקובל מאוד על ידי קצינים רבים בצבא עסק בבניין הכוח בשנה האחרונה והיה בקשר מצוין מול האמריקנים. מאז תחילת המלחמה עסק ברכש חסר תקדים של אמצעי לחימה מארצות הברית כולל עסקאות רכש של מטוסי הקרב וחימושים ובמקביל הגדלת הייצור המקומי בישראל בתעשיות הביטחוניות.
ממשרד הביטחון נמסר כי "שר הביטחון ישראל כ"ץ נפגש היום לפגישת עבודה ראשונה עם המנכ"ל זמיר. המנכ"ל סקר בפני שר הביטחון את העשייה הנרחבת של משרד הביטחון במלחמת חרבות ברזל, בדגש על הבטחת אורך הנשימה של צה"ל במערכה רב-זירתית מתמשכת ועצמאות הייצור 'כחול לבן'. מנכ"ל משרד הביטחון ביקש משר הביטחון לסיים את תפקידו בתקופה הקרובה. לבקשת שר הביטחון סוכם כי בעת הזו המנכ"ל ימשיך בתפקידו".
זמיר, שהיה כאמור בעבר סגן הרמטכ"ל, הפסיד את הקידום לדרגה הגבוהה ביותר לרמטכ"ל הנוכחי רב-אלוף הרצי הלוי, שעד עתה לא מימש את אחריותו לטבח 7 באוקטובר ולא התפטר גם אחרי 400 ימי לחימה בגזרות השונות.
זמיר נחשב למועמד המוביל והטוב ביותר לרשת את הלוי עם הניסיון, הסמכות והמקצועית, ובעיקר בזכות תפיסותיו שהתנגדו לצבא קטן. בטקס חילופי סגן הרמטכ"ל ב-2021, הדליק אלוף במיל' זמיר נורת אזהרה וקבע כי "מול מערכה רב-זירתית יש לצה"ל צורך במסה קריטית של איכות וכמות".
זמיר אמר אז עוד: "בעיניי, צה"ל נמצא על סף גודל הסד"כ המינימלי מול איומים מורכבים מאלה שחווינו בשנים האחרונות. על מדינת ישראל בתנאיה הייחודיים לשמר שולי ביטחון ועוצמה רחבים, לצד הצורך החיוני להפוך ולהתאים את אפקטיביות צה"ל לעידן המלחמות העתידיות. ישראל צריכה יכולות טכנולוגיה מתקדמות, אבל לצד זה מסה קריטית של סד"כ איכות וכמות".
הודעת נתניהו על פיטורי גלנט
(צילום: לשכת רה"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע ביום שלישי שעבר לגלנט על פיטוריו ממשרד הביטחון, בפעם השנייה במהלך כהונת הממשלה הנוכחית. "המחויבות העליונה שלי כראש ממשלת ישראל היא לשמור על ביטחון ישראל ולהביא אותנו לניצחון מוחלט", הסביר נתניהו את החלטתו לפטר את גלנט. לדבריו, "בעיצומה של מלחמה, יותר מתמיד, נדרש אמון מלא בין ראש הממשלה לשר הביטחון. לצערי, אף שבחודשים הראשונים של המערכה היה אמון כזה והייתה עבודה מאוד פורייה, במהלך החודשים האחרונים האמון הזה נסדק ביני לבין שר הביטחון".
נתניהו אמר עוד כי "ביני לבין גלנט התגלו פערים משמעותיים בניהול המערכה, והפערים הללו לוו בהצהרות ובפעולות שמנוגדות להחלטות הממשלה ולהחלטות הקבינט". ראש הממשלה טען כי עשה ניסיונות רבים לגשר על הפערים הללו, "אבל הם הלכו והתרחבו". לדבריו, "הם הגיעו גם לידיעת הציבור בדרך לא מקובלת, וגרוע מזה, הם הגיעו לידיעת האויב - האויבים שלנו רוו נחת מזה והפיקו מזה הרבה תועלת".
"דעות שונות בוויכוחים פתוחים - זאת הדרך שלי לנהל את הדיונים ואת ההערכות וההחלטות. כולם יודעים את זה", הוסיף נתניהו. "אבל משבר האמון שהלך ונפער ביני לבין שר הביטחון הפך לנחלת הכלל, והמשבר הזה אינו מאפשר המשך תקין של ניהול המערכה".
הצהרת גלנט לאחר פיטוריו
(צילום: ליאור שרון)
מנגד, השר המפוטר גלנט אמר כי "הפיטורים מגיעים אחרי הישגים מדהימים במלחמה. הכינו בעזה ובלבנון, חיסלנו את מנהיגי הטרור בכל המזרח התיכון. אני גאה בהישגים של מערכת הביטחון. ביטחון ישראל הוא משימת חיי. מאז 7 באוקטובר התרכזתי רק במשימה אחת - ניצחון במלחמה".
גלנט טען כי פוטר בשל שלושה נושאים: "הראשון, עמדתי הנחרצת כי כל אחד שנמצא בגיל הגיוס חייב להתגייס. הנושא הזה איננו רק חברתי, מדובר בנושא המרכזי ביותר לקיומנו ועתידנו, ביטחון מדינת ישראל והעם היושב בציון. איבדנו במלחמה הזאת מאות רבות של לוחמים, נשים וגברים. השנים הקרובות יזמנו לנו אתגרים נוספים. לא תמו המלחמות ולא נדם שעון הקרב".
השני, לדבריו, "מחויבות להחזרת החטופים בשבי החמאס. עלינו לעשות זאת מהר ובעודם בחיים. אני קובע שהדבר הזה ניתן להשגה, אפשר להחזיר את החטופים. צה"ל יידע לגבות אותם ביטחונית". הנושא השלישי, לדברי גלנט, הוא אי-הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר. "הפקת הלקחים - אמרתי שאני אחראי על מערכת הביטחון. על הניצחונות ועל הכישלונות. רק תחקיר אמת יאפשר לנו להפיק לקחים".
