בית הנבחרים של קנדה קבע הלילה (בין רביעי לחמישי) כי מעשיה של רוסיה באוקראינה הם רצח עם. המחוקקים הקנדים הצביעו פה אחד בעד ההחלטה, וקבעו כי יש שלל ראיות לכך שמוסקבה מבצעת פשעי מלחמה נרחבים ושיטתיים נגד האנושות. ההחלטה שאישרו המחוקקים הקנדים קובעת כי הפשעים של רוסיה באוקראינה כוללים מעשי טבח המוניים, מקרים שיטתיים של הרג בכוונה תחילה נגד אזרחים אוקראיניים, חילול של גופות, טרנספר בכוח של ילדים אוקראינים, עינויים, גרימת נזק פיזי ונפשי – ומעשי אונס.
החלטת הפרלמנט הקנדי באה אחרי שקודם לכן החודש הצהיר ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו כי העובדה שעוד ועוד אנשים מכנים את מעשי רוסיה באוקראינה "ג'נוסייד" (רצח עם) היא צודקת לחלוטין. "ראינו רצון לתקוף אזרחים ולהשתמש באלימות מינית כנשק מלחמה", אמר אז טרודו. "זה לחלוטין בלתי מתקבל על הדעת".
את הדברים אמר טרודו יום אחרי שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן החריף את הטון נגד מוסקבה וכינה את מעשיה באוקראינה "רצח עם". בהצהרתו ההיא הדגיש ביידן כי אף שזו דעתו, משפטנים הם שצריכים להחליט אם המעשים אכן תואמים משפטית את ההגדרה הזו: "כיניתי זאת ג'נוסייד משום שנעשה ברור יותר ויותר שפוטין מנסה פשוט למחוק את הרעיון שתוכל להיות אוקראיני, והראיות לכך הולכות ומצטברות". ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון אמר החודש שהיקף הזוועות שמבצעת רוסיה באוקראינה "נראה לא רחוק מרצח עם".
הפרלמנט האוקראיני עצמו אישר בשבוע שעבר החלטה הקובעת כי מעשיה של רוסיה במדינה הם רצח עם. מוסקבה דוחה בתוקף את הטענות הללו, ואת הפעילות שלה באוקראינה היא מכנה "מבצע צבאי מיוחד". הקרמלין טוען כי ה"מבצע" הזה נחוץ משום שארה"ב מנצלת את אוקראינה כדי לאיים על רוסיה, ומאשים בעצמו את אוקראינה כי היא מבצעת רצח עם – נגד אוכלוסיית דוברי הרוסית בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה ונגד המורדים הפרו-רוסים שם. הממשלה בקייב דוחה את הטענה הזו בתוקף, ומדגישה שרוסיה משמיעה אותה רק כדי לתרץ את פלישתה.
מקמבודיה ורואנדה עד סרברניצה
לקביעה של ביידן, טרודו והפרלמנטים בקנדה ואוקראינה כי מעשי רוסיה הם רצח עם יש חשיבות סמלית, אבל כדי שתהיה לקביעה כזו משמעות מעשית בינלאומית אכן נדרשת מעורבותם של משפטנים. ל"רצח עם" יש הגדרה משפטית נוקשה, למעשה המחמירה ביותר בדיני המלחמה, ומאז שואת היהודים במאה שעברה נדירים הם המקרים שבהם בתי דין שוכנעו מעבר לכל ספק וקבעו שמעשי טבח המוניים כלשהם הם רצח עם.
"האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם", שהיא מסמך רשמי שכונן ב-1948, קובעת כי רצח עם הוא פשעים שבוצעו "מתוך כוונה להשמיד, בחלקה או במלואה, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית וכיוצא בזה". מאז השואה קבעו בתי דין בינלאומיים כי רק שלושה אירועים הגיעו לרף הזה: הטבח שביצע משטר הקמר רוז' בקמבודיה נגד בני הצ'אם והוייטנאמים בשנות ה-70, טבח שבו נרצחו 1.7 מיליון בני אדם; הטבח שבוצע ב-1994 בבני הטוסי ברואנדה, ושבו נרצחו לפחות 800 אלף איש; וטבח סרברניצה שבוצע ב-1995, בימי מלחמת בוסניה, בכ-8,000 גברים ונערים מוסלמים בעיירה הבוסנית סרברניצה.
המעשים הפליליים שמהם מורכב רצח עם, לפי המשפט הבינלאומי, כוללים רצח של חברי קבוצת האוכלוסייה המדוברת, גרימת פגיעה פיזית או נפשית חמורה לאנשיה, יצירת תנאים שתוכננו מראש כדי להשמיד אותה, מניעת ילודה בקרבה והעברה בכוח של ילדים מן הקבוצה לקבוצות אוכלוסייה אחרות.
מה צריכים התובעים לעשות?
כדי להוכיח שמעשה מסוים הוא רצח עם, התובעים חייבים תחילה להוכיח שהקורבנות הם חלק מקבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית מובחנת. פירוש הדבר שרצח עם אינו כולל פעולה נגד קבוצה כלשהי בשל אמונותיה הפוליטיות. הוכחה שמדובר ברצח עם היא דבר קשה יותר להשגה מאשר הוכחה של הפרות אחרות של החוק ההומניטרי הבינלאומי כגון פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, משום שהיא מצריכה ראיה לכוונה ספציפית מצד המבצע.
"רצח עם הוא פשע קשה להוכחה", מסבירה מלני אובריין, נשיאת ההתאחדות הבינלאומית לחקר המעשים של רצח עם. "הצדדים צריכים להביא חומר רב אל השולחן". היא מציינת כי הדרישה לשילוב הוכחות של קיום כוונה, פגיעה בקבוצת אוכלוסייה מוגנת ופשעים דוגמת סילוק בכוח של ילדים מהקבוצה היא אתגר עצום שיש לעמוד בו.
בין הדין הפלילי הבינלאומי פתח כבר בפברואר בחקירה בנוגע לאפשרות שבאוקראינה מתבצעים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ולבית הדין הזה נתונה הסמכות השיפוטית לדון גם במקרה של רצח עם. התביעה האוקראינית, שחוקרת זה זמן רב טענות לפשעי מלחמה שביצעו לכאורה הרוסים מאז שסיפחו לידיהם את חצי האי קרים ב-2014, טוענת כי מאז 24 בפברואר זיהתה אלפי מקרים פוטנציאליים של פשעי מלחמה מצד הכוחות הרוסיים, והודיעה כי כבר גיבשה רשימה של מאות חשודים. גם מדינות זרות, בהן גרמניה ובריטניה, הכריזו כי הן מתעדות את הפשעים שמחוללים לכאורה הרוסים כעת, כדי שאפשר יהיה בהמשך למצות איתם את הדין.
לצד בית הדין הבינלאומי שמורה למדינות הזכות להכריז כי הן עצמן מכירות באירוע כלשהו כרצח עם, גם אם המוסדות הבינלאומיים אינם עושים זאת, וכך למשל הכירה ארה"ב בשבעה ג'נוסיידים מאז תחילת שנות ה-90: בבוסניה, רואנדה, עיראק, חבל דרפור שבסודן, מעשי הרצח של דאעש נגד המיעוט היזידי, דיכוי בני הרוהינגה במיאנמר ומעשיה של סין נגד המיעוט המוסלמי האויגורי.
אילו תיקי רצח עם מתנהלים כעת בבית הדין הבינלאומי?
בית הדין דן כיום בשני תיקים: אחד שבו נטען כי מיאנמר ביצעה רצח עם בבני הרוהינגה המוסלמים, ושני שבו מאשימה אוקראינה את רוסיה כי טענותיה שקייב מבצעת רצח עם נגד דוברי הרוסית במזרח אוקראינה הם שקר שנועד לתרץ את הפלישה הרוסית אל המדינה. הדיונים בתיקים מסוגים אלה נמשכים בדרך כלל שנים ארוכות עד שמתקבלת הכרעה בהם.
נוסף על כך, בית הדין הבינלאומי הוציא בעבר צו מעצר נגד נשיא סודן דאז עומר אל-באשיר בגין חלקו ברצח העם שהתנהל לכאורה בדרפור, אבל משפטו אינו יכול להתחיל עד שיוסגר לבית הדין, שמושבו בהאג. אל-באשיר הודח לפני כשלוש שנים מהשלטון בסודן, אחרי שלושה עשורים שבהם שלט בה.
מקרה אחר שהובא בפני בית דין בינלאומי הוא רצח העם ברואנדה, שנידון בבית דין פלילי בינלאומי מיוחד לסוגיה זו. בית הדין הרשיע עשרות בכירי ממשל רואנדים, כולם בני הקבוצה האתנית הוטו, בביצוע רצח עם נגד הטוטסים. כשהפוליטיקאי הרואנדי ז'אן-פול אקייסו הורשע ב-1998 ברצח עם בשל חלקו בהסתה ובארגון הטבח נגד בני הטוטסי, הפך בין הדין הזה לבית הדין הבינלאומי הראשון המנצל את ההגדרה של רצח עם כפי שנקבעה באמנה מ-1948.
במקרה אחר, ב-2018, הרשיע בית דין משותף לאו"ם ולקמבודיה שני בכירים ממשטר הקמר רוז' הקמבודי בביצוע רצח עם בקמבודיה בשנות ה-70. ההרשעה נקבעה אחרי שנים של דיונים, והשופטים קבעו כי הקמר רוז' נקט מדיניות של פגיעה מכוונת בבני הצ'אם ובווייטנאמים כדי ליצור "חברה אתאיסטית והומוגנית".
בית הדין הפלילי הבינלאומי שעסק במלחמות יוגוסלביה של שנות ה-90 הרשיע כמה דמויות בכירות ברצח עם בגין חלקן בטבח סרברניצה ב-1995. בין המורשעים הבכירים ביותר היו המפקד הבוסני-סרבי רטקו מלאדיץ' והמנהיג הבוסני-סרבי ראדובן קרדז'יץ'. גם נשיא יוגוסלביה לשעבר סלובודן מילושביץ' הועמד לדין, אך הוא מת במעצר לפני השלמת משפטו.