אחרי הודעתה של ח"כ עידית סילמן (ימינה) על פרישה מהקואליציה, כביכול בגלל סערת החמץ, קיבל אותה ראש האופוזיציה בנימין נתניהו בזרועות פתוחות ופרגן לה על "הדאגה" שלה לזהות היהודית של המדינה. המסר הסמוי: ממשלת בנט-לפיד ותומכיה פוגעים בזהות היהודית של המדינה ומסכנים אותה. גרסת 2022 ל"השמאל שכחו מה זה להיות יהודים". לא מופרך לחשוב שזה יהיה גם העוגן של קמפיין הבחירות הבא של הברית הלאומנית-דתית המשותפת לליכוד, לציונות הדתית ולמפלגות החרדיות.
השחיתות השלטונית והרס הדמוקרטיה היו ועודם איום ממשי על קיום המדינה והחברה שנבנו פה בעמל ובדם רב, אבל לא פחות מסוכן מהם הוא המונופול שמחזיקה הברית הלאומנית-דתית בשנים האחרונות על הזהות היהודית של המדינה. הוא זה שמאפשר לחבריה להשתלט ביתר קלות על השיח הפוליטי, לחלק אותנו הישראלים ל"נאמנים" ול"בוגדים-כופרים" לפי צורך השעה, לשלוט באין מפריע במפעלי ההדרה (מרחבת הכותל דרך הגיור והכשרות ועד התחבורה הציבורית), להמשיך בכרסום מתמיד של עקרון הדו-קיום בין שני העמים במדינה הזאת, ובחשבון אחרון להפוך את המרחב הציבורי הישראלי לשונא זרים ומנוכר כלפי כל מי שלא מתיישר עם תבנית הזהות היהודית שהם יוצקים לנו מעל הראש באין מפריע.
נתניהו, אריה דרעי, משה גפני, ובצלאל סמוטריץ' על חבריהם ורבניהם - חשובים כל שיהיו – לא יכולים להמשיך לדבר ולפעול בשם הזהות היהודית של המדינה משל הייתה נכס פרטי שלהם. הם מביאים גרסה צרה, אולטרה-שמרנית, אלימה ופוגענית של זהות יהודית, שמרחיקה אותנו עוד ועוד מהאידיאל היהודי-ציוני של חברת מופת. יש גרסאות אחרות של יְהוּדִיּוּת. הן קיימות וזו האחריות שלנו להביא אותן. זו האחריות שלנו להוציא אותן מבתי המדרש וממכוני המחקר החוצה אל השדה הפוליטי, אל הגשרים, אל הכיכרות, אל הכנסת, לערוצי התקשורת.
שי פרננדסצילום: שירה פרננדסאם המחנה הליברלי במדינת ישראל חפץ חיים, הוא חייב לצאת מעבר לגבולות הצרים והמוכרים של התנגדות לכפייה דתית ולקחת אחריות על הזהות היהודית של המדינה. העמדה הצרה של הברית הלאומנית-דתית מאפשרת למודל היהודי שלה לשגשג באין אלטרנטיבה ראויה. המחנה הליברלי חייב להביא את הגרסאות שלו ליְהוּדִיּוּת בהקשר הפוליטי. הוא חייב להתחיל לדבר "יהודית" בשדה הפוליטי (עברית ודמוקרטית הוא מדבר יפה מאוד).
יש עם מי לעבוד ויש עם מי לשתף פעולה. יש רבים - נשים וגברים - בצד הדתי של המפה הפוליטית שמתנגדים למונופול החד-ממדי של הברית הלאומנית-דתית על הזהות היהודית ולתוצרים המסוכנים שלו. ניצנים ראשונים ניכרים בניסיונות של ממשלת השינוי לקדם רפורמות בכשרות, בגיור ובתחומים נוספים. חובה להרחיב אותם ולפתח אותם.
הגיע הזמן לשינוי. הגיעה השעה למחאה. מחאת הזהות. זה עבד עם השחיתות. זה יעבוד עם הזהות.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
