בסיום היום השלישי לצעדת משפחות החטופים שהחלה בעוטף ועתידה להסתיים מחר בעצרת ענק בירושלים, עשרות משפחות ערכו הערב (שישי) קבלת שבת בקיבוץ צרעה שבשפלה - לאחר שעות בהן צעדו מבית שמש לשער הגיא.
אביבה סיגל, ששוחררה משבי חמאס אחרי 51 ימים בעסקת החטופים בנובמבר, נשאה דברים וסיפרה על בעלה קית', שעדיין מוחזק ברצועת עזה. ״עברנו הרבה, קית' עובר וממשיך לעבור וזה מוגזם, אני רוצה אותו פה איתי", היא אמרה. "קודם שמעתי את המוזיקה וזה לקח אותי לעזה, אני מסתכלת עליו ורואה שהרגל שלו זזה ובתוך הגוף הוא שר לעצמו שיר כי היינו צריכים להיות בדממה. אני מסתכלת עליו והוא לוחש לי 'כמה אני מתגעגע למוזיקה'. אז בשבילי שירים ומוזיקה זה מאוד קשה ואני לא מצליחה להתמודד עם זה. אנחנו מקווים מאוד שקית' יחזור".
עוד היא אמרה: "לפני שעתיים נחתתי, הייתי בוועידה עולמית לזכויות אדם בז'נבה. כשהנציב הראשי לזכויות אדם באו"ם התחיל לדבר התחלתי לבכות, ולא בגלל שאני רגישה. כי אני אומרת לעצמי שהנה אני החטופה, והאיראנים מסתכלים עליי, הקטארים מסתכלים עליי. ישבנו מאחורי השגרירה והייתה לנו נוכחות. בעזה לא הייתה לנו שום זכות קיום של בן אדם אנושי, לא היו לנו מים, אוכל ואוויר. הם ניצלו את המצב והפכו אותנו לאפס.
"בז'נבה נתנו להם בראש. נפגשנו עם הנציב, הסתכלנו לו בעיניים והוא השווה את החטופים לאסירים שצריך להוציא אותם עכשיו. שאלנו אותו 'איך אתה לא מתבייש להפוך חטופים ולהשוות אותם לאסירים? לנו אין דם על הידיים'. קית' לא מוכן אפילו להרוג זבוב. כשישבנו עם סגן הנשיאה של הצלב האדום אמרתי שישראל שלחה לקית' תרופה עם השם וזה לא הגיע. הוא אמר 'אני מצטער, אנחנו עושים עסקים רק עם מי שנותן לנו לעשות עסקים, עם חמאס אי אפשר לדבר'. אמרתי שזה תפקיד שלו לדאוג לאנשים. מלא אנשים עובדים באו"ם ואת הדברים החשובים הם לא עושים״.
אסתר, אמו של יגב בוכשטב שחטוף בעזה, אמרה: "תחושות מאוד קשות. מאוד מעודד מצד אחד שהרבה אנשים באים לחזק אותנו וצועדים איתנו, והחיבוק הזה בקבלת שבת היה מאוד מעודד ומחזק, אבל יחד עם זאת אני מאוד חוששת ופוחדת כי יגב עדיין לא איתנו. אנחנו ממשיכים עוד במאבק. אני מצפה להגיע לקבלת שבת ולהגיד שהם איתנו, ועדיין אנחנו לא שם. כולנו תקווה שהקבינט יבין שכל העם איתנו וזה יחזק גם אותו לקדם עסקה שתוביל להחזרת כל החטופים הביתה".
אחותו של יגב, נופר, תיארה את תחושת האחדות לאורך המסע. "כל יום שעובר אנחנו רואים איך העם מצטרף", היא אמרה. "התחלנו כמות די קטנה של אנשים, בעיקר משפחות וקצת מתנדבים ואנשים שבאו לחזק, ובכל יום שאנחנו ממשיכים לצעוד עוד אנשים מצטרפים ועוד קהלים שלפני זה לא היו. זה ממש יפה לראות שאין פה עניין של פוליטיקה ואין ימין או שמאל, מגיעים מכל הקהלים והמגזרים, כולנו מאוחדים וכולם רוצים אותם בבית. לכל מקום שאנחנו מגיעים אנשים מחכים לנו עם אוכל, שתייה וחיבוק מאוד חם, וזה מאוד מרגש. יש קצת אופטימיות באוויר ואני מקווה שזה יקרה ונראה אותו בבית, ואת כל החטופים".
דקל ליפשיץ, נכדם של יוכבד ששוחררה משבימ חמאס ושל עודד שעדיין חטוף בעזה, אמר: "עם ישראל מגיע לתמוך ונמצא מאחורינו, וזו תחושה מדהימה להרגיש את זה שיש לנו את התמיכה בהשבת החטופים. אני מרגיש את הציבור ביחד איתי, שהוא מתעסק סביב זה. זה לא אירוע רגיל ולא עוד טילים שירו עלינו מעזה, זה משהו מכונן ומאוד גדול בהיסטוריה של עם ישראל, ואנשים מודעים לזה ונותנים את הנשמה".
הוא הוסיף: "אני מרגיש שהממשלה עדיין מפחדת לקחת החלטות קשות, מרגיש לי שהיא מסוגלת לשלם מחירים יותר כבדים ממה שהיא נותנת. אנשים זקנים שם כמו סבא שלי ואחרים פצועים. הרבה משחות פה נדחקות יותר מידי זמן בלי בלי היקירים שלהם, והם מסכנים את החיים שלהם יום יום שם".
הבוקר השתתפו השרים בני גנץ וחילי טרופר מהמחנה הממלכתי בצעדת משפחות החטופים, בקטע צעדה שעמד בסימן החיילים החטופים. ביום השלישי של צעדת "מתאחדים למען שחרורם", משתתפי הצעדה, ובכללם השרים גנץ וטרופר והורי חיילים שנחטפו, 134 אלונקות - כמספר החטופים הישראלים שנמצאים בשבי חמאס בעזה. לצעדה הצטרפו לוחמי חטיבת הצנחנים וחבריו של החטוף חיים פרי שלחמו במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים.
מחר, ביום האחרון לצעדה, הצועדים יתכנסו בשעה 13:00 בקניון מבשרת. ב-14:00 תהיה הצהרה לתקשורת ולאחריה הזנקת הצעדה, שבמהלכה המשתתפים יצעדו עד לכיכר פריז בירושלים, שם תתקיים עצרת ב-19:00.