זירת הרצח בקריית אתא, אמש
(צילום: אסף מגל, תיעוד מבצעי מד"א)
אדיסי אלבנה, צעירה בת 29, נמצאה ללא רוח חיים בדירה בקריית אתא. לפי החשד בן זוגה בן ה-39 התנפל עליה ודקר אותה דקירות מרובות בכל חלקי גופה. בחקירתו, שנמשכת גם הבוקר (שבת), הוא קושר עצמו לרצח, אך טרם שחזר אותו. לטענתו, פגע בבת זוגו בעקבות ויכוח שהתגלע בין השניים. הערב תבקש המשטרה להאריך את מעצרו של החשוד, שנעצר אמש כשהיה בדרכו לתחנת משטרת זבולון - כשבכוונתו להסגיר עצמו. אלבנה, שעלתה לארץ מאתיופיה לפני כשנה, הותירה אחריה בן, נער בן 13, שנמצא עדיין באתיופיה.
בימים האחרונים, סביב הסערה על החוק לאיזוק אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה עולים טיעונים כי הוא לא יכול היה להציל את הנשים האחרונות שנרצחו. "הח"כים של האופוזיציה ניצלו היום במליאה רצח טרגי של אישה כדי לנגח אותי פוליטית", כתב בחשבון הטוויטר שלו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר השבוע - לאחר שהקואליציה בה מפלגתו עוצמה יהודית חברה הפילה את החוק. "שוב שימוש ציני בטרגדיה נגד אי חקיקת חוק האיזוק האלקטרוני", כתבה אתמול ח"כ טלי גוטליב. אבל האמת היא שהאיזוק האלקטרוני הוא רק חלק מהמחדל.
4 צפייה בגלריה
ארגוני הנשים מאשימים: "המגמה הכוללת ברורה. יש כאן שיח שלם של סימטריה". ראשי הקואליציה
(צילום: אלכס קולומויסקיף שאול גולן, עמית שאבי, הדר יואביאן, נועם מושקוביץ' דוברות הכנסת)
שמונה נשים נרצחו מתחילת השנה, והממשלה, שנמצאת במרתון חקיקה סביב המהפכה המשפטית, לא קידמה עד כה שום צעד כדי למנוע את הרצח הבא, ולא ברור אם מאבק זה בכלל נוכח בסדר העדיפויות הממשלתי. לדיון בוועדה לביטחון לאומי שהתכנס בשבוע שעבר בעקבות הרצח של דריה לייטל ז"ל לא הגיע אף נציג מהקואליציה, ולדיונים שעסקו בנושא בחודשים האחרונים בוועדה לקידום מעמד האישה הגיעו חברי כנסת בודדים, זאת למרות כמות הקורבנות שהמגפה הזאת גבתה בחודשים האחרונים, שלוש נשים נרצחו רק בשמונת הימים האחרונים, והפערים העצומים בטיפול בתחום.
"אנחנו יודעות בוודאות שבחלק מהמקרים הפיקוח האלקטרוני היה, לכל הפחות, מגביר את הסיכויים למניעת רצח", אומרת יו"ר נעמת חגית פאר. "כולל במקרים שקרו בחודשים האחרונים. הוא בוודאי היה מונע מלא מעט נשים את הצורך להיעקר מהבית שלהן יחד עם ילדיהן ולעבור למקלט. מי שטוענים את הטענות הללו הם אותם אנשים שגוזרים דין שווה בין הגברים האלימים לבין הקורבנות, אלו שבמעשיהם נותנים מועד ב' לניסיון רצח של נשים במסווה של 'תיקונים' שהם דורשים לחוק הפיקוח האלקטרוני. אם התוקף לא הצליח לרצוח בפעם הראשונה תינתן לו הזדמנות נוספת. זה נורא".
"גם אי אפשר להיתמם ולא להבין שמדובר בחלק ממגמה כוללת", היא מוסיפה. "זה לא רק חוק הפיקוח האלקטרוני. יש כאן שיח שלם של סימטריה, יש כאן שיח גובר על תלונות שווא של נשים, שאנו יודעות לפי כל הנתונים שמדובר בתופעה שולית ביותר. במקום לחבק קורבנות שאוזרות אומץ להתלונן - מבקשים להפוך את הסדר ולהטיל ספק מובנה במניעיה של כל אישה. ההסכמים הקואליציוניים כוללים שלל חוקים וכוונות, למשל אי-קידום אמנת איסטנבול. ברור שזה הולך למקומות שליליים מאוד. מעבר לחוק כזה או אחר יש פה מסר נוראי שמועבר לתוקפים עתידיים ולנשים שנמצאות במעגל האלימות".
4 צפייה בגלריה
המהומה בכנסת אחרי נפילת החוק לפיקוח אלקטרוני, השבוע
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
הפערים אכן גדולים, התקציב לתוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה עדיין בחסר של כ-100 מיליון שקלים, תיקון החוק להפניית גורם אלים לטיפול נכנס לתוקף - אך אינו מיושם, החוק לפיקוח אלקטרוני להגנה על נפגעי אלימות ממשיך להידחות, אין מספיק תקנים במרכזים לאלימות במשפחה וגם את הקיימים יש קושי לאייש, הרוב המוחץ של התיקים על אלימות במשפחה נסגרים ובמרבית המקרים הפתרון היחיד שיש למדינה להציע למשפחה בסיכון הוא מקלט.
"הממשלה קיימת רק כמה חודשים וכבר ברור מאוד מה סדר העדיפויות שלה - ומה שבטוח זה שאנחנו, הנשים, בתחתית", אומרת טל הוכמן, מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים. "אלפי הנשים וילדים שחיים תחת אלימות לא מעניינים אותם. לא נעשה מחקר מקיף בנושא האלימות במשפחה מ-2001, כבר יותר מ-20 שנה. אין אף גוף ממשלתי שמנהל מעקב עם שמות הנרצחות ומספרן. הגענו למצב אבסורדי שבו גורמים בממשלה ובתקשורת פונים אלינו, לשדולת הנשים, על מנת לקבל מידע".
"גם הסירוב העיקש של הממשלה לא לחתום על האמנה הבינלאומית למאבק באלימות כלפי נשים ממחיש את גודל הבעיה", היא מוסיפה. "חוק האלימות הכלכלית, שנועד להכיר באלימות מהסוג הזה כאלימות לכל דבר - תקוע גם הוא. ויחד איתו חוק הפיקוח האלקטרוני, חוק שנדחה שוב ושוב על ידי השר לביטחון לאומי, בתירוצים שהוא יביא הצעה מאוזנת יותר. למה הכוונה מאוזנת יותר? שיוודא שהתוקפים מקבלים את מלוא הזכויות בזמן שנשים ממשיכות להירצח? בעוד הממשלה עסוקה בחקיקת בזק שנועדה להחליש את מערכת המשפט ולתת לפוליטיקאים כוח בלתי מוגבל, נשים נרצחות כאן מדי שבוע. אמש נרצחה אדיסי אלבנה ז"ל, על פי החשד על ידי בן זוגה. שמונה נשים נרצחו מתחילת השנה, ושלוש מהן בשבוע האחרון. אותו שבוע בו הייתה לקואליציה הזדמנות להוכיח שהם רואים אותנו. אבל חבריה הוכיחו שלא".
רבקה נוימן, מנהלת אגף מעמד האישה בויצו מוסיפה, "לתופעה הזו יש שם - 'הדבקה', שמשמעותה 'גל' אלימות שמתחולל בבתים מיד אחרי מקרה שמאד מושך את תשומת ליבנו. ככל הנראה נהיה עדות ועדים לעוד ועוד מקרים, וכל זה מתרחש על רקע של אווירה כאוטית סביב המאבק על אופי המשטר, שחיקת מעמד המשטרה ובתי המשפט ובעיקר המסר של הקואליציה שהכשילה את קידום הפיקוח האלקטרוני".
"השילוב של המסר של המדינה המזלזלת בזכותן של נשים פשוט לחיות ושחיקת מעמד שלושת הרשויות במשבר הגדול ביותר שחוותה ישראל אי פעם מייצרים כאוס בבתים ומסכנים יותר מאי פעם נשים החיות בזוגיות אלימה", היא מוסיפה. "כמנהלת מקלט 17 וחצי שנים אני חשה דאגה עמוקה. מקלטים אינם פתרון אופטימלי והם לא ערוכים לתת מענה לצונמי הזה. אני קוראת לממשלה - נותרו ימים ספורים לתיקון העוול של עצירת החקיקה לפיקוח אלקטרוני. קחו שליטה על הכאוס, לשם כך נבחרתם וחובתכם בראש ובראשונה לדאוג לכולנו".
"מכל הכלים שעומדים לרשותנו בהצלת חיים, הפיקוח האלקטרוני הוא הראשון במעלה ואחד הקלים ליישום. במדינות העולם שהחליטו להשתמש במנגנון הפיקוח האלקטרוני, מחקר מלווה מראה שזה הוריד את הפרות צו ההגנה לאחוזים בודדים".
לדברי לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, "אנחנו, המשפחות, מדברות לא רק על המספרים, עבורנו כל אישה שנרצחת היא מאה אחוז סטטיסטיקה. לילדיה ולמשפחתה נגרם סבל ונזק בלתי הפיך. גם אם רק חלק מהנשים בשנים האחרונות נרצחו תוך הפרה בוטה של צו הגנה, ניתן היה להציל את חייהן. את המאבק בטרור אזרחי הממשלה הייתה צריכה להעמיד בראש סדר העדיפויות. יש להנגיש את ההסברה לנשים החוששות להתלונן בשפות שונות בקרב עולים חדשים, בחברה הערבית. במקום לקרוא לחימוש מהיר של האוכלוסיה יש להקשיח את הקריטריונים לקבלת רשיונות לנשק פרטי ומורשה. הסכנה מטרור אזרחי מאיימת על מדינת ישראל לא פחות מהסכנה מטרור לאומני".
