ברלין תמיד נחשבה לבועה קוסמופוליטית ותרבותית בגרמניה. עיר מכילה שבה כל מיעוט יכול להתבטא, להתקבל, לקבל ייצוג ולהיחשף ללא חשש. אבל גם הבועה הברלינאית נכנעת לאט לאט לתהליכים הקורים בגרמניה כולה: הִתרבות המהגרים המוסלמים והגברת הרדיקליות שלהם, ההליכה ימינה מבחינה פוליטית (ברלין נעה מממשלה ליברלית-ירוקה לממשלה בראשות שמרנים עם קו אנטי-איסלאמי ברור), התנגדות של קבוצות מיעוטים כמו להט"בים לחיים משותפים לצד מהגרים מוסלמים – בגלל החשש מאלימות מצדם – וכמובן הגל האנטישמי האדיר מאז טבח 7 באוקטובר.
כעת מקבלים כל התהליכים הללו גושפנקה רשמית מפיה של מפקדת משטרת ברלין, ברברה סלאביק. "אין אזורים או שכונות של NO GO בברלין", אמרה סלאביק בריאיון למקומון "ברלינר צייטונג". "אבל אנחנו חייבים להיות כנים בנושא: יש אזורים שבהם להומואים ולסביות מזוהים או ליהודים עם כיפה כדאי להיזהר לפני שהם נכנסים אליהם".
סלאביק אמרה בריאיון כי אינה רוצה להשמיץ קהילות שלמות, "אבל יש לצערי הרב שכונות בברלין עם רוב של אנשים מרקע ערבי שבהן יש סימפטיה לארגוני טרור ושם מבטאים אנטישמיות כלפי יהודים בצורה מאוד פתוחה".
מאז 7 באוקטובר משטרת ברלין פתחה בחקירה של 6,200 מקרי תקיפה על רקע אנטישמי, אבל מדובר בכלל המקרים, כולל תקיפות שוטרים בהפגנות פרו-פלסטיניות והסתה ברשתות. ב-2023 נרשמו 1,200 תקיפות על רקע אנטישמי, עלייה של 50% לעומת 2022, כששני שלישים מהמקרים קרו אחרי טבח 7 באוקטובר.
גם בקרב הקהילה הגאה בברלין יש פחד גדול ממקרי תקיפה מצד גורמים איסלאמיסטיים. רבים מקהילת הלהט"ב מסתירים את זהותם, נמנעים ממגע גופני או בכלל מנוכחות בשכונות עם רוב ערבי, ובברים רבים באזורים הללו מציעים ללקוחות ליווי בדרך החוצה, עד להגעת המונית או התחבורה הציבורית. במקרה ידוע במיוחד הביעה בעלת פאב להט"בי ידוע בקרויצברג התנגדות להקמת מעון לפליטים באזור. "גם ככה הלקוחות שלי סובלים מאלימות פיזית מצד השכנים הערבים", אמרה אז.
סלאביק הזהירה בריאיון שהעניקה כי משטרת ברלין נמצאת על רגליה האחוריות מבחינת מספר השוטרים ומספר השעות שהם צריכים למלא בהן את תפקידם. היא "האשימה" בכך גם את המשאבים הגדולים שהמשטרה מפנה מאז 7 באוקטובר לטיפול בהפגנות פרו-פלסטיניות, כמעט באופן יומיומי, וכן לאבטחה מוגברת על אישים ומוסדות יהודיים וישראליים.