כ-2,000 בני אדם השתתפו אמש (ראשון) באירוע זיכרון בסלון בכיכר החטופים בתל אביב, בקריאה לשחרור החטופים. שורדת השואה חנה גפרית פתחה את האירוע, שהנחה הרב בני לאו, ואמרה כי "אני לא מרגישה כמו שורדת שואה. אני מנצחת. אני זכיתי לעלות למדינת ישראל, להקים פה משפחה. אני ניצחתי".
גפרית סיפרה על מה שחוותה בפולין במהלך מלחמת העולם השנייה, ותיארה כי "התחבאתי בארון במשך ימים ארוכים, דמיינתי שאני פרפר שמבקר בעיירה שלי ודמיינתי שאני פוגשת את החברות בבית ספר. הדמיון שלי הציל אותי". בהמשך סיפרה איך הסתתרה בבור עמוק עם הוריה. "יום אחד הגיעה הכפרייה שנתנה לנו להסתתר שם ואמרה שהגרמנים הגיעו לחפש. הם חששו שאני אבכה בבור מפחד ואעשה רעש. אמרו לי לעלות למעלה ולהיכנס לשק וברחו איתי ליער".
"בתוך השק הייתי מקופלת, היה לי קשה ומפחיד. ידעתי שאני לא אבכה, כי אני ילדה יהודייה גאה". הוסיפה גפרית. על העלייה לארץ באוניית המעפילים "עצמאות", סיפרה: "אני זוכרת שהגעתי בלילה לחיפה ועמדתי על הסיפון מול הרי הכרמל. כך התחלתי את חיי, עם עבר לא פשוט. כשהייתי על האונייה פתחתי מגירה בלב, הכנסתי הכול פנימה, נעלתי וזרקתי את המפתח לים. ירדתי מהאונייה ילדה אחרת. יותר לא הסתתרתי בארון, או בבור, לא פחדתי. הייתי בטוחה שהמגירה הזו שמלאה בכאב וצער לעולם לא תיפתח. לאחרונה היא נפתחה שוב. אני רוצה שהחטופים יחזרו עכשיו. אני יודעת מה זה כאב, אני יודעת מה זה צער. כשהם יחזרו אני אסגור שוב את המגירה ואזרוק את המפתח".
עמרי שתיוי, אחיו של עידן שתיוי שנחטף לרצועת עזה ממסיבת הנובה ב-7 באוקטובר, סיפר כי הוא "נכד לניצולי שואה משני הצדדים". לדבריו, "אני בטוח שהם גאים לראות אותי פה עכשיו, אבל מתהפכים בקברם מהסיטואציה הלא פשוטה שאנחנו עוברים פה. סבתא שלי כתבה בערוב ימיה ספר, ובפתיחתו היא כתבה שהיא מקווה שכל מי שיקרא אותו ישאב השראה ואופטימיות. שהספר מעלה על נס את כוחה של ההישרדות. אני מרגיש שאנחנו נמצאים בתוך שואת אוקטובר. אני בטוח שכל מי שראה את התמונות מאותה שבת, לא יכול לקרוא לזה בשם אחר. עד היום אני לא מאמין שאחי היה שם".
"עידן נסע לרקוד ומאז לא חזר", הוא הוסיף. "באותה שבת עידן פעל באומץ ועזר לאנשים שלא הכיר, שלא היו כשירים לנהיגה, במקום לחזור עם החברים שאיתם הגיע למסיבה. עם הרכב הזה הם הותקלו אחרי נסיעה קצרה. בתמונות שראינו הם עומדים מול 14 מחבלים שיורים בהם מלפנים". הוא הוסיף: "עידן יצא מהרכב בריצה, המחבלים הרגו את שני האנשים שהוא ניסה להציל. הוא נפצע והתחבא במשך שעה וחצי מתחת לעץ. לצערי לא הגיעו לחלץ אותו, ומשם הוא נחטף לעזה בידי מחבלי חמאס, ולא ראינו אותו עד היום".
עמרי סיפר כי הם "מתפללים לשובו ונמצאים מאז בסיוט מתמשך. זה מזכיר לי את הסיפורים של סבתא שלי מהשואה. היא כתבה בספר שאביה היה מאלה שלא ויתרו גם כשהם היו חשופים להתעללויות מתמשכות מצד הצבא הנאצי. היא סיפרה שיום אחד הגיעו חיילים לביתם וניסו לחטוף את אחיה, ואביה התעמת איתם ומנע את זה. לעומת זאת, אף אחד לא היה שם ב-7 באוקטובר כדי להציל את עידן". לדבריו, "אני בטוח שהוא האמין שעוד רגע באים להציל אותו. אני בטוח בזה. וזה מחבר אותי ליום שאנחנו נמצאים בו היום. אנחנו מנהלים את המאבק המוסרי ביותר שניתן לעשות. כדי לנצח אנחנו צריכים לוותר על הפעולה הצודקת לטובת הפעולה המוסרית".
ציפי אהל, סבתא של אלון אהל שנחטף ב-7 באוקטובר, התייחסה בדבריה לביטוי "לעולם לא עוד". לדבריה, "אני בת לשורדי שואה מפולין, שנישאו בשנת 1939 ובזמן נישואיהם היו חייבים לברוח מהגטו. הם עברו ביערות ושם נולדה אחותי. בדרכם הם הסתתרו כפרטיזנים ביער והגיעו לכפר, שם נולד בנם השני שנרצח בגרמניה". היא הוסיפה: "אני נולדתי בברלין, ובשנת 1949 עליתי באונייה 'עצמאות' עם המשפחה לישראל. לאורך כל הדרך אמרו לי הוריי, ואני אמרתי לילדיי - ש'לעולם לא עוד'. כך חינכתי אותם. כבר שבעה חודשים שאני חושבת שיקרה נס. הנס לא קרה. אני מבקשת שבכל יום תמצאו את המעשה הנכון והטוב לעשות לטובת החטופים".
הרצוג ונתניהו: זו לא שואה
ראש הממשלה בנימין נתניהו, נזכיר, אמר אמש בנאומו בעצרת הפתיחה הממלכתית ליום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם כי "מחבלי החמאס טבחו, התעללו, אנסו, וחטפו, אך אני מבקש לחדד - מתקפת הטרור המחרידה ב-7 באוקטובר לא הייתה שואה. לא בגלל היעדר הכוונה להשמיד אותנו, אלא בגלל היעדר היכולת לעשות זאת. כי הכוונה היא אותה כוונה. הנאצים חתרו לחסל את היהודים עד האחרון שבהם. מרצחי החמאס מונחים על-ידי אותה מטרה בדיוק. בחדר ילדים בעזה ששימש כמאחז טרור חיילינו מצאו עותק של ספר השטנה של היטלר, מיין קאמפף".
נשיא המדינה יצחק הרצוג הזכיר בנאומו את סיפורו של שורד השואה נפתלי פירסט, שנכדתו מיקה שרדה את טבח 7 באוקטובר, ואמר כי "מחזות 7 באוקטובר טלטלו את כולנו, והדהדו בלב כולנו את זוועות השואה. גם עבורי, התיאורים של אימהות שהשתיקו תינוקות לבל יבכו ויסגירו את מקום מחבואם, של ילדים שנקרעו מהוריהם ושל רוצחים נתעבים – שראו בנאצים מודל לחיקוי, ועינו, שרפו וטבחו משפחות שלמות - הדהדו את הנוראים שבקורות עמנו. אבל במיוחד ביום הזה, אני מבקש שנקשיב קשב רב לדבריו של נפתלי, שלאחר הטבח אמר לנכדתו מיקה כך, ואני מצטט: 'זה דומה, זה מפחיד, אין מילים לתאר את האכזריות הזאת, אבל זה לא אותו דבר. זו לא שואה'. שואה שנייה לא תהיה'".
הנשיא הדגיש: "ואכן - זו לא שואה. 7 באוקטובר לא היה שואה מפני שיש לנו היום את מדינת ישראל, ואת צבא ההגנה לישראל. על אף שתוצאות האסון והתדהמה עדיין הולמות בנו, אנחנו לא שוכחים שיש לנו את מה שאחינו הנספים בשואה יכלו רק לחלום עליו, רק לדמיין: מדינה וצבא משלנו. צבא שגם כעת נלחם במערכה שעוד לא תמה – על ביתנו הלאומי. בית של עצמאות ממלכתית. אני אומר זאת באמונה שלמה וזכה - למרות האסון והאבל שעדיין מכים בנו: את הבית הזה שום דבר לא יוכל להחריב. את העם הזה, העם שלנו, שעבר את השואה הנוראה מכל, ובנה לעצמו קוממיות במולדתו 2,000 שנים אחרי שהוגלה ממנה בכוח הזרוע – שום דבר לא יוכל להכחיד".
פורסם לראשונה: 23:04, 05.05.24