זר לא יבחין בהבדל בין רוסי לאוקראיני. וגם הם עצמם לא יבחינו. הרי מדובר בעמים סלאביים עם שפות דומות, ועד לא מזמן שלטה הרוסית ברוב רחבי מזרח ומרכז אוקראינה. ההיסטוריה של העמים כוללת תקופות של ישות משותפת, ופה ושם עצמאות חלקית של חלקים מאוקראינה של היום. ליאוניד ברז'נייב, והוא רק משל, נשיא בריה"מ עד 1982, היה אוקראיני. ולדימיר הראשון, נסיך קייב, שלט על שטח שכלל חלקים מאוקראינה ורוסיה של היום. גם ולדימיר פוטין וגם וולודימיר זלנסקי נושאים את שמו.
אז אולי פוטין צודק במלחמה באוקראינה? הרי מדובר בעם אחד, בדת אחת, במוצא אתני אחד, בשפה כמעט אחת. אולי זו בכלל ישות פוליטית אחת? פוטין טועה. זהות לאומית היא עניין מתעתע. הכורדים מפוזרים בין ארבע מדינות, אבל הנסיבות הגיאו-פוליטיות לא מאפשרות להם לממש את זכות ההגדרה העצמית. האוקראינים, לעומת זאת, זכו למדינה עצמאית, והם ראויים להגדרה עצמית משום שכשמה כן היא: זו ההגדרה שהם בחרו לעצמם. כך שהם עם, גם אם הם לא היו עם לפני 300 או 500 שנה. וכמו מדינות רבות אחרות, מרגע שהם זכו לעצמאות החל שם תהליך של אוקראיניזציה, שכלל חקיקה שכפתה את השפה האוקראינית, אף שהרוסית הייתה השפה המדוברת בחלקים רבים מהמדינה, כולל בבירה קייב.
מלחמות שנועדו להחריב גורמות לפעמים לתוצאה הפוכה. מלחמת ההשמדה שאליה יצאו מדינות ערב ביום שלאחר הקמת המדינה היהודית - גרמה לנכבה הפלסטינית. כ-700 אלף ערבים ברחו או גורשו מישראל, וכ-850 אלף יהודים מארצות ערב גורשו או ברחו לישראל, במסגרת הנכבה היהודית. ישראל קמה כמעט כמו מדינה דו-לאומית, בהתחשב בהרכב האוכלוסייה בשטח שהוקצה למדינה היהודית. אבל בגלל המלחמה היא זכתה לזהות לאומית הרבה יותר ברורה. הפולשים רצו לקלל. הם יצאו מברכים. זה קורה שוב. גם אלה שהיו להם ספקות בנוגע לזהות האוקראינית הנפרדת מבינים שבימים הללו היא זוכה לחותמת כשרות.
יש מי ששולל את הרעיון הלאומי, ולכן תומך בפתיחה טוטלית של המדינה לפליטים מאוקראינה. אבל הם עצמם פליטים משום שהעם שלהם נאבק על לאומיות
אין היום מלחמת רוסים באוקראינים, ולמרות ההרעבה הגדולה (הולודומור) בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת, שכפה סטלין בעיקר על אזור אוקראינה, לא נוצרה עוינות אובססיבית בין העמים. הרי סטלין הוציא להורג גם מיליוני רוסים. עכשיו זה פוטין, אלה לא הרוסים. וגם אלה מבין הרוסים שממשיכים להאמין שפוטין הוא שמש העמים, והאוקראינים זממו לפגוע ברוסיה, הם נפגעי שטיפת מוח. אין שם שנאה ממחלקת הגזענות המושרשת, כמו האנטישמיות. המלחמה שכפה פוטין היא מלחמה של עריץ אימפריאלי נגד עצמאות לאומית.
פוטין צועד בניגוד לכיוון שאליו צועדת ההיסטוריה. מישהו היה צריך להזכיר לו שעד מלחמת העולם הראשונה חלקים גדולים מהעולם נשלטו על ידי אימפריות. עמים רבים מאסו בשלטון הקולוניאליסטי והאימפריאלי. הם נאבקו למען שחרור, חופש ועצמאות. הם דרשו את הזכות להגדרה עצמית. כך נוצרו מדינות לאום רבות במאה שעברה.
קשה להבין את הצהרת בלפור, שהעניקה זכות דומה לעם היהודי, בלי להבין את ההכרה המתרחבת והולכת בזכות ההגדרה העצמית. הרי הייתה הצהרה דומה של משרד החוץ הצרפתי (הצהרת ז'ול קמבון) עוד לפני הצהרת בלפור, ואחריה היה נאום 14 הנקודות של נשיא ארה"ב דאז, וודרו וילסון, שעיגנו את זכות ההגדרה העצמית.
(צילום: נויל האריס)
עוד ועוד מדינות לאום הוקמו, ומי אם לא פוטין היה אמור להבין את הכיוון. הרי ברה"מ התפרקה ל-14 ישויות לאומיות חדשות, משום שמאסטוניה בצפון ועד טג'יקיסטן בדרום - העמים שם רצו גם הם הגדרה עצמית. וזה קרה גם ביוגוסלביה לשעבר, שהתפרקה לשבע ישויות. וכי פוטין חשב שהוא באמת יכול להחזיר לאחור את גלגלי ההיסטוריה?
גלי הגירה של מיליונים, האיחוד האירופי וגבולות פתוחים בין מדינות יצרו אשליה, שטופחה על ידי חלקים באקדמיה, על סוף עידן הלאומיות. מתברר שהיא חיה וקיימת. והעולם כולו תומך באוקראינים שמניפים את דגל הלאומיות, ולא בפוטין שמנסה לדכא אותה.
בן-דרור ימיניוהנה הפרדוקס: יש מי ששולל את הרעיון הלאומי, ולכן תומך בפתיחה טוטלית של המדינה לפליטים מאוקראינה. אבל הם עצמם פליטים משום שהעם שלהם נאבק על לאומיות. למען הסר ספקות, יש צורך בהכנסת אורחים לפליטים, עד יעבור זעם, בלי שמץ של ויתור על הרעיון הלאומי.
רגע, רגע, ומה עם הפלסטינים? יש בינינו מי ששולל את זכות ההגדרה העצמית שלהם. גם זו איוולת. הבעיה היא שהם לא נאבקים למען עצמם. להפך. כמו פוטין הם נאבקים נגד זכות ההגדרה העצמית של יהודים. וכמו פוטין הם מתעקשים להיות בצד של המפסידים.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
