כחלק מפרסום דוח פרשת NSO, פרקליט המדינה עמית איסמן הנחה את הפרקליטות לבדוק תיקים פליליים שבהם נעשה שימוש בתוכנה המשטרתית, כדי לוודא שלא נעשתה בהם חריגה מהצו. התיקים שייבחנו הם תיקים תלויים ועומדים, ובכלל זאת תיקים שבהם הוגש כתב אישום ותתקבל בעניינם פנייה מטעם ההגנה על מנת לבדוק אם הופקו תוצרים בתוכנה והועברו ליחידה החוקרת.
ל-ynet נודע כי לבקשת כמה סנגורים המגנים על נאשמים בתיקי פשע חמורים, מתקיימת בדיקה אם נעשה שימוש בתוכנת פגסוס, ואם השימוש חרג מצווי האזנות הסתר שקיבלה המשטרה. בכל הנוגע לתיקי נתניהו, יש לציין, הבדיקה מוצתה עוד בחודש אפריל. צווים להאזנת סתר הוצאו לגבי שלושה נחקרים. לשניים מהם - עד המדינה שלמה פילבר ואיריס אלוביץ', בוצע ניסיון הדבקה בתוכנה, אולם ההדבקה הצליחה רק במקרה של פילבר.
דוח מררי, שגובש על ידי הצוות בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד עמית מררי, קבע אתמול שלאורך שנות הפעלת המערכת, לא התקיים במשטרה הליך סדור שבו ישבו במקביל גורמי הייעוץ המשפטי של המשטרה והגורמים הטכנולוגיים. בדוח אושרו למעשה עיקרי הפרסומים ב"כלכליסט" על שימוש שיטתי בלי פיקוח מתאים בכלי הפולשני.
כשברקע איגרת מפכ"ל המשטרה לשוטרים בעקבות פרסום הדוח, בה הודיע רב-ניצב יעקב שבתאי כי בכוונת המשטרה לחדש את פעילות אמצעי הסייבר, מצא הדוח כי נדרש ליווי משפטי צמוד של הייעוץ המשפטי למשטרה בשלב רכש המערכות טרם הטמעת מערכות חדשות ובהפעלתן. "יש להבטיח כי כלל המגבלות הנדרשות מבחינה משפטית מתקיימות טרם הפעלת המערכות", נכתב.
לאורך השנים, כך מתאר הדוח, היה ידוע למשרד המשפטים כי למשטרה מערכת להאזנת סתר בשם "סייפן", שחודרת למכשיר קצה למטרת האזנת סתר. ואולם, למשרד לא היה ידוע כי היכולות הטכנולוגיות של המערכת חורגות מסמכות המשטרה לפי חוק האזנת סתר, ועל כן – על המשטרה יהיה להביא מעתה לאישור הייעוץ המשפטי לממשלה יכולות טכנולוגיות חדשות שיבקש לרכוש או לפתח לצורך איסוף או עיבוד מידע.
צוות מררי הציע שני מנגנוני פיקוח שיפקחו על מערכות להאזנת סתר: הראשון – מנגנון פיקוח תהליכי, יבחן באופן עיתי ושיטתי אם הפעלת אמצעי האזנת הסתר והשימוש בתוצרים הם בהתאם לחוק; והשני יהיה מנגנון פיקוח טכנולוגי, לפיו כל מערכת להאזנת סתר תכלול בסיס נתונים שאינו ניתן לשינוי, וממנו ניתן יהיה להפיק מידע לבקרה ומעקב אחר שלבי ההאזנה.
מלבד זאת, הצוות הציע גם לבחון מחדש את מבנה הייעוץ המשפטי של המשטרה. לפי צוות מררי, חלק מהליקויים נוגעים להיעדר כפיפות ישירה של היועצים המשפטיים בחטיבות המשטרה השונות ליועץ המשפטי למשטרה. לטענת הצוות, כפיפות ישירה נדרשת כדי לבסס ייעוץ משפטי עצמאי שיוכל לראות ראיית רוחב ביחס לנעשה במשטרה.
דרכי השימוש בתוכנה, והתיקונים
צוות מררי קבע בדוח שלו כי ניתן לאפשר למשטרה להפעיל את המערכת שמאפשרת האזנה לתקשורת בין מחשבים, בכפוף לנטרול היכולות הטכנולוגיות העודפות שלה. המשטרה תוכל לעשות שימוש במערכות שבהן עשתה שימוש, רק במקרה שיתקיימו כמה מנגנונים שיבטיחו שימוש התואם את גבולות הסמכות הנתונה לה.
4 צפייה בגלריה
שבתאי. הודיע שהמערכות יחזרו, אבל הדוח קובע כי רק תחת כמה מנגנונים שיבטיחו את השימוש
(צילום: דוברות המשטרה)
בדוח, נזכיר, העלתה הבדיקה כי לאורך השנים "לא יוחסה על ידי מקבלי ההחלטות במשטרת ישראל מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת המשמשת להאזנה לתקשורת בין מחשבים". עוד נכתב כי "התקבלו חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל תוך מערכות המשטרה, על אף שהמערכת הופעלה לאחר קבלת צווים שיפוטיים. זאת, משום שהמערכות לא הותאמו מבחינה טכנולוגית לסמכויות המשטרה. הגם שלפי נהלי המשטרה אין לעשות שימוש בחומרים אסורים אלה, יש בעצם קבלתם חריגה מסמכות".
לפי צוות הבדיקה, חזרה לשימוש באמצעי הסייבר שבהם עשתה המשטרה שימוש, תתאפשר כאמור תחת שני מנגנונים: חסימות טכנולוגיות בכלל מערכות המשטרה כך שיובטח כי היא מבצעת האזנת סתר כחוק; והבטחה שהשימוש ייעשה בכפוף לקיום נהלים שיאשרו הייעוץ המשפטי למשטרה ולממשלה, עם פיקוח אפקטיבי.
צוות הבדיקה בפרשה גם הציע למחוקקים להסדיר את סוגיות המעקב בעידן הדיגיטלי בחקיקה. "נכון כי סוגיות של מעקב בעידן הדיגיטלי יוסדרו בחקיקה, ובכלל זה יוסדרו בבירור גבולות הסמכות, וזאת בשים לב למאפיינים הייחודיים של הפגיעה בפרטיות במקרים אלו", נכתב בדוח.
פורסם לראשונה: 23:17, 01.08.22
