חלומה של ירוחם להפוך לבירת הקנאביס של הנגב נתקל בהתנגדות לא צפויה מצד השכנים: תוכנית להקמת חממות לגידול קנאביס בכפר הבדואי רחמה מעוררת סערה בימים אלה, אחרי שמנהלת התעשייה והפיתוח הכלכלי הציבה שלטים בקרבת אדמות הכפר שבישרו על תחילת עבודות להקמת חממות מטעי קנאביס לגידול תעשייתי.
ההקמה הצפויה של החממות עוררה כעס רב ביישוב הבדואי, בעיקר בקרב הנשים. לטענתן, הקמת מטע קנאביס בסמוך ליישוב עלולה להגביר תופעות שליליות שכבר משתוללות ביישוב, כגון אלימות, סחר ושימוש בסמים, שיעורי נשירה גבוהים מבתי הספר, ובכך להעמיד עוד יותר בסיכון בעיקר ילדים, בני נוער וצעירים החיים בו. הנשים טוענות שהצעירים מתקשים להבדיל בין גידול קנאביס חוקי, לכזה שאינו – כפי שמשתקף כרגע בנגב.
לצד זאת, הנשים גם כועסות על כך שרשויות התכנון התעלמו מהן בשלבי אישור התוכנית להקמת החממות, לא שיתפו אותן בהליך, וטוענות לחוסר רגישות מצד הרשויות לנוכח ההשלכות השליליות האפשריות.
הנשים פנו לאגודה לזכויות האזרח כדי שיסייעו להן. "הקמת מתחם לגידול קנאביס בסמיכות לכפר במצב זה, מבלי לתת את הדעת להשלכות על תושבי הכפר עלולה לגרור התנגדות ואי הסכמה שיעיבו על יחסי השכנות הטובים בין הישובים ותושביהם, יחסי שיתוף פעולה והבנה שאותם תושבי רחמה מוקירים", כתבה עו"ד רעות שעאר מהאגודה לראש מועצת ירוחם טל אוחנה.
עוד כתבה כי "התוכנית להקמת מתחם תעשייתי לגידול קנאביס לשימוש רפואי צפויה להשפיע על תושבי האזור כולו. מטבע הדברים - הקמת החממות תלווה בהצבת אבטחה כבדה וסיורי משטרה בסביבתן, בפרט ככל שיעלה חשש לניסיון לכניסתם של גורמים עברייניים למתחם באופן לא חוקי. תושבי רחמה חוששים כמובן מהתגברות הפשיעה באזור ומהפרת שגרת החיים, מקיום שיטור יתר בסביבתם, ומהחיכוך הגובר עם כוחות משטרה ואבטחה שיוצבו באזור על צעירים וילדים".
שעאר ציינה כי לתוכנית צפויות השלכות כלכליות חיוביות על מצבה של ירוחם, כמו גם יצירת הזדמנויות תעסוקתיות חדשות במקום. "מנגד, תושבי הכפר השכן שהחממות עתידות לגבול בשטחו, לא ייהנו מההכנסות שתניב התוכנית, אך עלולים להתמודד עם השלכות שליליות על איכות חייהם והעלויות הסביבתיות והחברתיות", כתבה. "ההשפעה הצפויה של התוכנית על הכפר ועל איכות חייהם של התושבים, מקנה להם זכות לקבל מידע, להישמע ולהביע עמדה בהליכי התכנון".
יו"ר הוועד בכפר, עטאללה סגאירה, טען כי הצבת חממות הקנאביס סמוך לכפר הבדואי עלולה לפגוע בשמם הטוב ובחינוך של ילדיהם. "בחברה הבדואית יש הרבה שעוסקים בהברחות. אבל אנחנו לא רוצים שהצעירים יעסקו בזה. יש כאלה שמחפשים כסף קל. אנחנו מתנגדים לשימוש בסמים", הוא אמר. "אנשים לא מבינים מה זה קנאביס חוקי ולא חוקי. הכול אותו דבר. אני מקווה שנצליח להגיע להבנות עם השכנים שלנו. לקום בבוקר ולהריח את זה? לא דמיינתי דבר כזה בחיים".
ג'ומעה אלחרניק, תושב הכפר, הסביר כי "המדינה הביאה אותנו לפה לפני עשרות שנים ולא הכירה בנו. חממות הקנאביס קרובות לגן הילדים ולבית הספר. אנחנו רוצים לחנך את הילדים שלנו לדברים טובים ולא לקנאביס. כולם רואים את זה. כל המשפחות מתנגדות. לא רק אני. אנחנו עם שכנות טובה עם ירוחם ומעולם לא הייתה לנו תקלה איתם. עכשיו אנחנו נהיה כמו עומר וטראבין. אנחנו רוצים לשמור על שכנות טובה".
התנגדות השכנים הבדואים לחממות הקנאביס בירוחם מצטרפת להתנגדות של מפלגת רע"מ לחוק לאי-הפללת צרכני קנאביס. רע"מ, שמזוהה עם חלק מהתושבים הבדואים בנגב, ביקשה לדון בהשלכות החוק – שכן מדובר בסם שהשימוש בו נוגד את ערכי הדת. בכנסת תנסה ח"כ שרן השכל, יוזמת ההצעה, לשכנע את יו"ר רע"מ מנסור עבאס בחשיבותה של ההצעה, שההצבעה עליה נדחתה בשבוע שעבר בשבועיים.
ובירוחם, צפויה ראש המועצה טל אוחנה להיפגש מחר עם נשות כפר רחמה כדי לשכנען בתועלת הכלכלית שהמיזם צפוי להניב לכולם.
מהמועצה המקומית ירוחם נמסר: מדובר על תוכנית לחקלאות שקודמה על ידי עמרם מצנע ואושרה במסגרת תוכנית המתאר של 2015. שטחים אלו שייכים למועצה המקומית ירוחם וכחלק מתהליכי הפיתוח הכלכלי שלה היא פעלה בשנים האחרונות ליעד אותם בין היתר לגידולי קנאביס רפואי. לאור יחסי השכנות הטובים בינינו לבין שבט רחמה ומכיוון שההסדרה של יישוב הקבע עתידה להתרחש בקרוב, הציעה ראש המועצה מתווה מצומצם, שיכלול 30 דונם מתוך ה-800 שאושרו בתוכנית. בנוסף יזמה ראש המועצה מפגש של רופאים וחוקרי פארמצבטיקה המשתייכים לקהילה הבדואית ועובדים בירוחם כדי להגביר את ההסברה על השימושים הרפואיים המותרים מהצמח וכן על סדרי האבטחה שהתקנות מחייבות.