אוריה יחבס, בת דודתו של ירדן ביבס שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר, התייחסה הבוקר (חמישי) לפרסום התיעוד שבו הוא נראה מובל לעזה על אופנוע מוקף מחבלים שמכים אותו. "זה קשה לראות את זה, וגם קשה לדעת שמאז הוא עדיין שם, חוסר אונים מוחלט", אמרה יחבס ל-ynet. בהתייחסה לתיעוד של המוני עזתים רוחצים בחוף דיר אל-בלח, אמרה יחבס: "הרגשתי שהעולם השתגע. זו בדיחה, באמת. הבדיחה היא על חשבוננו".
הריאיון עם אוריה יחבס
(צילום: ליאור שרון)
ירדן, בת זוגו שירי וילדיהם הקטנים כפיר ואריאל נחטפו מקיבוץ ניר עוז. בתיעוד החדש נראה ירדן מובל על-ידי מחבל שרוכב על אופנוע וחמוש באקדח. מחבלים נוספים מכים אותו, בהמשך נראה ראשו מכוסה בדם. נשיא המדינה יצחק הרצוג שיתף את הסרטון, ואמר: "אסור לעולם לשתוק אל מול פשעים כאלה. תחזירו אותם עכשיו".
"ב-10 באוקטובר קיבלנו תמונות מהחטיפה, ישבנו וחקרנו אז כל פריים", סיפרה בת הדודה יחבס. "ראינו אז שהוא חוטף מכות, אבל לראות עכשיו את הסרטון בצורה הזאת זה קשה. זה פשוט לשבת ולתפוס את הראש, ולא לדעת אם לבכות או לצרוח או לכעוס על כל העולם שזה כרגע המצב שאני לפחות נמצאת בו".
בת הדודה אמרה עוד: "אני מרגישה שלא עושים מספיק, לא עושים כרגע כלום. אנחנו במצב סטטי, יש איזושהי קהות חושים גם של העם, לצערי, וגם בקבינט. לצערי, אני לא מצליחה להימנע מקריאת טוקבקים ואני רואה את הרוח, שזה כבר לא מה שזה היה. שזה כבר לא ב'בכל הכוח לשחרר אותם'. קצת התרגלנו, אני לא מדברת עלינו כמשפחה, אבל עלינו כעם. זה הרבה יותר מסיוט, זו כבר מציאות חיים שאין לה אח ורע".
על הטענות שלפיהן חמאס הוא זה שלא מעוניין בעסקה, השיבה יחבס: "השאלה מה אנחנו עושים בשביל שהוא ירצה עסקה. זה הכול תהליכים. אני לא מדינאית ולא פוליטיקאית, מה שאני כן יודעת שזה כבר מעל חצי שנה שהמשפחה שלנו מחכה שמישהו יציל אותה. איך יכול להיות שיש סרטון של אמא ושני פעוטות נחטפים לעזה והעולם נגדנו? מה אנחנו עושים פה לא נכון? אחרי סרטון כזה, העולם צריך לרעוד. האדמה צריכה לפעור את פיה ולבלוע את כל הטרוריסטים האלה. משהו שעשינו פה לא היה נכון".
הריאיון עם יובל דנציג
(צילום: ליאור שרון)
יובל דנציג, בנו של אלכס דנציג שנחטף גם הוא מקיבוץ ניר עוז, אמר בנוגע לתיעוד אתמול מחוף דיר אל-בלח: "אני לא מתפלא שהם חזרו לים, כי לא עשו שום דבר כדי למנוע מהם לחזור לים".
הוא ציין עוד: "מה שקורה בעצם זה שאנחנו מנרמלים את המצב. אם פעם היינו חיים בעוטף בשגרת חירום, אז עכשיו אנחנו בשגרת מלחמה. כולם חוזרים לחייהם, לא עושים שום דבר כבר שלושה חודשים, לא צבאית ולא מדינית. שומעים בעיקר דיבורים ואנחנו עומדים במקום ומצפים מאיתנו לחיות ככה. כולם חוזרים לעיסוקיהם, חברי הכנסת יוצאים לפגרה וטסים לחופשות פסח, הסיטואציה הזאת לא נורמלית.
"אנחנו כבר שלושה חודשים מנהלים איזשהו לופ של משא ומתן. או שתגידו 'אנחנו מוכנים ללכת עם כל דרישות חמאס' ותסכימו לעסקה, או שתעשו לחץ צבאי כמו שאמרתם לנו שרק לחץ צבאי יביא לשחרור החטופים. כרגע לא עושים לא מזה ולא מזה, אנחנו עומדים באוויר. בפועל אנחנו היום לא נמצאים ברצועת עזה. כל הדיבור על לחימה ברצועת עזה הוא קשקוש. תעשו עסקה, תוציאו את כולם הביתה".
גם היום: עזתים תועדו בחוף דיר אל-בלח, עם חמורים
על השאלה אם הוא מיואש, השיב דנציג בשלילה. לדבריו, "אם אנחנו נתייאש ונוריד את הראש, אז הקבינט בכלל יוכל לא לעשות שום דבר ואז האירוע הזה יתמסמס ונצטרך לחיות כל חיינו עם זה שהיקירים שלנו נמצאים ברצועת עזה, אלוהים יודע איפה ובאיזו סיטואציה. לכן, אני מרים את הראש כל בוקר ומבין שלי אסור להיות בייאוש אם אני רוצה שאבא שלי יחזור הביתה".
סרן שון גלס, מ"פ טנקים בגדוד 52 בחטיבה 401, יצא אתמול ממבצע במרכז הרצועה. "עבורנו אני לא רואה את ההבדל בין תחילת הלחימה לבין המעבר שקראנו לו 'שלב ג''", אמר סרן גלס. "הלחימה ממשיכה בעוצמה, היא עברה לעניינים ממוקדים של מבצעים, והם קורים בהתאם למה שצריך בשטח, כפי שהיה בשיפא ונוסייראת, ומבחינת הלוחמים אין משמעות למעבר הזה. הלחימה ממשיכה בשיא העוצמה".
הריאיון עם סרן שון גלס
(צילום: ליאור שרון)
הקצין אמר עוד: "יש עניין של נטרול תשתיות ויכולות. ברגע שמגיעים, משמידים יכולות, לפוצץ קני שיגור ולחשוף כוורות שלמות שמלאות בפצמ"רים ורקטות, אתה לוקח את הכוורת ומשמיד אותה. בתי פעילים שמוצאים שם, אמל"ח, נ"טים, מטענים, משמידים אותם. האויב יכול אולי לחזור, ויש אוכלוסייה בצפון הרצועה ויש פעילים שם, אבל את היכולות משמידים".
גם סרן גלס התייחס לתיעוד של המוני העזתים בחוף היום, ואמר: "המרחב של דיר אל-בלח זה חלק ממחנות המרכז. מקום שיש בו עדיין אוכלוסייה וכניסה של סיוע הומניטרי, זה לא מפתיע אותי. יש גם הצנחות במרחב הים, לכן לא חושב שזה משהו שמפתיע. לא צריך להתרגש מזה".
לדבריו, אחת הסיבות לכך שהמוני עזתים נוהרים לחוף היא שתשתיות רבות נהרסו במלחמה. "חלק גדול מהיכולות שלהם לנהל שם חיים ושגרה הושמדו לחלוטין. זאת אומרת רשת החשמל לא קיימת, מים הם מקבלים דרך סיוע הומניטרי, חשמל כפי שאמרתי אין להם ולכן זה משפיע על העניין של מזגנים, מקלחות, כל הדברים האלה. לכן כנראה שבימים חמים כאלה הדרך היחידה שלהם להתקלח ולהתרענן היא דרך הים".
אז אתה אומר - אל תתרגשו יותר מדי מהתמונות האלה. הם לא בחופשה וחיים טובים אין שם.
"זה בדיוק העניין. אני חושב שאם נפרש את זה לא דרך הפשט, שהם עכשיו הלכו לחוף והם עכשיו פותחים ציליות ומחצלות ומשחקים פינג פונג או מטקות, אז העניין פה הוא שהם חזרו לתקופת האבן - אין להם יותר מדי והדרך היחידה שלהם היא ליהנות בחיק החוף שלהם".
