המאבק על בלימת המינויים הפוליטיים: הממשלה תאשר ביום ראשון הקרוב בישיבתה השבועית את הארכת כהונתו של נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ בשלושה חודשים נוספים - על אף שאמור היה לסיים את תפקידו ב-10 בספטמבר. בינתיים, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה בצהריים (שישי) את תשובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד כוונת הממשלה לשנות את דרך המינוי של הנציב החדש, והתירה לראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל ייעוץ נפרד.
מיארה הבהירה כי לעמדתה, "החלטת הממשלה בעניין דרך מינוי נציב שירות המדינה יוצרת מצב חדש לפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה החלטת הממשלה, הסוטה מדרך מינוי הנציב בעבר, אינה חוקית. מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי".
2 צפייה בגלריה
שירות המדינה נמצא באחת מתקופות השפל שלו. בהרב-מיארה ונתניהו
(צילום: יואב דודקביץ', אלעד גרשגורן )
ההחלטה החריגה התקבלה למרות שהרשקוביץ חרג מהזמן המותר לכהן כנציב שירות המדינה, לפי חוק קצובות כהונה. בינתיים, לא הושגה הסכמה בין הייעוץ המשפטי למשרד ראש הממשלה על דרך המינוי של הנציב הבא, ולכן - כפי שפורסם ב-ynet - הוחלט להאריך את כהונתו שלה נציב הנוכחי. נתניהו, נזכיר, מעוניין לשנות את דרך מינוי הנציב - כך שיוכל למנות אותו בעצמו, ולא דרך ועדת איתור.
לפי החלטת הממשלה, המועמד שיבחר נתניהו יעלה בפני הממשלה ובפני הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים - שבראשה לא יעמוד הנציב המכהן, אלא נציב בדימוס או מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר. במנגנון כזה, שאינו כולל ועדת איתור, יכול ראש הממשלה לבחור באדם שיהיה "יס-מן" לדרישות שלו ושל רעייתו, במקום שייבחר אדם שיזכה לאמון ציבורי רחב ויוכל לשקם את שירות המדינה - שנמצא באחת מתקופות השפל שלו, ושהפוליטיקאים עושים בו כמעט כרצונם.
היועמ"שית הדגישה כי החלטת הממשללה יוצרת מצב שנתניהו יכול למנות לתפקיד כל אדם, בלי קשר לכישוריו, כל עוד לא יימצא אצלו פגם מתחום טוהר המידות שמצדיק את פסילתו. בהרב-מיארה פירטה גם על חשיבות תפקיד הנציב, כמי שביכולתו לעצב את פני שירות המדינה לאורך שש שנות כהונתו, ועל מחויבותו לשמור על האופי הא-פוליטי של השירות. תפקיד הנציב, הדגישה, הוא גם לבלום מינויים שאינם מקצועיים, או להגן על עצמאות בכירים שממלאים את תפקידם ומניעת פיטוריהם.
למה לא מונה ממלא-מקום?
משרד ראש הממשלה, נציין, יכול היה תיאורטית למנות להרשקוביץ ממלא מקום - אך בחר להאריך את כהונתו. הרשקוביץ עצמו פעל לאחרונה מאחורי הקלעים כדי לקבל את הארכת הכהונה, וכדי שהממשלה לא תמנה למשל לממלא מקום את אחד מסגניו.
כעת, הרשקוביץ יכול לקוות שגם בשלושת החודשים הבאים לא תצליח הממשלה למנות נציב, וכך תוארך כהונתו בשלושה חודשים נוספים. השרים, מצידם, יקבלו נציב כנוע שירצה לרצות אותם במטרה לזכות בהארכה נוספת.
החשיבות של כך לא מבוטלת: נציב שירות המדינה נחשב כאמור לאחד התפקידים הבכירים בשירות המדינה, אולי אחרי היועץ המשפטי לממשלה, והתפקיד השני בקושי שלו - בגלל מערכת הלחצים שהנציב עומד בה כמעט כל יום. הנציב אחראי על כ-80 אלף עובדי מדינה במשרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות. הוא עוסק בתחומים מאוד רגישים של ניהול כוח האדם של שירות המדינה, בעיקר במינויים בכירים: הוא עומד בראש ועדות למינויים בכירים למנכ"לים של משרדי ממשלה ולדיפלומטים, במסגרת מכסת המינויים הפוליטיים. ככזה, יש לו סמכויות ניהוליות וסמכויות סטטוטוריות רבות שנקבעו בחוקים, בחקיקת משנה ובהחלטות ממשלה.
תפקידי הנציב הם בין השאר: ראש ועדת שירות המדינה; יו"ר ועדת המינויים שליד נציבות שירות המדינה, המחווה דעתה על מינויים של מנכ"לים במשרדי הממשלה ושל משרות בכירות אחרות הפטורות ממכרז; וחבר בוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, המחווה את דעתה בפני הממשלה לשבע המשרות הבכירות ביותר בשירות הציבורי - הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, מפכ"ל המשטרה, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל. הוא מעורב גם באיתור מועמדים לתפקידים בכירים אחרים בשירות המדינה.
נציב שירות המדינה אחראי גם על המשמעת בשירות המדינה, ובמסגרת זו בסמכותו להשעות עובד שנגדו מתנהלת חקירה או לקבל החלטה בעררים על פיטורים. לנציב יש השפעה רבה על גופים מחוץ לשירות המדינה, למשל על חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים רבים שמשתמשים באמות המידה שנקבעו בתקשי"ר. מדובר באחד התפקידים החשובים והמשפיעים ביותר בשירות הציבורי בישראל. אין מדובר במשרת אמון, אלא במשרה מקצועית וא-פוליטית במהותה.
האיש שניסה לרצות את כולם
כפוליטיקאי ושר לשעבר, ובעל אופי נעים ונוח – הרשקוביץ ניסה לאורך כהונתו לרצות את כולם, לא תמיד בהצלחה. זה מסביר את העובדה שהוא לא נחשב נציב חזק, למרות שאין עוררין כי הוא אדם מוכשר מאוד ורציני. הרשקוביץ פסל בעבר מינויים שחשב כלא ראויים, והתנגש עם השרים הממנים וגם עם בני הזוג נתניהו - שכמה מעוזריהם הסתבכו בדין משמעתי. לא אחת הוא ניסה ללכת לקראתם והסכים להצעות פשרה, כמו במקרה של המועמד של שרת התחבורה מירי רגב לתפקיד מנכ"ל משרדה - פעיל הליכוד משה בן זקן - שהרשקוביץ התנגד למינויו, אך בסופו של דבר "בלע אותו" אחרי שהסכים שיכהן חצי שנה כמשנה למנכ"ל המשרד, וכך כביכול יצבור ניסיון.
בתקופת כהונתו של הרשקוביץ היה עיכוב ניכר במינוי בכירים, בהם מנכ"לים של משרדי ממשלה, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה, נציב בתי הסוהר, החשב הכללי, מנהל אגף התקציבים ומנהלי רשויות ממשלתיות, וזאת בעקבות המשבר הפוליטי. הנציב לא באמת "דפק על השולחן" ועשה סדר, ודי נגרר אחרי הגחמות של הפוליטיקאים שטובת המדינה לא ממש עמדה לנגד עיניהם.
בין השאר, הנציב אפשר את מינויו הזמני של צחי ברוורמן לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, במקביל לתפקידו כמזכיר הממשלה, למרות ניגוד העניינים המוסדי; עבירות משמעת הנוגעות לעיסוק בפוליטיקה שבוצעו על-ידי צחי ברוורמן בהיותו מזכיר הממשלה לא טופלו כראוי; הנציב לא טיפל כראוי בהתנהלותה של דרורית שטיינמץ, מנהלת תחום תקציבים ופרויקטים במשרד ראש הממשלה, שמבקר הפנים של המשרד כתב אודותיה דוח חמור לרבות חשש לעבירות פליליות - אך למרות זאת מונתה למשנה למנכ"ל משרד רה"מ במה שנראה כמו מכרז תפור, רק בגלל קרבתה לרעיית ראש הממשלה שרה נתניהו ולמנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי.
בקיץ 2021 הורה הרשקוביץ לשנות מודעה שכללה לשון א-מגדרית עם נקודה, באופן הנוגד את כללי האקדמיה ללשון העברית. ביולי 2023 הורה הרשקוביץ להפסיק לפרסם מכרזים וחוזרים על תפקידים באמצעות לוכסן המאפשר פנייה לשני המינים, ולפרסמם רק בלשון זכר סתמי בהתאם לכללי האקדמיה ללשון העברית. מוסדות אקדמיה, חברות ציבוריות וכן ארגוני נשים תקפו הנחיה זו בטענה לאי-שוויון מגדרי, והצהירו כי המדיניות שלהם תמשיך לכלול פנייה לשני המינים. בנציבות הציעו שיטות שונות להדגשה של הפנייה השוויונית לנשים ולגברים, התואמות את כללי האקדמיה ללשון העברית ואת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
בנובמבר 2023 פנו להרשקוביץ 25 פרופסורים, עמיתיו לשעבר בטכניון, במכתב גלוי: "זו תקופה ארוכה אנו צופים בתדהמה ותימהון בהתנהלותך בעת אישור מינויים שאינם עומדים בקריטריונים מקצועיים ברורים, ומהווים פגיעה בשירות הציבורי ובמדינה. את פרי הבאושים (בחירת אנשים על-פי נאמנותם לשלטון, החלשת הפקידות המקצועית והגדלת הסיכון לשחיתות) אנו רואים היום בתפקוד הלקוי של גורמי שירותי הציבור בתקופה הנוראה העוברת על כולנו. כגורם האחראי על המצוינות של השירות הציבורי בחמש השנים האחרונות, אתה נושא באחריות למחדל". ייאמר לזכותו של הרשקוביץ כי בכהונתו הוא ניסה להוביל כמה רפורמות בשירות המדינה.
פורסם לראשונה: 09:46, 06.09.24
