מעבר לאמירות המפלילות של דניאל מרגושין (36) מתל אביב, שמואשם ברצח אזרחית רוסיה אילנה אזגדיאן (36) בדירתה ברחוב דיזנגוף בעיר, הוכנסו לתיק החקירה נגדו אינספור ראיות שקושרות אותו למעשה.
לחוקרים יש הקלטה של הנאשם עם חברו, שבה הוא נשמע מביע תסכול מהתנהלות נשים שנמנעות מלהזמין אותו לבתיהן. בנוסף הוא מתועד במצלמת אבטחה בכניסה הדרומית בכתובת של דירת המנוחה. כמו כן יש בידי החוקרים תיעוד של דמות על הגג, שממנו נכנס הנאשם לפי הנטען נגדו למרפסת דירתה של אזגדיאן.
מהחקירה עלה שעל-מנת להבין שניתן להיכנס מגג הבניין הסמוך למפרסת של המנוחה נדרש סיור מקדים - ומכיוון שהייתה היכרות מוקדמת בין השניים, ראיה זו קושרת את מרגושין למעשה. לחוקרים תיעוד של הנאשם נוסע באוטובוס לאחר הרצח, ובו הוא נראה עם שריטות בפניו - סימן למאבק. מומחה DNA מצא חומר תורשתי של הנאשם מתחת לציפורניה של הנרצחת. במקביל, DNA של המנוחה נמצא בחיפוש על בגדיו.
אחותו של הנאשם העידה כי לאחר הרצח הוא עדכן אותה שיש לו "חדשה רעה". מרגושין שלח את מספר חשבון הבנק שלו אליה וביקש שתמשוך את כספו. לאחר מכן הוא רצה להגיע לדירתה כדי להפקיד אצלה את המחשב שלו. הנאשם הגיע לדירה כשאחת מאצבעותיו הייתה חתוכה.
מאיכון הטלפון הנייד של הנאשם עלה כי הוא ערך שיחה במרחק של 100 מטרים מדירת המנוחה ביום הרצח. בתיעוד מצלמות אבטחה ממסלול הליכתו של הנאשם, נראית דמות עם חולצה שעליה כתוב "Star Wars". חולצה עם כיתוב זהה נתפסה בהמשך בחיפוש בביתו. בחקירה עלה כי מרגושין מתה מהדקירות של הנאשם ברציחתה, ולא מההצתה בשני מוקדים בדירתה שבה אותר בחיים ארנב.
כתב האישום שהוגש הבוקר (חמישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב מייחס למרגושין רצח בנסיבות מחמירות של אזגדיאן. בכתב האישום נטען כי מרגושין הצית את גופתה ואת הדירה, וניסה לתקוף שוטרים שביקשו לעצור אותו. לפי האישום נגדו, בין השניים הייתה היכרות מוקדמת. הוא נכנס מהמרפסת שלה לדירה בזמן שהיא במיטה ודקר אותה 31 פעמים, הצית את הדירה ואז נסע להתפלל בכותל המערבי בירושלים.
מכתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד יהונתן טל מפרקליטות מחוז תל אביב, עולה כי לאחר שהחליט לגרום למותה, בירר מרגושין מהן דרכי הגישה לדירתה, ואיתר גישה למרפסת מגג בניין סמוך. ב-18 בינואר בשעה 01:53 נכנס מרגושין לבניין הסמוך ועלה לגג הבניין. הוא עבר למרפסת דירת המנוחה שממוקמת בקומה הרביעית, ונכנס לדירתה דרך דלת המרפסת שלא הייתה נעולה בזמן שהמנוחה ישנה.
בשלב זה, ניגש מרגושין למיטת המנוחה והחל לדקור אותה באמצעות סכין. המנוחה שהתעוררה משנתה, ניסתה להתגונן מפני הדקירות ולהיאבק במרגושין, אך הוא המשיך לדקור אותה יותר מ-31 דקירות, מרביתן בצווארה ובפניה. סמוך לשעה 6:00, לאחר ששהה בלילה בבית המנוחה, מרגושין הצית את הדירה באמצעות חומר דליק, בסלון הבית וכן בחדר השינה, שם הצית את גופתה של המנוחה.
תפילה בכותל, ניסיון לתקוף שוטרים
סמוך לאחר הצתת הדירה, נטל הנאשם מהדירה סכין ונסע לירושלים להתפלל בכותל המערבי. בשעה 17:30, סמוך לבנייני האומה בירושלים, זוהה מרגושין על-ידי כמה שוטרים שביקשו לעצור אותו. הנאשם שלף סכין, הניף אותה כלפי מעלה, והחל לרוץ לכיוון אחד השוטרים בכוונה לדקור אותו. בשלב זה נורה מרגושין על-ידי השוטרים ונפל לארץ. משפסק הירי, אחז מרגושין שוב בסכין, התרומם, והתקדם לכיוון שוטרים ומאבטחים ששהו במקום, ובתגובה נורה הנאשם בשנית. כתוצאה מהירי נפגע אזרח ששהה במקום.
ביחס למסוכנותו של מרגושין, ציין עו"ד טל בבקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים כי "תקצר היריעה מלתאר את מסוכנותו הרבה, כפי שעולה ממעשיו המתוארים בכתב האישום. מעשיו מהווים למעשה את חלום הבלהות של כל אזרח, ההולך לישון בביתו, ובאישון לילה נכנס אדם ושוחט אותו באכזריות רבה, בעשרות דקירות סכין, ללא כל התגרות, בעודו ישן. לאחר הרצח טשטש המשיב את התנהלותו המתועבת, הכול על מנת לשבש חקירה עתידית, והצית את המנוחה ואת דירתה, תוך שהוא מותיר בתוך דירתה את גופתה המתבוססת בדם ואת בעלי החיים שטיפלה בהם". כתב האישום מייחס למרגושין גם ניסיון רצח, הצתה ושיבוש הליכי משפט.
כשנשאל בחקירתו לגבי המניע, הנאשם שתק. ואולם, עם תום חקירתו וכיבוי המצלמה שמתעדת את החקירה, הוא פנה לחוקר המשטרה ואמר לו בין היתר: "האמת, לא רציתי להרוג אותה". כשהחוקר שאל את מרגושין מה הוא ביקש, הנאשם השיב: "לדבר".
לפי חומר החקירה, הנאשם אמר לזקיף ששמר עליו בבית החולים: "מה, הדירה נשרפה ממש? ומה עם הבחורה, גם? אם המרפסת ליד הייתה סגורה לא הייתי מצליח לעבור. חבל לי על הילדים שלה, אם לא הייתי שורף את הדירה היו מגלים רק אחרי ארבעה ימים שהיא מתה, המשטרה גם הייתה מגיעה אליי?".
עוד עולה כי בזמן ששהה בירושלים, לאחר הרצח, חיפש מרגושין באינטרנט את מילות החיפוש הבאות: "רצח בתל אביב", "הצתה בתל אביב". בתום חקירתו השלישית, הוקלט הנאשם אומר לחוקר: "הייתי צריך לזרוק אותה לים, אז זה היה אחרת".