אם לארבעה מיישוב בצפון שעבדה במועצה האזורית אל-בטוף נאלצה להתפטר בעקבות מסכת הטרדות מיניות מצד עובד שהיה תחתיה שלא טופלו על-ידי הממונים. פ', שהגיעה למועצה כחלק מתוכנית של המשרד לשוויון חברתי בשם "מוארד" למיצוי משאבים ופיתוח כלכלי ברשויות המקומיות הערביות, סיפרה ל-ynet על ההתעלמות לדבריה מצד העובדים במועצה ומצד אנשי המשרד שדרכו הגיעה לתפקיד.
"זה היה בתקופת הקורונה. היה מחסור בעובדים וראש המועצה ביקש ממני לעבוד בכמה ממשקים בעת ובעונה אחת", סיפרה פ' על השתלשלות האירועים. היא ראתה בכך הזדמנות לצמוח ולהתפתח, וסיפרה כי הייתה מוכנה לבצע כל משימה או תפקיד. "ביקשתי שיעבוד תחת אחריותי עובד של המועצה שיסייע ויעזרו לי במשימות, כדי שאוכל לעמוד בדרישות של התפקיד".
אולם, אותו עובד כאמור, החל במסכת הטרדות. "הוא לא הרפה ולא ידע להבדיל בין עבודה לדברים אחרים. כשלא נעניתי לרצונותיו והטרדותיו, התחיל אותו עובד להתנכל לי ולהשמיץ אותי בפומבי. מצב בלתי נסבל".
בשלב הראשוני פנתה נ' לממונה על מניעת הטרדות מיניות במועצה וגם לראש המועצה בבקשה להעביר את העובד למשרד אחר כדי שלא יעבוד לצידה, אבל למרות שהוא הוצא מהמשרד ההטרדות וההצקות נמשכו ואף החמירו. היא פנתה לאחראית עליה בתוכנית ושיתפה אותה, וזו ביקשה ממנה לשתף את הממונה על מניעת הטרדות ואת ראש המועצה – אולם דבר לא נעשה.
מלבד זאת, פ' התבקשה על ידי ראש המועצה לעבוד מהבית למשך שבועיים, ותלונתה לא נחקרה. העובד מצידו המשיך לעבוד כרגיל ממשרדי המועצה. "הרגשתי שאני גם מוטרדת וגם מאבדת את הביטחון האישי והכלכלי שמחפשים בכל מקום עבודה, עד שנאלצתי להתפטר מהתפקיד שכל כך רציתי", היא אמרה.
"גם בכירה במשרד לשוויון חברתי ששימשה כאשת קשר שלי לא לקחה את התלונה שלי ברצינות ולא טיפלה בתלונה מול המועצה האזורית", אמרה פ', שלמעשה נאלצה לעזוב את עבודתה, בזמן שאותו עובד שהטריד אותה ממשיך לעבוד.
פ' פנתה לעמותת כיאן, ארגון פמיניסטי בחברה הערבית, כדי לקבל תמיכה וייעוץ. נסרין טברי, רכזת קו תמיכה וחירום בעמותה, סיפרה כי "אף גורם לא טיפל כראוי בתלונתה, והמערכת הפנתה לה גב. סיטואציה כזו מוכרת לנו מפניות שונות, וזו אחת הסיבות שגורמות לנשים לאבד אמון במערכת ובתועלת של הגשת תלונות על הטרדות מיניות. פ' הגיעה אלינו כשכל המערכות למעשה הפנו אצבע מאשימה כלפיה. אנחנו אומרות בפירוש, הטרדה מינית זה לא ריקוד טנגו שבו משתתפים שני צדדים, בהטרדה יש אשם אחד ויחיד בלבד והוא המטריד".
לדבריה, "במקרה הספציפי של פ', הממונה מטעם המועצה לא מילאה את תפקידה כראוי. על-פי החוק, במקרה של תלונה על הטרדה מינית, צריך מייד לתעד את התלונה ולפתוח בהליך של חקירה בטווח זמן סביר".
מהמשרד לשוויון חברתי נמסר בתגובה: "המשרד לשוויון חברתי התקשר ביום 2 באוקטובר 2019 עם המועצה האזורית אל-בטוף בהסכם לביצוע מיזם לפיתוח כלכלי ברשות המקומית. מכוח הסכם זה הועסקה המתלוננת על ידי הרשות המקומית. באפריל 2021 נמסר למשרד כי המתלוננת הגישה הודעת התפטרות ובסמוך לכך ידעה המתלוננת את היחידה המקצועית במשרד, האמונה על הפרויקט בכללותו, כי היא חווה הטרדה ברשות המקומית.
"עם קבלת הידיעה, ואף שהמשרד אינו המעסיק הרשמי שלה, המשרד פנה למתלוננת והוצגו לה האפיקים האפשריים העומדים לרשותה בעקבות תלונתה. כמו כן, פנה המשרד מיוזמתו לרשות המקומית, שהיא המעסיקה של המתלוננת כמו גם של הנידון, על מנת לברר האם המקרה מטופל כראוי. לאחר שהמשרד לא הצליח לקבל מידע באם הרשות המקומית טיפלה בנושא, משרדנו מצא לנכון שלא להאריך את ההתקשרות עם הרשות המקומית לשנה נוספת. בשבועות האחרונים פנה היועץ המשפטי של המועצה האזורית למשרד ועדכן כי המועצה הקימה צוות לבחינה מעמיקה של תלונתה של המתלוננת ומסקנות הצוות הועברו לראש המועצה לשם הכרעתו".
ממועצת אל-בטוף נמסר בתגובה: "למעלה מן הצורך המועצה תציין כי קיימת בעיניה ובעיני הנהלתה חשיבות רבה ליצירת מקום עבודה בטוח ונוח לכלל העובדים, במיוחד העובדות. לאור האמור, המועצה נוקטת באמצעים סדירים על מנת להגביר את המודעות לתופעת ההטרדה המינית ודרכים למיגורה. לא רק בקרב עובדי המועצה אלא בקרב הציבור בכלל.
"כל תלונה שמתקבלת במועצה בעניין הטרדה מינית מטופלת באופן מיידי בכובד ראש ובאחריות בהתאם להוראות החוק, על ידי הממונה על מניעת הטרדות מיניות ובליווי הגורמים המקצועיים, לרבות יועמ"ש המועצה, יועצת מעמד האישה ומחלקת הרווחה, ככל שיש צורך בכך. לאור רגישות העניין, לרבות שיקולים של צנעת הפרט, המועצה לא מתייחסת פרטנית למקרים ספציפיים".
