ההליך הפלילי בישראל ארוך באופן ניכר בהשוואה למדינות בעולם. כך קובע לראשונה דוח רשמי של הוועדה לבחינת "צווארי בקבוק" בהליך הפלילי שמינה שר המשפטים יריב לוין. כמעט שלוש שנים (33 חודשים) נמשך בפרקליטות הליך הרכבת תיק עד היכנסו להתחלת הדיון בבית המשפט.
3 צפייה בגלריה
זמן הטיפול בתיקים פליליים בבתי משפט השלום ארוך יותר מאשר בבתי המשפט המחוזיים
(צילום: ירון ברנר)
הוועדה שהוקמה על דעתו של פרקליט המדינה עמית איסמן, פועלת עדיין בשיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים לשם קיצור וייעול ההליך הפלילי, תוך שמירה על זכויות נאשמים. מדובר בפרויקט ראשון מסוגו שמכנס לראשונה את ראשי הגופים השותפים להליך הפלילי, במטרה לזהות את "צווארי הבקבוק" בו ולמצוא פתרון משותף לבעיית הימשכות ההליך הפלילי בישראל.
בין הממצאים המרכזיים של המחקר, עולה כי רבים מהעיכובים הם טכניים במהותם וניתן למנוע אותם, מבלי לפגוע בטיב ההליך או בזכויות של מי מהמעורבים בו, תוך נקיטה בצעדי התייעלות. נמצא כי השלב הממושך ביותר בהליך הוא טרום בירור האשמה, כלומר פרק הזמן החל מהגשת כתב האישום ועד למענה לכתב האישום, והוא נמשך 11 חודשים בממוצע. עוד נמצא כי במחצית מהתיקים המוגשים לבית משפט השלום חל עיכוב של כחצי שנה לצורך איתור הנאשם וזימונו, אותו ניתן למנוע ולעשות בפרק זמן קצר יותר, באמצעות בניית תהליך סדור באמצעים סבירים.
בנוסף, נמצאו פערי זמנים ניכרים בין דיון לדיון בבתי המשפט ובפרט בבתי משפט השלום. כך גם נמצא כי משך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי משפט השלום ארוך יותר בממוצע ממשך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי המשפט המחוזיים, למרות שבתיקים אלו המורכבות נמוכה יחסית וקיים שיעור גבוה יותר של הסדרי טיעון. זאת בין היתר נוכח העומס הרב המוטל על בתי משפט השלום. תיקים שבהם מתנהל הליך הוכחות מלא נמשכים זמן רב אף יותר, ואורכים כ-33 חודשים בממוצע (כולל הכנת כתב אישום).
הוועדה, בשיתוף הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים ומשטרת ישראל, בחנה כ-70 אלף תיקים פליליים שהסתיימו בחמש השנים האחרונות, ואיתרה ומיפתה "צווארי בקבוק" משמעותיים. בימים אלו מתפרסם דוח הביניים של ועדת ההיגוי שעסקה בנושא, ובו ממצאי המחקר והמלצות הוועדה לתוכנית מקיפה לטיפול בנושא.
בשלב הראשון של עבודתה, ביקשה הוועדה לזהות את הגורמים המעכבים ומאריכים שלא לצורך את ההליך הפלילי, זאת תוך התבססות על נתונים מלאים לגבי ההליך הפלילי, במטרה לקדם פתרונות מותאמים. הם כללו הצלבת נתונים מהגופים השונים בנוגע לכ-70 אלף תיקים פליליים, יותר מ-100 ראיונות עומק עם גורמי מפתח ושחקנים שונים בהליך הפלילי וקידוד ידני של יותר מ-600 תיקים.
על בסיס המחקר, הצביעה הוועדה על קיומם של 11 "צווארי בקבוק" משמעותיים בהליך הפלילי, בהם עיכובים הנובעים מאי-התייצבות נאשמים, משך הזמן שאורך להעברת חומרי חקירה, פערי הזמן הגדולים בין דיונים ומשך הזמן הממושך עד לקבלת תסקיר שירות המבחן.
בעקבות ממצאי המחקר מגבשת הוועדה תוכנית מקיפה לטיפול בנושא. במסגרת זו החליטה הוועדה להקים צוותי עבודה ממוקדים בנושאים הבאים: צוות בשלות תיק לדיון ראשון – צוות שמטרתו להביא לכך שתיק יגיע לדיון ראשון בפני שופט כשהוא "בשל" לדיון מהותי, ובכלל זה כשנאשם זומן לדיון, מונה סנגור וחומר החקירה הועבר להגנה; צוות ניהול אפקטיבי של "ימי המוקד"– צוות שנועד לגבש המלצות לטיוב ימי המוקד (ימים מרוכזים המתקיימים בבית המשפט לדיונים בתיקים פליליים); צוות נתונים ולוח בקרה – צוות שנועד להציע לוח בקרה הכולל פורטל נתונים הנוגעים להליך הפלילי מכלל הגופים השותפים ומאפשר בחינה וניתוח של הנתונים בדגש על המשכיות שיתוף הנתונים בין הגופים; צוות תסקירים לעונש – צוות שמטרתו קידום תהליך ארגוני-אסטרטגי בשירות המבחן למבוגרים לצורך ניהול אפקטיבי של תסקירי שירות המבחן לעונש.
בנוסף, החליטה הוועדה על עריכת מחקר המשך שישמש לבדיקה מעמיקה וטיפול ב"צווארי בקבוק" נוספים שזוהו המאריכים את ההליך שלא לצורך.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, אמר כי "קידום הליך פלילי יעיל והוגן הוצב כאחד היעדים המרכזיים של משרד המשפטים, זאת מתוך הכרה כי משכי הזמן ארוכים מידי, באופן הפוגע באפקטיביות ההליך, ובמקרים מסוימים אף עלול לגרום לעינוי דין".
ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, תנ"צ דדו זמיר, מסר: "חטיבות התביעות של משטרת ישראל אמונה על טיפול ביותר מ-90% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל והיא שותפה מרכזית בפרויקט צווארי בקבוק בהליך הפלילי. שיתוף הפעולה הפורה בין כלל הצדדים הוא מבורך ואנו תקווה כי המלצות הוועדה יביאו לשיפור משמעותי בתהליכי העבודה ובמשכם של ההליכים הפליליים במדינת ישראל".
