כשהראל אדמון (44) ממעלה אדומים חזר הביתה ביום שישי האחרון אחרי שרכש לרעייתו רונית צמיד ליום ההולדת, הוא לא תיאר לעצמו שזו תהיה מתנה בלתי נשכחת.
"הלכתי עם הבת שלי לחנות תכשיטים בקניון וקנינו צמיד עם שלושה חרוזים", סיפר. "ארזנו אותו באריזת מתנה עם צרור בלוני הליום. הגעתי הביתה וקשרתי הכל למעקה בבית, כדי שאשתי תראה את המתנה כשהיא נכנסת הביתה. יצאתי לרגע לגינה והשארתי את הדלת פתוחה. לפתע ראיתי שהבלונים יוצאים מהדלת ומתחילים לעוף לכיוון הרחוב".
אדמון התחיל לרוץ אחרי הבלונים ברחוב ולנסות לתפוס אותם. "אנשים שראו אותי לא הבינו מה קורה. כל הזמן העיניים שלי היו למעלה כדי לעקוב אחרי הבלונים. אחרי כמה דקות של ריצה ראיתי שהם התרחקו לחלוטין", תיאר. בשלב הזה חזר הביתה, לקח את המכונית והמשיך בחיפושים. "בינתיים הבאתי את אשתי מהעבודה וסיפרתי לה. קשה לתאר את התחושה, ממש באסה לא נורמלית".
באותו זמן, במרחק של כמה קילומטרים מאדמון המיואש, משפחת ניסים, שמתגוררת בשכונה אחרת, הייתה בעיצומן של ההכנות לשבת. "ביום שישי בצהריים פתחתי את החלון בסלון, שכבתי על הספה ונרדמתי", סיפרה נחמית ניסים (50). "פתאום שמעתי רעש של משהו שנכנס לסלון. לא הבנתי מה זה. התעוררתי בבהלה וראיתי מולי 15 בלונים עם שקית של 'פנדורה' וקבלה על סכום של 800 שקל. לא היה כתוב שום דבר. כולם בבית היו בהלם שזר הבלונים התיישב לו לפתע בסלון שלנו. התקשרתי לחנות אבל לא הייתה תשובה".
השבת נכנסה, והבלונים המסתוריים נשארו אצל משפחת ניסים. בינתיים בבית משפחת אדמון כמעט איבדו תקווה. "כבר ויתרתי על הרעיון שנמצא את המתנה", אמר הראל. "הנחתי שהבלונים כבר התרחקו ממעלה אדומים. במהלך השבת אפילו נסענו לירושלים לחפש אותם וכל הזמן חשבתי מה יעלה בגורל המתנה. בשלב הזה אשתי העלתה פוסט בפייסבוק וסיפרה מה קרה".
אחרי שהשבת יצאה, נחמית החליטה למצוא למי שייכים הבלונים והמתנה. "התקשרה אליי הגננת מהעבודה שלי, ודיברנו על הגן ועל ההתמודדות עם הקורונה. ואז סיפרתי לה על הבלונים, והיא אמרה שראתה פוסט של מישהי בפייסבוק על הסיפור. מצאנו אותה והתקשרנו".
באותו זמן עשו בני הזוג אדמון את דרכם מירושלים חזרה הביתה בידיים ריקות. "בכניסה למעלה אדומים קיבלנו תגובה על הפוסט", סיפר הראל. "לא חיכינו אפילו רגע, מיד יצרנו קשר עם נחמית והלכנו אליה הביתה". אחרי תודות נרגשות, הבלונים סוף סוף חזרו הביתה.
אתמול הם נפגשו שוב, וההתרגשות הייתה רבה. "המרחק בין הבתים שלנו גדול ובאמת נעשה כאן נס", אמרה נחמית. "כנראה שהקב"ה רצה שהמתנה תחזור אליה ולכן הנחית אותה אצלי". הראל סיכם: "קארמה טובה ואנשים טובים, זה באמת סיפור מהאגדות".