אחרי שבימינה טענו שהצליחו "לחלץ הבטחות" מראש הממשלה נפתלי בנט בעניין קידום סוגיות ימניות, מקורבו של בנט, ח"כ ניר אורבך, הציב הבוקר (חמישי) אולטימטום להישארותו בקואליציה: קידום הבנייה בהתנחלויות וחיבור מאחזים בלתי-חוקיים לחשמל.
בנוסף, דורש אורבך לבטל את "מתווה המעונות" - תוכניתו של שר האוצר אביגדור ליברמן לביטול סבסוד מעונות היום למשפחות אברכים שאינם עובדים. בתחילה פעל אורבך על מנת להחריג מהתוכנית אברכים דתיים, אך כעת הוא דורש לבטל לחלוטין את התוכנית של ליברמן, שממילא מתקשה להעבירה כבר חודשים ארוכים.
הטלטלה הפוליטית - עוד כותרות:
• שקד "נעלה" ח"כים - מחשש ל"סילמן 2"
• המרוויחים והמפסידים: מפת האינטרסים הפוליטית
• בחירות חמישיות? "זה יהיה טרלול בלתי יתואר"
• השגיאות של בנט | פרשנות
"בלי פתרון לנושאים האלה, לא אוכל להישאר בקואליציה", הסביר אורבך - על אף שבמפלגה מנסים לשדר עסקים כרגיל. אולם מתחת לפני השטח הלחץ הציבורי על חברי ימינה, ושלהם על ראש הממשלה, ניכר - ונובע מחודשים ארוכים של תסכול.
הנהגת המתנחלים מנסה כבר כמה חודשים לקדם את תוכניות בנייה מול הממשלה, בין היתר בסיוע חברי ימינה, אך שר הביטחון בני גנץ לא מיהר לאשר את הרעיונות שהוצגו לו. הבנייה בהתנחלויות, או בשמה המקצועי כינוס מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי, מתעכבת כבר חמישה חודשים.
בממשלות הקודמות נקבע סטטוס קוו שלפיו תוכניות הבנייה יאושרו בכל שלושה חודשים, והשבוע נחשף ב-ynet כי קרוב ל-4,000 יחידות דיור שאושרו לקידום בשלבים שונים ונמצאות על שולחנו של גנץ לא מקודמות. הדבר יצר מתיחות שרק הלכה וגברה מאז - וראשי המתנחלים כבר יצאו לקמפיין שבו הם מאשימים את הממשלה בהקפאת הבנייה.
צריך לומר: תוכניות הבנייה עבור המתנחלים הן הבסיס להכול. ללא אישור התוכניות - ידיהם של ראשי המועצות כבולות. אורבך מצא את עצמו טרוד מאוד מהעניין - ולפני כשבועיים נפגש עם הנהגת המתנחלים כדי לנסות ולמצוא להם פתרון. לאחרונה אורבך נמצא בקשר רציף עם אנשיו של גנץ, אך לא מצליח לקדם את התהליכים דרכם והרגיש חסר אונים. גם ליברמן ניסה לסייע בדרכו. לפי גורמים המעורים בפרטים, בנט אמר כי כבר סיכם עם גנץ על קידום הבנייה - והתנאי הוא שהדבר ייאמר בקולו כדי לחזק את העמדה הימנית.
סוגיה שנייה שדרשו בימינה מבנט היא אמירה ברורה נגד ההתבטאויות על אלימות מצד מתנחלים. במפלגה גם לא אהבו, בלשון המעטה, את השימוש של בנט בביטוי "הגדה המערבית" בנאום לצד מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן - במקום "יהודה ושומרון". השרה איילת שקד, אורבך עצמו וח"כ יום טוב כלפון אף העירו לו על כך.
בנט השתמש בביטוי "הגדה המערבית", והתסכול רק גבר
דבר דומה עשה שר המשפטים גדעון סער, שאמר כי ראש הממשלה שגה כשהשתמש בביטוי, ולתחושתם של חברי מפלגת ימינה בחירתו של בנט לא הייתה מקרית, ולא הופיעה בחלל ריק. הנאום נישא אחרי כמה חודשים שבהם הוזכרו תקריות אלימות שבהן מעורבים מתנחלים גם מצד אנשי הממשל האמריקני, כשהדבר עובר ללא תגובה מצדו של בנט. אנשי מפלגת ימינה היו מתוסכלים מכך, והפכו גם הם למוקד למתקפות מצד המחנה.
גורמים בממשלה אמרו כי "קמפיין אלימות המתנחלים" הוא מכה קשה למפעל ההתנחלויות, והוא אחד הגורמים לכתף הקרה מצד האמריקנים בכל הנוגע לסוגיות שמעבר לקו הירוק. בהקשר הזה, יש לציין כי גם סוגיית מימוש ההסכם במאחז אביתר שירד מהפרק משפיע על חברי המפלגה. אורבך ביקר במאחז רגע לפני שפונה ודיבר על כך שיפעל להקמת יישוב במקום, ושקד הייתה זו שתיווכה בין גנץ למנהיגי המתנחלים: ראש מועצת שומרון יוסי דגן, דניאלה וייס ואנשי תנועת נחלה.
במובנים רבים שקד היא השושבינה של אותו הסכם - והיא זו שהצליחה לשכנע את המתנחלים לעזוב את המאחז ללא התנגדות. הסיבה לאי-מימוש ההסכם - במסגרתו אמורה הייתה לקום שם ישיבה עם כמה משפחות בשלב הראשון, אחרי השלמת סקר קרקעות - היא התנגדות עזה מצד וושינגטון שעומדת בקשר הדוק עם גנץ ושר החוץ יאיר לפיד, וההשפעה של ההסכם על מדיניות האכיפה של משרד הביטחון.
העובדה שהמתנחלים הצליחו להקים מעין יישוב מתחת לאפו של גנץ וכל מערכת הביטחון גרמה לכל המעורבים להפיק לקחים ומסקנות - כשהמרכזית שביניהן היא לא לאפשר לאף מאחז להישאר על הקרקע לאורך זמן. ההנחיה הזו מייצרת מדי כמה ימים תמונות של עימותים בין כוחות מג"ב למתנחלים, ובהיעדר התקדמות בבנייה גם ללחץ אדיר על חברי הכנסת מימינה.
הסוגיה השלישית היא חיבור המאחזים הבלתי-חוקיים ("ההתיישבות הצעירה") לרשת החשמל, ואורבך פועל במרץ יחד עם שקד מול משרדי המשפטים והביטחון. על אף שמבין כל הסוגיות הקיימות החיבור לחשמל הוא המתקדם ביותר - גם הנושא הזה הפך לתפוח אדמה לוהט בקרב אנשי ימינה.
לפני יומיים נחשף ב-ynet כי המגעים סביב הסוגייה מתקדמים מאוד, אך גנץ התנה את אישור החיבור של המאחזים היהודיים בכך שגם כפרים פלסטיניים בשטחי C יחוברו לחשמל. כרגע מתגבשת רשימה ולפיה יחוברו יותר מ-30 מאחזים ועוד כ-10 פלסטיניים, אך המתנחלים תקפו את המתווה בחריפות, אנשי ימינה מתחו עליו ביקורת, ולמרות הטיפול בנושא - המתווה טרם הגיעה לחתימה סופית.
הסוגיה הרביעית, והחשובה לא פחות עבור המתנחלים, עוסקת במאבק על המאחז חומש. על אף שנראה כי הישיבה שנמצאת במובלעת בתוך השטחים שייכת רק לאנשי השומרון, מאז הפיגוע שבו נרצח יהודה דימנטמן המאחז הפך לסמל עבור המתנחלים.
השהות בחומש כלל לא-חוקית - אך לא נאכפה מעולם. שבועיים לאחר הפיגוע הנחה הדרג המדיני במשרד הביטחון לכוחות המנהל האזרחי ומג"ב להיערך לפינוי מלא של הגבעה, ומאז מתנהל הקרב בשתי זירות: דעת הקהל ובתי המשפט. מצד אחד, אנשי הישיבה מקיימים עצרות המוניות ומארחקים חברי כנסת, רבני ואישי ציבור כדי ללחוץ על הח"כים ברמה כמעט יומיומית, ומצד שני המדינה מתמודדת עם עתירות של הפלסטינים מהכפרים הסמוכים ונאלצת להוכיח לבית המשפט שהיא אוכפת את החוק במקום.
במועצת יש"ע בירכו על הדרישות שהציג אורבך: "אנחנו מברכים ומחזקים את ידי ח"כ ניר אורבך על החלטתו לפעול לביטול ההקפאה ולפעול למען התיישבות הצעירה - אם יש הקפאה, אין ממשלה. המשך פיתוח יהודה ושומרון הוא אינטרס לאומי שעל בסיסו הוקמה הממשלה הנוכחית. עד שישיבת מועצת התכנון העליונה לא תתכנס ועד שלא יפורסמו יחידות הדיור שכבר אושרו, אנחנו נמשיך במאבק ונמשיך לפעול לפירוק הממשלה".