רשת BBC פרסמה היום (ג') תחקיר שבו קבעה כי ההפצצות הנרחבות של טורקיה נגד הכוחות הכורדיים בצפון-מזרח סוריה ניתקו את זרם המים הקבוע למיליון תושבים באזור. תאגיד השידור הבריטי ציטט בתחקיר שלו מומחים שאמרו כי ייתכן שמדובר בהפרה של החוק הבינלאומי.
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, נזכיר, מוביל כבר שנים ארוכות מבצעי הפצצות וגם פלישות קרקעיות מעבר לגבול נגד הכוחות הכורדיים, שמאז שסייעו בהבסת דאעש בעשור שעבר, כחלק מהקואליציה הבינלאומית בהובלת ארה"ב, מנהלים ממשל אוטונומי בחבל בצפון-מזרח סוריה – המכונה באופן לא-רשמי "כורדיסטן הסורית".
ארדואן מאשים כי ה-YPG, הכוח הכורדי שמהווה את החלק המרכזי ב"כוחות הסוריים הדמוקרטיים" (SDF) ששולטים בחבל הזה – הם לכאורה שלוחה של המחתרת הכורדית בטורקיה, "מפלגת הפועלים של כורדיסטן" (PKK). המחתרת, שנאבקת על ריבונות לכורדים בטורקיה, מוגדרת כארגון טרור לא רק על-ידי הממשלה באנקרה, אלא גם על-ידי ארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה. רק בחודש שעבר קיבלה ה-PKK אחריות על פיגוע במפעל ביטחוני באנקרה, וארדואן פתח כנקמה בקמפיין הפצצות נרחב נגד הכורדים בסוריה – אף שאלו הכחישו כל קשר לפיגוע.
הדוקו המלא של BBC:
לפי תחקיר BBC, שבמסגרתו פורסם גם סרט דוקומנטרי באורך מלא, טורקיה ביצעה יותר מ-100 מתקפות נגד כורדיסטן הכורדית בתקופה שבין אוקטובר 2019 לינואר 2024 – ובמסגרתן פגעה במתקני נפט וגז ותחנות כוח שמשמשים את האזרחים באזור. המתקפות, מדגישים ב-BBC, החמירו את המצב ההומניטרי שם, שממילא היה חמור אחרי שנים של מלחמת אזרחים עקובה מדם וארבע שנים של בצורת קיצונית שהתרחשה על רקע משבר האקלים.
המצב שם הידרדר משמעותית באוקטובר 2023, אז מתקפות טורקיות נגד תשתיות החשמל ניתקו את הזרם לתחנת המים המרכזית באזור, ומאז היא אינה פעילה. צוות של BBC ביקר מאז פעמיים בצפון-מזרח סוריה, ודיווח על תושבים שמתקשים להשיג מים. במחוז חסכה מתגוררים כאמור מיליון בני אדם, וכעת לפי BBC הם שורדים רק בזכות משלוחי מים שנשאבים במרחק של 20 ק"מ משם. מאות משלוחים מועברים במכליות מדי יום, אך כנראה שאלו אינם מספיקים לכולם והרשויות נאלצות לתעדף מוסדות כמו בתי חולים, בתי ספר ובתי יתומים.
באחד הביקורים שערך צוות BBC בעיר חסכה, הוא דיווח כי הבחין בתושבים שמחכים בתור למשלוחי המים, ומתחננים בפני נהגי המשאיות שיחלקו גם להם. "מים יותר יקרים כאן מזהב", אמר אחמד אל-אחמד, אחד מנהגי משאיות המים. "למים אנשים זקוקים יותר. כל מה שהם רוצים זה שתיתן להם מים". על-פי BBC, המחסור כה גדול עד שלעיתים פורצות מריבות בין תושבים שמחכים למים. אישה אחת אף איימה לפי הדיווח: "אם הוא (נהג המשאית) לא יביא לי מים, אני אפנצ'ר לו את הצמיגים". יחיא אחמד, בכיר בגוף האחראי על ניהול משק המים בחסכה, אמר כי המצב בצפון-מזרח סוריה הוא בגדר "קטסטרופה הומניטרית".
הממשל האוטונומי בצפון-מזרח סוריה האשים בעבר כי המתקפות הטורקיות נועדו "להשמיד" את עצם קיומם של הכורדים באזור, ואחרי גל ההפצצות הנוסף בחודש שעבר, הוא האשים כי טורקיה פגעה לא רק ביעדים צבאיים אלא גם במטרות אזרחיות כמו תחנות כוח. "המטרה המרכזית היא להחליש את הממשל האוטונומי (של הכורדים) ולאלץ את האוכלוסייה להגר", אמר אז מפקד ה-SDF, מזלום עבדי.
בריאיון שהעניק לסוכנות הידיעות הצרפתית, המנהיג הכורדי האשים גם שטורקיה מנצלת כעת את העובדה שרוב תשומת הלב העולמית מוקדשת למלחמות בעזה ובלבנון ולמתיחות מול איראן, וטען שארדואן מנצל את "היתרון" הזה כדי לשגר מתקפות חדשות נגד הכורדים.
עבדי מתח ביקורת על ארה"ב, ואמר שהתגובה של הקואליציה בהובלתה "נראית חלשה": "התגובה שלהם היא לא ברמה שמספיקה כדי לעצור את המתקפות, חייבים להפעיל לחץ על טורקיה". הכורדים מהווים חלק מרכזי מהקואליציה בהובלתה של ארה"ב, שמחזיקה עדיין כ-900 חיילים אמריקנים בסוריה כחלק מהמאבק בארגוני הטרור הג'יהאדיסטיים.
טורקיה טענה בתגובה שהעבירה ל-BBC כי בהפצצות שלה היא מכוונת ל"מקורות ההכנסה והיכולות" של הכוחות הכורדיים, אותם היא מחשיבה כאמור לטרוריסטים. באנקרה טענו עוד כי המצב ההומניטרי בצפון-מזרח סוריה החמיר בשל משבר האקלים ולכאורה גם בשל ניהול קלוקל של הרשויות המקומיות והזנחה של התשתיות באזור.
בתגובה הטורקית לתחקיר נמסר גם כי תשתיות אזרחיות "מעולם" לא היו יעד לתקיפות טורקיות, וכי הממשלה באנקרה "מכבדת לחלוטין את החוק הבינלאומי". עם זאת, ב-BBC הזכירו את דבריו של שר החוץ הטורקי הקאן פידאן באוקטובר אשתקד, אז אמר כי כל התשתיות ומתקני האנרגיה שמשמשים את ה-PKK או ה-YPG בסוריה ובעיראק הם "יעדים לגיטימיים" עבור אנקרה.
כבר בפברואר השנה האשימו באו"ם כי המתקפה הטורקית באוקטובר 2023 על תשתיות החשמל של הכורדים עשויה הייתה להוות פשע מלחמה, כיוון ששיבשה את הגישה של האזרחים למים, וכעת לפי BBC משפטנים שמתמחים בדין הבינלאומי ונחשפו לממצאי התחקיר הביעו דעה דומה. "האינדיקציות לכך שהחוק הבינלאומי הופר הן כל כך חזקות, עד שראוי לפתוח בחקירה של גוף תובע", אמר פטריק קרוקר, עורך דין שמתמחה בדין פלילי בינלאומי.