"חוק טבריה", שיאפשר ליו"ר הוועדה הקרואה בטבריה בועז יוסף להתמודד על ראשות העיר באוקטובר, עבר הלילה (בין שלישי לרביעי) במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית - ואושר סופית. החוק עבר ברוב של 43 תומכים לעומת 32 מתנגדים.
יוזם החוק, ח"כ עמית הלוי (הליכוד), הסכים אמש לבצע שינוי בנוסח הצעת החוק, שלפיו תידרש תקופת צינון של שלושה חודשים. כלומר, אם ראש הוועדה הקרואה בטבריה ומקורבו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, בועז יוסף, ירצה להתמודד בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות בחודש אוקטובר - עליו להתפטר בתוך חודש מהיום - שלושה חודשים לפני הבחירות המוניציפאליות הקרובות. מועמדים לראשות העיר טבריה נערכים לעתירה לבג"ץ נגד החוק.
חברי הכנסת יעקב אשר ויוליה מלינובסקי במליאת הכנסת
(צילום: ערוץ הכנסת)
החוק מבקש לקבוע כי יו"ר ועדה ממונה יהיה זכאי להיכלל ברשימת המועמדים ולהיבחר כראש הרשות בבחירות שייערכו באותה רשות מקומית לראשונה לאחר מינויו. התיקון יחול גם במועצות האזוריות. עוד נקבע כי כאמור תחול על ראש הוועדה הממונה תקופת צינון של שלושה חודשים.
בפתח הדיון במליאה אמר יו"ר ועדת הפנים יעקב אשר (ש"ס) כי "בוועדה הועלו קשיים משפטיים מכיוונים שונים ואני בהחלט חושב שהדיון, חוץ מכל מיני סטיגמות שמנסים להדביק כאילו הכול פרסונלי בשביל מישהו מסוים - אפשר לומר שיש בעיה במשהו שלא חל כרגע על הרבה מקומות. הוא חל על מספר מקומות מועט אבל רלוונטי רק למקום אחד. שמענו גם אנשים שאמרו 'תשאירו להו את האפשרות לבחור את מי שמתאים לנו'", אמר.
במהלך הדיון, שנמשך שעות ארוכות, ח״כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) התרעמה על לוח הזמנים במליאת הכנסת ביומיים האחרונים. "אנחנו כבר לילה שני ברציפות לא נתעסק בכלכלה ובביטחון, לא בנשים מוכות ובאלימות - אלא בדחיית בחירות לרבנות בגלל ששני אחים לא מסתדרים, ובגלל 'חוק טבריה' שלא מעניין איש חוץ ממפלגה מסוימת ומאיש מאוד בכיר בש''ס", היא אמרה.
שני אילוז גורמת לסערה בוועדת הפנים
(צילום: סיון חילאי)
קצב הדיונים על ההצעה היה חפוז, והקואליציה עמדה ביעד שלה להעביר את הצעת החוק לפני התאריך האחרון להגשת מועמדות לריצה בבחירות לרשויות המקומיות ב-2 באוגוסט. על אף הלחצים מצד הייעוץ המשפטי, בקואליציה החליטו להחיל את החוק באופן מיידי כך שיהיה תקף בבחירות הקרובות, וקבעו כי במקום צינון של קדנציה שלמה - יידרש צינון של שלושה חודשים בלבד.
הצעת החוק, נזכיר, זכתה לכינוי "פרסונלית" מצד חברי האופוזיציה, מאחר שהמצב שההצעה מבקשת לשנות קיים רק בעיר טבריה. הצעת החוק של הלוי מבטלת את האיסור בחוק על מי שכיהן כחבר ועדה ממונה, או למי שעומד בראש ועדה, להתמודד בבחירות לרשות מקומית בה כיהן.
ח״כ נאור שירי מיש עתיד התייחס לחוק החדש ואמר: "קרה פה משהו מדהים עם החוק הזה. ח"כ הלוי העביר אותו בוועדה בלי לשנות אפילו פסיק, אני לא מכיר תקדים לדבר כזה. מגיש הצעת החוק אפילו לא רצה להיות נוכח בהצבעה לשנייה ושלישית בוועדת הפנים על החוק שהוא הגיש. זאת הצעת חוק פרסונלית ומושחתת". מנגד, ח"כ ארז מלול מש"ס אמר: "החקיקה הזאת היא לכבודה של הדמוקרטיה ולזכותו של כל אדם להיבחר בבחירות לרשויות המקומיות".
בדיון בוועדת הפנים של הכנסת על החוק שנערך השבוע, המועמדת לראשות העיר טבריה עו"ד שני אילוז האשימה את הליכוד בניסיון להשפיע על המרוץ, וטענה כי שלושה חברי כנסת פנו אליה בקריאה לפרוש ממנו בתמורה לתפקידים בכירים או סיוע במפריימריז המפלגה. חברי הקואליציה, בתגובה, דרשו שאילוז תפרט שמות. "זה פלילי מה שאת אומרת", תקפו. היא השיבה: "אל תוציאו אותי שקרנית".
(צילום: משי בן עמי)
על פי החוק הקיים, מאחר שמי שעומד בראש ועדה קרואה לא נבחר על ידי התושבים - אלא מונה על ידי שר הפנים - נדרשת תקופת צינון של קדנציה אחת עד שאותו ראש ועדה יתמודד בבחירות באותה רשות בבחירות המוניציפליות. החוק המקורי, נזכיר, תוקן ב-2008 לאור החשש שראש הוועדה הקרואה - שאמור להיות תפקיד מקצועי ונטול אינטרסים פוליטיים - ישתמש במשאבים שניתנו לו, מבלי שנבחר על ידי התושבים, כדי להתמודד על ראשות העיר.
בדברי ההסבר להצעה החוק החדשה נכתב: "בשנת 2008 התקבל בכנסת תיקון מספר 39 לחוק הרשויות המקומיות. עניינו של התיקון בהגבלת הזכות להיבחר והוא תיקן את סעיף 7 לחוק וקבע כי אנשי ציבור ואנשי מקצוע שמונו כחברי ועדה ממונה או כיושבי ראש אותה הוועדה לא יהיו רשאים לעמוד לבחירה ברשות המקומית בה הם מונו כאמור בבחירות שייערכו בה לראשונה לאחר מינויים. עד תיקון 39 לא הוגבלו מי שמונו כחברי ועדה ממונה בזכותם להיבחר, מציאות שהתחשבה בכישרונו של מי שכיהן בתפקידים אלו וביכולתו הטבעית לתרום לרשות המקומית עליה הופקד ושאותה הוא מכיר היטב. גם כיום, אין הצדקה להטלת מגבלות יתרות על הזכות להיבחר ובעיקר ביחס לאוכלוסייה איכותית ומשכילה שיכולה לתרום רבות לרשות מקומית המצויה במשבר כלכלי ומשום כך מונתה לה ועדה ממונה מלכתחילה.
"הזכות להיבחר היא מהזכויות הבסיסיות והחשובות בדמוקרטיה ויש להגבילה אך ורק במקרי קיצון. מקרה זה הנוגע למיעוט הרשויות המצויות במשבר תקציבי או אחר, ביחס לחברי הוועדה הממונה ברשות, אינו בין מקרי הקיצון האלו ולכן מהווה מגבלה שאינה ראויה על הזכות לבחור ולהיבחר".
