המדינה הגישה היום (רביעי) לבג"ץ תצהיר תשובה משלים מטעם מערכת הביטחון בנוגע לעתירות נגד חוק הגיוס, לקראת הדיון בנושא שייערך בתחילת יוני - ובו טענה כי החלה לגבש "תוכניות פעולה למימוש גיוס חרדים בטווח הזמן המיידי".
"להלן יובא עדכון בעניינן של פעולות מערכת הביטחון בסוגיית גיוס תלמידי הישיבות ומוסדות הלימוד החרדיים, כפי שנמסר ממערכת הביטחון", נכתב בתצהיר שהגישה הממשלה. "ראשית יצוין כי עוד במהלך חודש דצמבר 2023, וטרם ההתפתחויות המשפטיות האחרונות, החלו משרד הביטחון וצה"ל בעבודת מטה לשם קידום שילובם של בני הציבור החרדי. עבודת המטה נמשכת גם בימים אלה במטרה לגבש תוכניות פעולה ופעולות על-ידי הגופים הרלוונטיים בצה״ל ובמערכת הביטחון למימוש גיוס חרדים בטווח הזמן המיידי, ופעולות שתשפענה גם על גיוס בטווחים ארוכים יותר".
עוד נכתב כי "עם פקיעת החלטת הממשלה מספר 682 (שמונעת אכיפה של גיוס תלמידי ישיבות שפקעה ב-1 באפריל), ומשזו לא הוארכה וטרם נחקק הסדר חוקי חלופי, התקיימו בראשות שר הביטחון והרמטכ"ל, ובדרגי הפיקוד בצה"ל וכן במשרד הביטחון, דיונים בנושא גיוס בני האוכלוסייה החרדית. בדיונים נבחנו חלופות להיערכות מערכת הביטחון לגיוס בני הציבור החרדי, בהתחשב במורכבויות השונות הנוגעות לגודל האוכלוסייה, מאפייניה וצורכי המלחמה המתנהלת.
"כמו כן, התקיימו פגישות בראשות שר הביטחון עם הגורמים השונים לצורך קידום חוק בהסכמה רחבה. הרשויות המוסמכות שוקדות על גיבוש תוכנית לגיוס מדורג של בני הציבור החרדי. עבודת המטה הראשונית לגיבוש התוכנית צפויה להסתיים בתוך מספר שבועות. נבקש, אם כך, לשוב ולעדכן את בית המשפט הנכבד בפרטי התוכנית לקראת הדיון הקבוע בעתירות, במועד שייקבע על-ידי בית המשפט הנכבד להגשת תצהיר משלים מטעם הממשלה, בהמשך לבקשתה מיום 25 באפריל 2024".
במהלך חול המועד, ביקשה הממשלה דחייה במתן תשובתה בנוגע לחוק הפטור מגיוס ב-20 ימים נוספים, עד ל-20 במאי, כדי "להשלים את עבודת המטה המקצועית שנעשתה בנושא ולהגיע להסכמות הנדרשות". בבקשתה, טענה הממשלה כי "לאור האירועים הביטחוניים המשמעותיים במהלך עשרת הימים האחרונים נעצרה עבודת המטה בנושא ולא התאפשרה התקדמות ממשית".
כמה ימים לפני כן, ב-21 באפריל, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיהרה, אישרה לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ חוק הגיוס. על כן, טענה הממשלה בבקשתה לארכה כי "טרם מונה עו"ד פרטי לייצוג הממשלה בשל חג הפסח". הבקשה נחתמה בהערה כי "בשים לב לימי הזיכרון והעצמאות הסמוכים לאחר חג הפסח ובשל כך שמועד הדיון בעתירות שבכותרת קבוע ליוני", מתבקשת הארכה.
הדיון הנפיץ בבג"ץ על הפטור מגיוס שניתן לחרדים צפוי להתקיים ב-2 ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים, שיכריעו בעתירות השונות בנושא שעשוי להביא לפירוק הממשלה. בדיון ישתתפו ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן ושופטי העליון יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילת כנפי-שטייניץ.
הפגנת חרדים בירושלים במחאה על חוק הגיוס, בחודש שעבר
(צילום: לירן תמרי, גיל יוחנן)
בסוף חודש מרץ הוציא בג"ץ צו ביניים, שבמסגרתו קבע כי לא יועברו תקציבים לישיבות עבור תלמידים שקיבלו צו גיוס ולא התגייסו. הדיון הצפוי יעסוק בין היתר בשאלה אם להפוך את צו הביניים הזמני למוחלט, וכן בדרישה לאכוף את חובת הגיוס של תלמידי הישיבות.
העתירות שהוגשו לבג"ץ דורשות לחייב את אכיפת גיוס תלמידי הישיבות וכן לשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהם לא מתגייסים. כאמור, הממשלה ביקשה ייצוג נפרד בבג"ץ. לטענת מזכיר הממשלה יוסי פוקס, עמדת היועמ"שית שלפיה על מערכת הביטחון לפעול כבר כעת לגיוס התלמידים ולהציג בבג"ץ כיצד פעלה, לא עולה בקנה אחד עם החלטות בג"ץ ו"מאיינת מכל תוכן את הדיון שנקבע בהרכב מורחב של תשעה שופטים". היועמ"שית, כאמור, כבר אישרה את הבקשה.
כבר ב-31 במרץ, יממה לפני פקיעת הוראת השעה שאפשרה להעניק פטור מגיוס לחרדים, בהרב-מיארה הודיעה למשרדי החינוך והביטחון כי יש להיערך לגיוס תלמידי ישיבות כבר ב-1 באפריל. עוד הזהירה אז היועמ"שית מפני עקיפת צו הביניים שהוציא בג"ץ בעניין תקציבי הישיבות לחרדים - ואסרה לפצות אותם ב"אפיקי מימון אחרים". בעניין הגיוס, בהרב-מיארה כתבה כי "אין מקור סמכות למתן פטור גורף של תלמידי ישיבות מגיוס לשירות צבאי - ועל מערכת הביטחון לפעול לגיוסם לשירות צבאי על-פי דין".
למרות השתלשלות האירועים, בצה"ל לא ממהרים להוציא צווי גיוס לחרדים, וגם אם אלו הוצאו - לא ממהרים לאכוף אותם.
