מבצע הפינוי הבהול של אלפי תושבים במחוז חרסון שבדרום אוקראינה נמשך גם היום (ד'), יממה לאחר שעשרות יישובים ושטחים חקלאיים נרחבים הוצפו בשיטפון אדיר בעקבות פריצתו של סכר נובה קחובקה. הסכר קרס אתמול לפנות בוקר אחרי פיצוץ אדיר שהתרחש בו – פיצוץ שאוקראינה וגם מומחים במערב חושדים כי רוסיה היא שעמדה מאחוריו, כנראה במטרה לשבש את מתקפת-הנגד שקייב תכננה להוציא לפועל.
באוקראינה דיווחו הבוקר כי במהלך הלילה עוד 1,457 בני אדם פונו מבתיהם באזורים שנמצאים בשליטה אוקראינית, בצד הצפוני-מערבי של נהר הדנייפר, אחרי שאמש דווח כי השלטונות פועלים לפנות מהאזור 17,000 איש. הרוסים, השולטים בצד הדרומי-מזרחי של הנהר, דיווחו הבוקר כי מהאזורים הכבושים הללו פונו בסביבות 1,300 בני אדם, וכי 2,700 בתים הוצפו. נהר הדנייפר, יצוין, מהווה בחלק הזה של דרום אוקראינה את קו הגבול בין הצדדים הלוחמים, אחרי שבנובמבר אשתקד הכוחות הרוסיים נסוגו מעיר הבירה המחוזית חרסון אל צדו השני של הנהר.
עד כה לא דווח על הרוגים – אבל ההערכות הן שרק לאחר שהמים ייסוגו, אולי רק בעוד כמה ימים, ניתן יהיה לקבוע את היקף האסון, וישנו חשש שהוא יתברר כקשה למדי. הרשויות באוקראינה מעריכות כי בסך הכול, 42,000 בני אדם נמצאים בסכנת הצפה משני צדדיו של הנהר המוצף, בכ-80 יישובים וכפרים שונים. תמונות שפרסמה הלילה חברת צילומי הלוויין "מקסר" מעידים על כך שהשיטפון האדיר הציף שטח עצום של כ-2,500 קמ"ר, מנובה קחובקה ועד מפרץ דניפרובסקה שבו משתלב הדנייפר עם הים השחור. בתמונות מהחלל נראים שכונות וכפרים שלמים שהוצפו, כשבחלקם המים מגיעים ממש עד הגג.
לא ברור עד מתי יימשכו ההצפות, ואף שהבוקר דיווחו בעיירה נובה קחובקה, השוכנת ממש סמוך לסכר שנפרץ, כי מפלס המים החל לרדת, בהמשך דיווחו הרשויות הפרו-רוסיות באזור כי במקומות אחרים הצפי הוא שגובה המים ימשיך לטפס במשך שלושה עד עשרה ימים. מנגד, גורם אוקראיני בכיר אמר בצהריים כי התקווה היא שמפלס המים יפסיק לעלות עד סוף היום.
מנופפים לעזרה מהגג, בורחים על גג משאית
בנובה קחובקה, אותה עיירה כבושה סמוך לסכר, דווח בצהריים כי 100 תושבים נלכדו בעקבות ההצפות, וישנם מאמצים לחלצם. שבעה בני אדם מוגדרים נעדרים. אחד התושבים האוקראינים שם סיפר כי הוא מעדיף להישאר באזור המוצף, ולא להישמע להוראות הפינוי, מחשש שחיילים רוסים יירו בו: "הם אומרים שהם מוכנים לפתוח באש בלי אזהרה", העיד על החשש שלו.
הרשויות בנובה קחובקה דיווחו הבוקר כי בית הקברות המקומי הוצף אף הוא, וגם החיות בעיירה הזו נפגעו קשות: גן החיות שם הוצף לחלוטין, ואנשיו מסרו כי כל 300 החיות שהיו בו נספו. משרד ההגנה האוקראיני פרסם בחשבון הטוויטר שלו כמה מתמונות החיות, בהן של קוף קטן שמחזיק בידיו פרחים, ומסר: "זה אקוסייד (רצח סביבתי). הרוסים רוצים להשמיד כל מה שחי".
גם בעיירה כבושה אחרת שהוצפה, אולשקי, נראה שהנזק קשה, ובאוקראינה האשימו כי הממשל הפרו-רוסי לא מוציא לפועל מבצע חילוץ משמעותי ביישובים שבשליטתו בגדה הדרומית-מזרחית. כעדות לכך, בכלי תקשורת אוקראיניים הופץ בצהריים תיעוד מהאוויר ובו נראים שני מבוגרים, כנראה בני זוג, מנופפים בידיהם לעזרה מחלון בגג של ביתם המוצף: האישה אף מצמידה את כפות ידיה בתחינה, אבל אחר כך מצמידה אותן לראשה בסימן של ייאוש, בעוד האיש שמאחוריה מלטף קלות את ראשה. באחד מכלי התקשורת האוקראיניים נכתב כי זהו סרטון "שובר לב", וכי תושבי האזור שנמצא תחת כיבוש רוסי "מתחננים לעזרה".
בשטחים שבשליטת אוקראינה, בגדה הצפונית-מערבית של הנהר, מבצע הפינוי המשיך להתבצע הלילה תחת אש ההפגזות של הכוחות הרוסיים: הבוקר דיווח המושל האוקראיני של חרסון, אולכסנדר פרוקודין, כי אדם אחד נהרג ואדם נוסף נפצע בהפגזות הללו. הרוסים, יצוין, מפגיזים את האזור שבשליטה אוקראינית בחרסון מאז הנסיגה שלהם בשנה שעברה, ונראה שגם האסון ההומניטרי החמור שמתחולל כעת לא מניא אותם מהמשך ההתקפות. צלם של סוכנות הידיעות AP תיעד הלילה קבוצת תושבים שנאלצה להסתתר מההפגזות ממש במהלך מבצע הפינוי, ובתמונה שצילם נראית אם מגוננת על בתה הקטנה ומצמידה את ראשה לחיקה.
בעוד באזורים אחרים דווח כי מפלס המים עלה אתמול בעשרה מטרים ואולי אף יותר, בעיר עצמה, שנמצאת כ-60 ק"מ דרומית לסכר שנפרץ, מפלס המים עלה ב-3.5 מטר – אבל גם זה הספיק להצפת שלל כבישים ובתים, ותושבים תועדו צועדים ברחובות שהפכו לנהרות, עם מים שמגיעים להם עד הברכיים, בעודם נושאים את רכושם בשקיות פלסטיק. "הכול הוצף במים, כל הרהיטים, המקרר, המזון, כל הפרחים, הכול הוצף. אני לא יודעת מה לעשות", סיפרה אוקסנה, תושבת העיר בת 53 שנמלטה מביתה. צי של אוטובוסים, רכבות ומכוניות פרטיות נשלח לחרסון מאזורים אחרים באוקראינה, כדי לסייע בהעברת המפונים לערים אחרות ולספק להם מקלט.
לאולפן ynet התראיין הבוקר רמי מסיקה, תושב חרסון שנאלץ גם הוא להימלט מביתו המוצף בעיר: "אני בין הראשונים שהבית שלהם הוצף, אני גר ממש על הנהר", סיפר. הוא נמלט לביתו של מכר ישראלי באודסה, וציין כי שמע גם הוא את רעשי ההפגזות. "כל מה שיש לי – טבע. מסמכים, ריהוט, בגדים, הכול. זה אסון גדול, אני לא יודע איך לעכל את זה. איבדתי את הכול. בית גדול עם חנייה, השקעתי, בניתי. הכול הלך". הוא הביע תקווה שממשלת אוקראינה תפצה אותו, אבל הוסיף: "יש סיכוי גדול שאחזור לישראל".
חלק מתושבי האזור ביקשו תחילה להישאר בבתיהם, אבל כאשר מפלס המים המשיך לעלות הם נאלצו לברוח, לעתים בבהילות: סוכנות AP מתארת למשל פינוי מאי מיושב בתוך הנהר, השוכן ממש סמוך לעיר חרסון, כאשר חלק מהתושבים חולצו בסירות ואחרים נאלצו לעלות על גגות של משאיות שנסעו במים. אחד מהם השליך את כלבו מגג של משאית אחת, שנתקעה, אל גג של משאית אחרת – וברקע נשמעו נביחות של כלבים שנותרו מאחור. "הרוסים פגעו בסכר ולא חשבו על ההשלכות, לעולם לא נסלח להם", אמר בזעם אחד המפונים.
איך הסכר ש"עמיד בפני פצצת אטום" קרס?
בינתיים, בעולם ממשיכים לעסוק בשאלת האחריות לפיצוץ הסכר, כאשר שני הצדדים מאשימים זה את זה. סכר נובה קחובקה, נציין, הוא סכר מרכזי ביותר באוקראינה, והוא אחד משישה סכרים שהוקמו על גבי נהר הדנייפר. אורכו של המבנה הענקי הזה, שעשוי בטון מזוין, הוא 3.2 ק"מ והוא מתנשא לגובה של 30 מטרים. הסכר נבנה בתקופה הסובייטית, ב-1956, ולצד החשמל הקריטי שייצרה התחנה ההידרואלקטרית שפעלה בו – ונהרסה כליל בפיצוץ – הוא מהווה מקור מים חשוב לשתייה וחקלאות באזור כולו. המאגר הענקי שהוא יוצר במעלה הנהר, מאגר קחובקה, מתפרש על פני 2,155 קמ"ר ונפחו הוא 18 מיליארד קוב של מים – פי 4.5 מנפחה של הכינרת – ואתמול בבוקר אלו החלו להתפרץ במורד הנהר.
בסכר שלטה רוסיה מאז השלבים הראשונים של הפלישה לאוקראינה, בפברואר אשתקד, והיא המשיכה להחזיק בו גם לאחר שכוחותיה נסוגו לצד השני של הנהר בנובמבר. באוקראינה טוענים ש"טרוריסטים רוסים" הפעילו בתוך הסכר מטעני נפץ, במטרה להרוס אותו וכך לשבש את מתקפת-הנגד שהם מתכננים להוציא לפועל: הסכר יכול היה לשמש את האוקראינים כדי לחצות בקלות את הנהר, ומעבר לכך עצם ההצפה הנרחבת של האזור תקשה מאוד על העברתם של כוחות צבא, כמו טנקים ורכבים משוריינים אחרים.
ברוסיה טוענים מנגד שהאוקראינים אחראים להרס הסכר, אבל סיפקו כמה וכמה גרסאות: דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב טען ל"פעולת חבלה" אוקראינית, אבל לא פירט מעבר לכך, גורמים רוסיים אחרים טענו שהסכר נפגע מהפגזה אוקראינית, והיו כאלו שהעלו אפשרות שהוא פשוט "נפרץ מעצמו" בגלל נזק שספג בעבר.
הסכר אכן ספג נזק בקרבות בסתיו האחרון, וגם אז שני הצדדים האשימו זה את זה, אבל מומחים ופרשנים צבאיים בעולם דוחים את ההסברים הרוסיים ונוטים לקבל את ההאשמה האוקראינית: ב"ניו יורק טיימס" דווח הבוקר כי אותם מומחים סבורים שהסיכוי שסכר ענקי כל-כך ייפרץ בגלל מתקפה חיצונית נמוך למדי, וכי סביר הרבה יותר שההרס בו נגרם מפיצוץ פנימי, כזה שיביא לכך שכל עוצמת הפיצוץ וההדף תופנה לקירות הבטון המזוין של הסכר.
גם אז, אחד המומחים הסביר לעיתון, נדרש כנראה מטען רב-עוצמה, עם מאות ק"ג של חומרי נפץ, על מנת להביא לקריסה כמו זו שאירעה אתמול בסביבות השעה 2:50 לפנות בוקר. "מתקפת טילים לא הייתה יכולה לגרום להרס שכזה, בגלל שהמתקן נבנה כדי לשרוד פצצת אטום", הוסיף בשיחה עם ה"טיימס" איהור סירוטה, ראש החברה האוקראינית המנהלת את תחנות הכוח ההידרואלקטריות במדינה. "זה ברור – היה פיצוץ מבפנים בתחנה, והיא נשברה לשניים".
אחד הטיעונים של רוסיה לכך שאוקראינה היא זו שעמדה לכאורה מאחורי קריסת הסכר היא שהמים ממאגר קחובקה משמשים גם את תושבי חצי האי קרים, שאותו רוסיה כבשה וסיפחה כבר ב-2014. אוקראינה, נזכיר, ניתקה את אספקת המים לחצי האי אחרי סיפוחו, אבל רוסיה חידשה אותה עם כיבוש הסכר בשנה שעברה. הרשויות בקרים דיווחו כבר אתמול כי בגלל פריצתו החל לרדת מפלס המים בתעלה שדרכה מועברים המים לחצי האי ממאגר קחובקה.
אבל במערב מתקשים לקבל את הטענה שאוקראינה תפגע בצורה אנושה כל-כך בשטחיה ובתושביה שלה, ומזכירים כאמור את היתרון הצבאי המיידי שמביאות ההצפות הנרחבות לרוסים, עם שיבוש מתקפת-נגד אפשרית באזור. מטשיי מציאק, מומחה ביטחוני שעבד בעבר בשירותי המודיעין הפולניים, העריך בשיחה עם רויטרס כי ההצפות ימנעו חצייה של כוחות שריון בנהר הדנייפר לתקופה של חודש אחד לפחות. "זה יוצר עמדת הגנה טובה מאוד עבור הרוסים, שנערכו למתקפה אוקראינית", אמר.
"רצח סביבתי", וזינוק במחירי החיטה
גם המודיעין האמריקני, כך דיווחה אמש רשת NBC, מטיל את האשמה על רוסיה. לפי הדיווח, הממשל של הנשיא ג'ו ביידן מתכנן להסיר את הסיווג של חלק מהחומרים המודיעיניים שמצביעים על פעולת חבלה רוסית בסכר – כדי לחשוף אותם בפני העולם כולו. בינתיים, לפחות באופן פומבי, וושינגטון נמנעת מלהפנות אצבע מאשימה לעבר מוסקבה.
לצד האסון ההומניטרי שמתחולל כעת, באוקראינה ובעולם מזהירים מההשלכות הסביבתיות הקשות וארוכות הטווח של הצפות הענק: לפחות 150 טונות של שמן מכונות דלפו בעקבות ההרס בסכר, ומומחים מזהירים כי חומרים מסוכנים נוספים עלולים להישטף ולזהם בצורה קשה שטחים חקלאיים ופוריים נרחבים – באופן שיפגע בגידול היבולים לתקופה ארוכה. חשש נוסף הוא שיידרשו שנים כדי לנקות את הבוץ שיישאר עם נסיגת המים. אוקראינה היא אחת מיצואניות הדגנים הגדולות בעולם, ועדות לחשש מהנזק הצפוי הגיע אמש בדמות זינוק של 3% במחירי החיטה.
השיטפון פוגע קשות גם בבעלי החיים באזור, שבו ישנם כמה מינים נדירים, וגורם בממשל הפרו-רוסי בשטחים הכבושים בחרסון דיווח כי באחד הפארקים הלאומיים שהוצפו נהרגו אלפי חיות. אנדריי ירמאק, ראש הסגל של הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי, שיתף הבוקר סרטון שבו נראים לדבריו המוני דגים שנקלעו להצפות ונסחפו למים רדודים. גם הוא האשים שמדובר ב"אקוסייד" מצדה של רוסיה, כלומר פגיעה קשה ומכוונת בסביבה.
הדגים שנסחפו בשיטפון, והקוף שטבע בגן החיות:
הנשיא זלנסקי עצמו האשים אמש בנאומו הלילי לאומה כי פיצוץ הסכר היה בגדר "הפעלת פצצה סביבית להשמדה המונית". הבוקר הזהיר זלנסקי כי האסון עלול לפגוע גם בגישה של מאות אלפי בני אדם למי שתייה. לצד זאת, הבוקר דיווחו כלי תקשורת רוסיים כי הוצפו גם שדות מוקשים – שאותם הניחו הכוחות הרוסיים – והחשש הוא שהמוקשים נשטפו עם הזרם.
קייב מדווחת: "כוחותינו התקדמו ק"מ באזור בחמוט"
פיצוץ הסכר העלה מחדש לכותרות את תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה, שנמצאת גם היא תחת שליטה רוסית ומקבלת את אספקת המים שלה – הדרושים לקירור הכורים הגרעיניים – ממאגר המים קחובקה. בשנה שעברה, נזכיר, התחנה הופגזה שוב ושוב – ובעולם חששו מאסון גרעיני בדומה לזה שאירע בצ'רנוביל. החששות ההם לא התממשו, ואמש הבהירה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) כי גם כעת לא נשקפת לתחנה סכנה מיידית: חמישה מששת הכורים שם מושבתים ממילא, ולדברי הסוכנות ניתן יהיה במקרה הצורך להשתמש במקורות מים חלופיים לאורך כמה חודשים.
בתוך כך, ולמרות האסון בחרסון, צבא אוקראינה דיווח בצהריים על התקדמות של כוחותיו בחזית המזרחית, במחוז דונייצק: לדבריו, הכוחות האוקראיניים הצליחו להתקדם בין 200 ל-1,000 מטרים בכמה אזורים מסביב לעיר ההרוסה בחמוט – העיר שבה התחולל הקרב הקשה והממושך ביותר במלחמה. בחודש שעבר טענה רוסיה כי השלימה את כיבוש בחמוט, אבל קייב התעקשה שהיא ממשיכה להחזיק בשטחים שמסביב, וכעת טוענת כי התקדמה שם משמעותית. "כוחותינו עברו מהגנה להתקפה בכיוון של בחמוט", הצהירה סגנית שר ההגנה האוקראיני חנה מליאר. רוסיה עצמה טענה בימים האחרונים כי הדפה "מתקפות רחבות-היקף" של צבא אוקראינה באזור. קייב, יצוין, ממשיכה לשמור על עמימות ולא להסביר אם מדובר באותה מתקפת-נגד גדולה שלה ציפו במשך חודשים ארוכים.
אטילה שומפלבי השתתף בהכנת הכתבה