שר הביטחון ישראל כ"ץ ביטל צו מעצר מנהלי ראשון נגד יהודי, עוד לפני שהצהיר על הפסקת השימוש בצווי מעצר מנהליים. החלטת כ"ץ לבטל את הצו, נגד איתיאל בן צוריה, תושב השומרון, נחשפה רק היום (רביעי) - ולמעשה, כעת נותרו במעצר מנהלי שבעה יהודים.
תוקפו של הצו המקורי, שנחתם על-ידי שר הביטחון הקודם יואב גלנט, הוא לחצי שנה, עד 14 במרץ 2025. בן צוריה יישאר אמנם במעצר - בגין אירוע פלילי אחר - אבל ישתחרר מוקדם מהצפוי, בחודש ינואר, או לפני כן. בן צוריה מרצה בחופף למעצר המנהלי עונש מאסר של עבודות שירות.
הכרזתו של כ"ץ על ביטול השימוש בצווי המעצר המנהליים קיבלה תמיכה גורפת בעיקר בימין. השר יריב לוין, השר אריה דרעי, השר שלמה קרעי, השר בצלאל סמוטריץ', השר איתמר בן גביר ושרים נוספים גיבו את החלטתו של כ"ץ להימנע מהוצאת צווים מנהליים נוספים ליהודים.
לפי נתוני ארגון חוננו וארגון לביא, בשנים 2018, 2019 ו-2021 לא היו כלל עצורים יהודים. בשנת 2020 היה עצור מנהלי יהודי אחד, ובשנת 2022 היו שלושה עצורים מנהליים יהודים. עם כניסתו של השר גלנט לתפקיד בשנת 2023 זינק מספר המעצרים המנהליים בקרב יהודים ל-16, ובשנת 2023 ובשנת 2024 ל-18 עצורים.
בשב"כ מדגישים כי השימוש בכלי המעצר המנהלי הוא לא כלי ענישתי אלא מניעתי - כדי למנוע פשיעה לאומנית שעלולה לגרום לחוסר יציבות ביטחונית ביהודה ושומרון. בנוסף, לטענת גורמים במערכת הביטחון, השימוש בצווי המעצר הגיע לאחר היעדר מיצוי החקירות והעמדה לדין של חשודים מצד המשטרה.
במהלך השנתיים האחרונות ישנו חוסר אמון משמעותי בין גופי השב"כ למשטרת מחוז ש"י. שני הגופים אמונים יחד על חקירות פשיעה לאומנית. חוסר היכולת להביא למיצוי הדין וחוסר שיתוף הפעולה הביאו, כך טוענים במערכת הביטחון, לכדי מצב שנעשה שימוש בצווי מעצר מנהליים על מנת למנוע פשעים עתידיים.
מנכ"ל ארגון חוננו, שמואל (זנגי) מידד אמר כי "המתיישבים אינם האויב, ואת מאמצי מערכות הביטחון יש להכווין כנגד אויבי ישראל שפוגעים שוב ושוב באזרחי ישראל. אנו קוראים לשר להורות מיידית על שחרורם של כלל העצורים המנהליים היהודים שנמצאים כעת בבתי הכלא".
