בהודעה חריגה ומטרידה, הראשונה שפרסם ביוזמתו מאז פורסם החשש הכבד בישראל שיוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הזהיר בצהריים (יום ו') מפני איומים עליו או על בית הדין. בהודעה שפרסם לא שלל התובע קארים חאן את החשש בישראל מהוצאת צווים - אך גם לא אישר שבכוונתו לעשות זאת - והזהיר ש"גם" איומים על בית הדין מהווים הפרה של החוק הבינלאומי.
3 צפייה בגלריה
התובע בהאג קארים חאן וראש הממשלה נתניהו שפועל במרץ נגד צו מעצר אפשרי נגדו
(צילומים: EPA, AP)
"משרד התובע מתעקש כי כל הניסיונות להכשיל, להפחיד או להשפיע באופן לא ראוי על פקידיו ייפסקו לאלתר", נכתב בהודעה - שמגיעה בצל הלחץ הישראלי הכבד שמופעל כעת, לחץ שכולל גם דיווחים על איומים לכאורה לתגובה נגד בית הדין, אם זה יעז להוציא צווי מעצר בחשד לפשעי מלחמה נגד בכירים ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי.
"משרד התובע מודע לכך שיש עניין ציבורי משמעותי בחקירותיו, והוא מקבל בברכה הערות, העברת חששות ומעורבות בפעילותה מצד המדינה ונבחרי הציבור, ארגונים לא-ממשלתיים, חוקרים ופעילים", נמסר בהודעה מטעמו של חאן, אזרח בריטניה שנבחר לתפקיד התובע בהאג ב-2021.
בהודעה, מבקש למעשה חאן להעביר מסר שהוא מודע לכל פעילויותיה של ישראל מאחורי הקלעים, וללחץ והאיומים המדווחים מצדה. זו בשורה רעה מאוד כי היא מעידה שהבליץ הישראלי השיג מטרה הפוכה. למעשה, אם היה ניסיון לשכנע את התובע לרדת מהאפשרות של צווי מעצר - כעת הוא מבהיר שעצם הלחץ והאיומים נגד בית הדין מצטרפים מבחינתו לעבירות הקודמות שלכאורה בוצעו.
נתניהו בהודעה נגד בית הדין בהאג
(צילום: איתי בית-און / לע״מ)
חאן, נזכיר, מוביל כעת חקירה בחשד לפשעי מלחמה מצד שני הצדדים במלחמה בעזה. החקירה נגד ישראל נפתחה עוד לפני המלחמה, וכוללת אירועים הקשורים לסכסוך מאז 2015. ישראל לא אישרה אמנם את אמנת רומא שעל בסיסה פועל בית הדין הפלילי, אבל לפני כמה שנים קבעו שופטיו שיש לו סמכות שיפוט בשטחים פלסטיניים - כיוון שהרשות הפלסטינית אישררה את אמנת רומא בעשור שעבר.
"משרד התובע שואף לתקשר בצורה בונה עם כל מחזיקי העניין בכל פעם שדיאלוג שכזה עולה בקנה אחד עם המנדט שלו על פי אמנת רומא לפעול באופן עצמאי וללא משוא פנים", נמסר עוד בהודעה. "עם זאת, עצמאות וחוסר משוא פנים מתערערים כאשר אנשים מאיימים להגיב נגד בית המשפט או נגד אנשי בית המשפט, אם המשרד, במילוי המנדט שלו, יקבל החלטות לגבי חקירות או תיקים הנכללים בסמכותו".
עוד נמסר: "איומים כאלה, גם כאשר לא פועלים על פיהם, עלולים להוות גם עבירה על עשיית משפט לפי סעיף 70 לאמנת רומא. הוראה זו אוסרת במפורש הן 'להתנקם בפקיד בית המשפט בשל תפקידים שבוצעו על ידי פקיד זה או אחר' והן 'להפריע, להפחיד או להשפיע באופן מושחת על פקיד בית המשפט במטרה לכפות או לשכנע. הפקיד שלא ימלא, או יבצע שלא כהלכה, את תפקידיו'".
3 צפייה בגלריה
טנק של צה"ל פותח באש בעזה, ארכיון. התובע בהאג לא הכחיש ולא אישר שבכוונתו להוציא צווי מעצר בגלל המלחמה
(צילום: דובר צה"ל)
ההודעה מתפרסמת כאמור בצל לחץ ישראלי כבד שמופעל כעת בניסיון למנוע את הוצאת צווי המעצר - שגורמים בישראל אף חוששים שאולי יוצאו באופן חשאי וכלל לא יתפרסמו בפומבי לפני הפעלתם. אתמול חשף נדב איל ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כי נתניהו, שחושש כעת מאוד מהאפשרות שיוצא נגדו צו מעצר בינלאומי, פועל במרץ בניסיון למנוע את המהלך - אך לפי הפרסום לא ברור אם הפעולות הללו יצליחו.
לפי הפרסום, בימים האחרונים פנתה ישראל ליו"ר בית הנבחרים בארצות הברית, ולסנאטורים בולטים, כדי שאלה ילחצו על התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי. בין היתר דובר על קידום חקיקה בארה"ב נגד בית הדין, אם יוצאו צווים. השבוע פורסם גם כי נתניהו ביקש אפילו ממשפחות חטופים לפעול נגד הצווים. שלשום פרסם ברק רביד ב"אקסיוס" כי ישראל העבירה מסר לארה"ב לפיו אם יוצאו צווים בהאג, היא תעניש את הרשות הפלסטינית ותוביל לקריסתה.
נתניהו עצמו קרא בפומבי ל"מנהיגי העולם חופשי" - רמז כמובן לנשיא ג'ו ביידן - לפעול נגד המהלך, שלטענתו אם יתממש יהווה "פשע שנאה אנטישמי חסר תקדים". בסרטון שפרסם השבוע, ראש הממשלה אמר שאם אכן יוצאו צווי מעצר בינלאומיים, "זאת תהיה הפעם הראשונה שמאשימים בפשעי מלחמה מדינה דמוקרטית, שנלחמת על חייה לפי כל כללי הדין הבינלאומי".
לדבריו, "אם הדבר הזה אכן יתרחש, זה יהיה כתם בל ימחה על האנושות כולה. זה יהיה פשע שנאה אנטישמי חסר תקדים, פשע שישפוך שמן על התבערה האנטישמית שכבר משתוללת בעולם. מטרתו של צעד הזה, אם הוא יתבצע, הוא להלך אימים על מנהיגיה וחייליה של מדינת ישראל, בעצם לשתק את יכולת ההגנה העצמית של מדינת ישראל. ממשלת ישראל ואזרחי ישראל דוחים זאת על הסף".
בנוסף, בפגישה עם נציגי משפחות שכולות ומשפחות חטופים, נתניהו האשים ש"בית הדין בהאג בא להילחם בנו". באותו מפגש טען: "יש פה מערך עולמי של אנטישמיות. כשאנחנו מותקפים כולם בעדנו כביכול, כשאנחנו יוצאים להגן על עצמנו כולם נגדנו. בית הדין בהאג, שהוקם לאחר השואה כדי להבטיח שלעולם לא עוד, מונע מהמדינה היהודית להגן על עצמה כאשר מנסים להשמיד אותה ולבצע בפועל שואה נוספת".
פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וחבר סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, מסביר את ההשלכות להוצאת צווי מעצר: "הבעיה היא לא צווי המעצר עצמם. תהיה בעיה למספר קטן מאוד של אנשים. שניים-שלושה זה המקסימום, מחפשים רק את הבכירים ביותר, לא מוציאים צווי מעצר נגד המוניים. ברוסיה, למשל, הוציאו נגד ארבעה אנשים. להוצאת הצווים יש השלכת בוחן כלפי מעמדה של ישראל.
"הטענה המרכזית של ישראל בכל העניינים הפליליים היא ש'אנחנו חוקרים בעצמנו'", אמר. "אם אכן יוצאו צווים נגד בכירים ישראלים, הרי שמדובר בחוסר אמון במערכת החקירות הפנימית הישראלית, מה שישליך על מעמדה של ישראל בעולם, ויכול להוביל מדינות אחרות להיכנס לתמונה. יש ארגונים שמחכים על הקווים לראות מה קורה, וברגע שבית הדין הפלילי הבינלאומי יוציא צווי מעצר נגד מספר קטן של בכירים ישראלים, נוכל לראות ניצנים וזה יהפוך לשטף תלונות מכל מיני מדינות בעולם. זה לא יהיה רק נגד הבכירים, אלא רשימות שלמות של אנשים שהעלו תמונות, שתפסו אותם. צווי המעצר זה קצה הקרחון. יכול להיות שאיזה מג"ד במילואים ייעצר במפתיע במדינה וזה החשש הגדול של כל הסיפור הזה".
