לראשונה מאז תחילת המלחמה ותחת נוהלי אבטחה מחמירים הוחלט בפיקוד המרכז להכניס את כל הפועלים הפלסטינים, 10,000 במספר, לעבודה באזורי תעשייה ביהודה ושומרון. הפועלים נכנסים כבר כמה שבועות ועובדים באזורי התעשייה ברקן, מישור אדומים, אריאל ואחרים. בשלב זה הם אינם מוכנסים לעבוד ביישובים עצמם.
ההחלטה הגיעה לאחר לחץ מצד בעלי מפעלים, אנשי עסקים וגם חלק מאנשי ההתיישבות, שטענו כי הם סופגים הפסדים כלכליים. התהליך החל בהדרגה: בשבועיים הראשוניים למלחמה נאסרה כניסת פועלים כליל, לאחר מכן עלה שיעור כניסתם ל-20% מהם, ובהמשך ל-50%. לפני כשלושה שבועות הוחלט על חזרה לשגרה, שבה 100% מהפועלים נכנסים.
הכותרת
המחיר של איסור כניסת פועלים פלסטינים לישראל
18:26
חשוב לציין כי הריבון בשטחי יהודה ושומרון הוא אלוף פיקוד המרכז, יהודה פוקס, ולכן אין צורך בהחלטת דרג מדיני על שינוי הנהלים לגבי הפועלים. זאת בשונה מכניסת פועלים פלסטינים לעבודה בתוך תחומי הקו הירוק. גורמי ביטחון אומרים כי במקביל הוחמרו מאוד נוהלי האבטחה שבהם צריכים המעסיקים לעמוד, ובין היתר חלה על הקבלנים חובה לגדר את השטח שבו עובדים הפועלים ולהציב מאבטח בדרגת הכשרה גבוהה על כל שבעה פועלים. כל כניסת פועלים לשטחי יהודה ושומרון גם מתואמת עם המח"ט הגזרתי, והוא אחראי לפקח שנוהלי האבטחה שנקבעו נשמרים.
יצוין כי במקביל ללחץ להשיב את הפועלים, היו ביישובי יהודה ושומרון רבים שטענו כי מדובר בסיכון ביטחוני משמעותי, ודאי בימים של מלחמה. לכן התקיימו ביישובים דיונים לא מעטים בעניין.
כניסת הפועלים ליהודה ושומרון מפתיעה במיוחד לנוכח הדיון בקבינט המדיני-ביטחוני שבו הזהירו השרים והמשטרה מסיכון ביטחוני חמור אם יעבדו בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו ומערכת הביטחון, נזכיר, תמכו בהכנסת הפועלים הפלסטינים, אך עמדתם לא התקבלה.
בדיון הקבינט הביעו שרים בליכוד ובתקווה חדשה, לצד בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, התנגדות נחרצת לכניסת הפועלים משיקולים ביטחוניים, חרף ההשלכות על הכלכלה, בעיקר על ענפי הבנייה והחקלאות. במערכת הביטחון הדגישו שכניסת הפועלים חשובה גם לשמירה על השקט ביהודה ושומרון, שם לא נענו עד כה הפלסטינים בהמוניהם לקריאות חמאס לצאת במחאות נגד ישראל.
בצהריים בן גביר פנה לראש המל"ל צחי הנגבי וקרא לו לפעול כדי "לעצור מיידית" את כניסת הפועלים, ומחה על כך שאלוף פיקוד המרכז קיבל את ההחלטה בניגוד להחלטת הדרג המדיני.
בינתיים, גם בעלי העסקים הביעו תרעומת על הסדרי האבטחה של העסקת הפועלים. בפיקוד מרכז החליטו שכל קבלן יצטרך לבנות גדר סביב השטח שבו יעבדו הפלסטינים, ועליו להציב מאבטח על כל שבעה פועלים; העלות מוערכת בעשרות אלפי שקלים בחודש, ובמכתב ששלחו בעלי העסקים באזור אריאל למפקד חטיבת אפרים נטען כי ההסדר הופך את העסקת הפועלים ל"בלתי אפשרית".
גורם ביטחוני מסר בתגובה לפרסום הבוקר: "לאור פניות רבות שהתקבלו מגורמים שונים קבע פיקוד המרכז הנחיות ונוהלי אבטחה מחמירים לגבי הכנסת פועלים פלסטינים לעבודה באזורי תעשייה ומקומות חיוניים ביהודה ושומרון. לא היה שינוי בהנחיות בשבועות האחרונים. נדגיש כי פיקוד המרכז קובע רק את תנאי האבטחה המחמירים, ומאפשר למי שמעוניין ועומד בתנאים אלו להכניס פועלים פלסטינים לתעסוקה. פיקוד המרכז לא קובע את אופי או סוג הפועלים".
