ישראל לוחצת בשקט על ארצות הברית והאו"ם לאפשר בינתיים לאונר"א להמשיך בתפקידה המרכזי בסיוע ההומניטרי לעזה, למרות החשיפות שלפיהן 12 מעובדיה לקחו חלק בטבח 7 באוקטובר - ושלאחד מכל עשרה מאנשיה יש קשר לטרור. כך אמרו גורמים ישראלים ואמריקנים ל"וול סטריט ג'ורנל", לאחר שבסוף השבוע פורסם ב"ניו יורק טיימס" על דיון בצה"ל, בין היתר בשאלה אם נכון להשחיר את אונר"א.
משלחת ישראלית שהייתה בארצות הברית בשבוע שעבר נפגשה עם בכירים בממשל ביידן ועם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כדי לדון בעתיד סוכנות הסיוע של האו"ם לפליטים הפלסטינים. המשלחת, שכללה בכירים בצה"ל, אמרה לבכירים האמריקנים ולאנשי האו"ם כי היא רוצה שאונר"א תמשיך לספק את הסיוע ההומניטרי הקריטי לעזתים בטווח הקצר, לצד וידוא ביצוע חקירה מקיפה בנוגע לעובדים שלהם קשר לחמאס.
בישראל דרשו שאחרי המלחמה תתבצע רפורמה כללית באונר"א, או שהיא תוחלף לחלוטין. "אנחנו רוצים תוכנית פעולה להחלפתם. אנחנו רוצים ששותפינו הבינלאומיים או שיבצעו רפורמה מוחלטת באונר"א, או שיביאו אלטרנטיבה", אמר גורם ישראלי. גורמים אמריקנים הסכימו עם ישראל שיש צורך ברפורמה בסוכנות, ושבינתיים אין אלטרנטיבה להעברת סיוע לעזה.
אלוף רסאן עליאן, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, הוביל את המשלחת הישראלית, שנפגשה בין היתר עם ברט מקוגרק, יועצו של נשיא ארה"ב לענייני המזרח התיכון, ועם ברברה ליף. משלחת קטנה יותר נפגשה עם גוטרש.
לפי "וול סטריט ג'ורנל", יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) היא מהתומכות בהמשך פעולת אונר"א. במתפ"ש רואים את אונר"א כהכרחית לכך שהסיוע ימשיך לזרום לרצועה, וסבורים שכל קטיעה בסיוע עלולה להחריף עוד יותר את המצב ההומניטרי בעזה, וייתכן גם שתגרום להפסקת הלוחמה. זה גם יכפה על ישראל לקחת תפקיד גדול יותר בהעברת הסיוע, דבר שהיא אינה מעוניינת בו.
בשבוע שעבר פורסם ב"ניו יורק טיימס" כי בצה"ל היו בכירים שביקשו להיזהר מהניסיון לתת נוקאאוט לאונר"א, מבלי שיהיה לארגון תחליף ברור. בתוך צה"ל, אלופים ובכירים אחרים דנו בשאלה אם נכון להוסיף אש למדורת אונר"א ולהשחיר את הארגון, מה שמוביל מדינות נוספות להפסקת המימון לסוכנות בעיצומה של המלחמה. אבל נראה שהמנהיגות הפוליטית בישראל פחות חוששת מכך. "אונר"א איבדה את הלגיטימיות שלה להתקיים", אמר שר הביטחון יואב גלנט.
אתמול עדכן מזכ"ל האו"ם גוטרש כי צוות חקירה עצמאי בראשות שרת החוץ לשעבר של צרפת קתרין קולונה יבדוק את התנהלות אונר"א. הצוות יבחן אם אונר"א עושה "כל שביכולתה" כדי להבטיח ניטרליות, ויתאפשר לסוכנות הסיוע להגיב על ההאשמות על "הפרות חמורות".
על פי המידע המודיעיני שבידי ישראל, מתוך 12 עובדי אונר"א שלפי החשד השתתפו בטבח ב-7 באוקטובר, היו גם כאלה שרצחו וחטפו ישראלים. תשעה מהעובדים פוטרו, ולפי האו"ם אחד מהם מת. בעקבות החשדות החליטו 12 מדינות, בהן ארה"ב, גרמניה, בריטניה, קנדה ואיטליה, לעצור את המימון לאונר"א.
עובדי אונר"א הואשמו עוד לפני כי סייעו לחמאס במתקפה נגד ישראל, שבה נרצחו ונהרגו כ-1,200 אזרחים ונחטפו לרצועת עזה כ-240 נוספים, או בימים לאחר מכן. בזמן המלחמה חשפו צה"ל וארגונים אחרים כי חמאס משתמש במרפאות, בתי ספר וציוד של אונר"א למטרות טרור. בנוסף נחשף כיצד מורים באונר"א חגגו בטלגרם את הטבח נגד ישראל.
ישראל לוחצת כבר שנים לסגור את אונר"א, אך מדי שלוש שנים עצרת האו"ם מחדשת את המנדט לפעילות הסוכנות, שנכון להיום יפוג תוקפו ב-30 ביוני 2026. ממשל טראמפ הפסיק את המימון האמריקני לאונר"א, אך ממשל ביידן החזירו - למרות הטענות הישראליות על הסתה בספרי הלימוד שלה, העסקת פעילי טרור והנצחת בעיית הפליטות הפלסטינית.
