רומן זדורוב לאחר משפטו
(צילום: אסף מגל)
המילה הראשונה שאמרה אולגה זדורוב אחרי הכרעת השופטים הבוקר (יום ה') הייתה "וואו". באותה מילה בדיוק השתמשה גם קסניה, אחותו של רומן. "בדעת רוב", חוזרת אולגה על מילותיו של ראש ההרכב כלא מאמינה. רומן מתיישב. גופו רועד במשך דקות ארוכות אך פניו נותרות חתומות. הדמעות של אולגה זולגות. הבן ליאון המום, מנגב דמעה. "האמת בסוף יצאה לאור", הוא אומר. "קיוויתי שזה מה שיקרה. לא ישנתי בלילה. אף אחד לא ישן".
"האמת ניצחה. אני מאושר. אמרתי לאילנה ראדה מהרגע הראשון שלא הרגתי את הבת שלה", אמר זדורוב לקהל בקול נרגש ביציאה מהאולם. אבל בשיחה עם "ידיעות אחרונות" שתפורסם במלואה מחר ב"מוסף לשבת", הוא נפתח הרבה יותר.
אחרי שזוכה מרצח תאיר ראדה ז''ל - רומן זדורוב מסתובב ברחובות קצרין
"לא ידעתי כמה עזרה אנשים נתנו למשפחה שלי ולי", הוא אומר, "כשהייתי בבית סוהר, סיפרו לי 'עם ישראל איתך', 'אנשים לא מאמינים למשטרה'. אבל לא ידעתי עד שלא יצאתי ויכולתי לראות באינטרנט את כל ההפגנות שהיו. השתגעתי כי זה משהו מטורף, המון אנשים שלא מכירים אותי צעקו לי, 'רומן תהיה חזק'. לא חשבתי שיכול להיות לאנשים כל כך אכפת".
"אנשים יודעים שלאף אחד אין ביטחון שזה לא יקרה גם לו. לכן, אנשים רוצים צדק, לפני שיהיה עוד אחד כמוני, עוד רומן זדורוב אחד. עדיף שיוקם גוף שבודק את המשטרה ואת הפרקליטות".
רומן, איך הרגשת במהלך המשפט החוזר?
"היו רגשות מעורבים, אולי חס וחלילה משהו יקרה והם לא רוצים לדעת את האמת, ועוד פעם ישתפו פעולה עם המשטרה, אבל כמה שראיתי איך התנהג בית המשפט - אני יותר רגוע, כי ראיתי שהשופטים הולכים יותר עמוק, שהם רוצים לדעת את האמת. זה מה שעוזר לי ונותן לי את הכוח שהם לא עשו עבודה חפיף. הם באמת עבדו. אני לא חושב שייתנו זיכוי מוחלט, לא בגלל שלא מגיע לי זיכוי מוחלט, אלא כדי לא לשלם פיצויים. ככה אני מרגיש".
בשנה וחצי האחרונות הוא במעצר בית. הכי רחוק שיכול היה לצאת זה לגינה - למרחק של חמישה מטרים. עם ליאון, בנו הבכור, שהיה בן חודשים ספורים כשנעצר אז בדצמבר 2006, הוא מתאמן בספורט.
עם עידן, בנו השני, בן שבע, רומן היה משחק במהלך הימים הארוכים בבית באקס-בוקס.
"לא יכולתי לעשות הרבה כי בבית אין הרבה מקום להתאמן חזק, אני לא יכולתי לרוץ או לרכוב על אופניים. אז אנחנו עושים קצת בוקסים, קצת שכיבות סמיכה. בזמן האחרון באמת לא עשיתי ספורט. רק חיכיתי שהכל יסתיים. לא יכול לשבת, לא יכול לעבוד. זה גם תסביך, איך זה שאני בן אדם מלא כוח, יושב בבית והאישה שלי עובדת. אני אוכל את עצמי על זה. בעזרת השם עכשיו הכל יסתובב ב-180 מעלות".
הריאיון המלא - מחר ב"ידיעות אחרונות"
