בימים האחרונים ישראל הגדילה את מכסת אישורי הכניסה לסוחרים מרצועת עזה ל-7,000 תושבים - הרחבה משמעותית של האישורים הניתנים במטרה להקל באופן מסוים על הכלכלה העזתית. הגדלת מכסת האישורים לוותה בעבודת מטה ארוכה של מערכת הביטחון והיא זוכה לתמיכה של שר הביטחון בני גנץ ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, רסאן עליאן.
אלא שמרגע שפשטה השמועה ברצועת עזה על חלוקת אישורי עבודה, החלו המוני פלסטינים להתדפק על לשכות המסחר רצועת עזה שאחראיות על חלוקתם במטרה לקבל את האישור המיוחד. מדובר בעיקר בפלסטינים שאינם סוחרים אשר מבקשים לעבוד בישראל בבניין או בחקלאות. יצוין כי בישראל מעלימים עין מכך שאותם פלסטינים אינם סוחרים ולרוב מאשרים את כניסתם.
הבהלה לאישורי העבודה בישראל ברצועת עזה הגיעה למימדים גדולים שבהם עמדו מאות ואף אלפי פלסטינים בתורים ארוכים במטרה להירשם בלשכות המסחר בתקווה לקבל את האישור. "אנחנו רוצים להאכיל את ילדינו ולספק להם חיים נאותים. אנחנו רוצים לחיות", אמרו התושבים הפלסטינים שעמדו בתור לכלי תקשורת עזתיים. מאות פלסטינים אף הגדילו לעשות "לילה לבן" והמתינו מחוץ לדלתות לשכות המסחר כדי לא לאבד את התור שלהם לקבלת האישור הנכסף.
הנהירה בעזה לאישורי העבודה בישראל מדגימה את המצוקה הכלכלית הגדולה שבה שרויה הרצועה. אחוז האבטלה ברצועה עומד על 45% אחוזים שהם 212 אלף מובטלים, ו-61% מהצעירים עד גיל 30 הם מחוסרי עבודה. השכר היומי הממוצע ברצועה נע סביב 60-50 שקלים ביום. בתקופות קשות השכר יורד גם ל-40-30 שקלים ביום. במקביל, עבודה בישראל מכניסה לפלסטיני מעזה בין 350-250 שקלים ביום – פי 5 עד פי 7 משכרו של הפלסטיני בשטח הרצועה.
הנכונות הישראלית לתת אישורי כניסה לסוחרים נועדה לייצר רווחה כלכלית אזרחית ברצועה אשר תקשה על חמאס להפר את השקט בשל היכולת הישראלית לסגור את המעברים ולהפסיק את כניסתם של אותם "סוחרים". גורם ברצועה אמר ל-ynet כי התמונות מעזה הן התשובה לכך שהפתרון הנכון והיעיל ביותר לעזה הוא מתן כמה שיותר אישורי עבודה לפלסטינים בישראל משום שרווחה כלכלית תניע את הכלכלה ותגביר את הסיכוי לשקט בין עזה לישראל מתוך אינטרס כלכלי ולא רק בשל הרתעה צבאית.