שופטי בית המשפט העליון דחו היום (שני) את ערעור הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי בפרשת התאבדותו של הלוחם ניב לובטון. הרמטכ"ל ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בו נקבע כי יש לבטל את ההחלטה להדיח את רס"ן גלעד פרנקן – מפקד בסיס מצ"ח שבו שירתו שני רכזי המודיעין – בשל מעורבותו הנטענת באירועים שהובילו למותו של לובטון. אבל כפי שדווח לראשונה ב-ynet, השופטים החליטו לא להתערב בהחלטת המחוזי.
בנוסף נדחתה גם העתירה לבג"ץ שהגישו הוריו של לובטון נגד הפרקליט הצבאי הראשי, ונקבע כי ההחלטה באילו סעיפי אישום יש להעמיד לדין פלילי את רכזי המודיעין שגייסו את המנוח, נוגעת לראיות שיש בידי התביעה. החלטה, כתבו השופטים, מצויה בליבת הסמכות המסורה בהקשר זה לפרקליט הצבאי הראשי ולא נמצאה עילה משפטית להתערב בשיקול דעתו.
לפי צה"ל, רס"ן פרנקן נמצא אחראי במעורבותו כמפקד היחידה למחדלים שהובילו להתאבדותו של הלוחם ניב לובטון ז"ל לפני כשלוש שנים, בשל לחצים אסורים והתנהלות רשלנית מצד רכזי מודיעין של מצ"ח, שסייעו לתוצאה הטראגית של הפרשה. הקצין טען כי לא היה מעורב ישירות בפיקוד על הרכזים או בהוראות שניתנו להם באותה תקופה.
בית המשפט המחוזי קיבל לפני שנה את טענתו של פרנקן שערער על הדחתו, ובהחלטה חריגה מאוד קבע כי יש להחזירו לצבא בשל הדרך שבה פוטר, ללא סימוכין על עובדות. הרמטכ"ל כוכבי זעם על ההתערבות החיצונית בהחלטה הפיקודית פנים-צבאית, בעיקר מחשש שהתקדים יוביל להתערבויות נוספות בעתיד מצד בתי משפט אזרחיים נגד הדחות או מינויים בתוך הצבא. הוא ערער לעליון, וכאמור ערעורו נדחה.
שופטי העליון - הנשיאה אסתר חיות והשופטים נועם סולברג ואלכס שטיין - ציינו בהחלטתם היום כי בשנת 2010 עיגנה הכנסת בחקיקה את סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בהחלטות פיקודיות הנוגעות לסיום שירותם של אנשי קבע. עוד ציין בית המשפט כי הגישה הנקוטה על ידו בהקשר זה היא גישה מרוסנת מאוד, מתוך הכרה בכך שהחובה להבטיח את התאמת המשרתים בצה"ל לתפקידיהם, מוטלת על הרמטכ"ל, כמפקד העליון של הצבא. על כן, רק במקרים חריגים ביותר יתערב בית המשפט בשיקול דעתו בכל הנוגע לענייני כוח אדם בצבא.
"ואולם, המקרה שלפנינו נמנה עם אותם מקרים חריגים, שכן ההחלטה להדיח את פרנקן עומדת בסתירה לנוהל ההדחה הצה"לי שעליו התבססה, וכן לתמונה העובדתית שנפרשה בחקירה ובתחקירים שנערכו לאחר המקרה", נכתב בהחלטה. "בית המשפט ציין כי קיים פער מהדהד בין התמונה העובדתית שנפרשה בעקבות החקירות והתחקירים הללו, ובין הנימוקים הלקוניים והמשתנים שהוצגו על-ידי רשויות הצבא להצדקת הדחתו של פרנקן. פער זה, כך נפסק, נותר ללא מענה גם בתום ההליכים המשפטיים ומשכך סבר בית המשפט העליון כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים שקבע כי דין החלטת ההדחה להתבטל".
השופטים ציינו כי מדובר במקרה חריג שבו נדרשה התערבותו של בית המשפט בהחלטת ההדחה בשל פגמים חמורים שנפלו בה. בראשם, העובדה שההחלטה עמדה בסתירה לממצאי החקירה הפלילית והתחקירים השונים שבוצעו, ולא התבססה על תשתית עובדתית ראויה הנדרשת ביחס לכל החלטה שמקבלות רשויות המדינה והנדרשת, בפרט, על פי נוהל ההדחה הצה"לי שמכוחו התקבלה החלטת ההדחה של פרנקן. בהקשר זה יצוין כי אף לעמדת הרמטכ"ל, כפי שהוצגה בערעור, לא ניתן להדיח מפקד אך בשל תוצאה קשה שהתרחשה ביחידה שתחת פיקודו.
בפסק דינו הדגיש העליון כי ביקורת שיפוטית על החלטות הרמטכ"ל בנוגע לענייני כוח אדם תיעשה במשורה ובמקרים חריגים ונדירים בלבד, מתוך הכרה בכך שהרמטכ"ל הוא המפקד העליון של הצבא, ועליו מוטלת החובה להבטיח את התאמת המשרתים בצה"ל לתפקידיהם. עם זאת, הובהר כי החלטות אלה אינן חסינות מביקורת שיפוטית. זאת, מכוח חקיקת הכנסת שעיגנה בשנת 2010, באופן מפורש, את סמכותו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים לדון בהחלטות הנוגעות לסיום שירות קבע בשל התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות.
בית המשפט ציין כי ההחלטה שהתקבלה בעניינו של פרנקן מעוררת קושי במספר היבטים: ההחלטה התקבלה על ידי ראש אכ"א בחלוף 16 חודשים ממותו הטרגי של המנוח; ההחלטה עצמה התקבלה בבהילות; ההנמקות שניתנו להחלטה השתנו לאורך ההליך; והערעור שהגיש פרנקן נדון בפני הרמטכ"ל, אף שעוד קודם לכן פורסמה הודעת דובר צה"ל בה צוין כי הרמטכ"ל אימץ באופן מלא את החלטת ראש אכ"א.
העליון הדגיש כי הפגם העיקרי שנפל בהחלטה להדיח את פרנקן הוא היעדרה של תשתית עובדתית ראויה המלמדת על התנהגות מצידו החורגת מאמות המידה הנדרשות. בית המשפט עמד על כך שבמקרה זה בוצע איסוף נתונים מקיף – בחקירה פלילית יסודית וכן במספר תחקירים פיקודיים וכי הנתונים שנאספו ואשר היו זמינים לרשויות הצבא חודשים ארוכים טרם קבלת החלטת ההדחה, סותרים את ההחלטה שהתקבלה. למעשה, נמצא כי יומיים בלבד לפני ניסיון הגיוס של המנוח פרנקן חידד את הנהלים בפני גורמי המודיעין בבסיס (לרבות רכזי המודיעין שגייסו את המנוח), ואף הדגיש בפניהם את החובה לדווח על מצוקה נפשית; לאחר סיום החקירה והתחקירים אִפשרו רשויות הצבא לפרנקן להמשיך ולהתקדם בתפקידים פיקודיים, שבהם עשה חיל. בנסיבות אלה סבר בית המשפט כי בהליך שהוביל אל החלטת ההדחה של פרנקן נפל פגם חמור המצדיק את ביטולה.
שופטי העליון חייבו את צה"ל בהוצאות טרחה בסך 15 אלף שקלים שיועברו לפרנקן, וחזרו בדבריהם על ה"פגמים החמורים" שנפלו בהליך הדחת הקצין, שכן לא נמצא קשר בין התנהלותו כמפקד הבסיס לליקויים בתפקודם של שני הרכזים. השופטים גם דחו את הצעת הרמטכ"ל להשיב אליו את ההחלטה לשקילה מחדש. בהחלטת העליון נכתב: "יתרה מכך – בשים לב לקושי שיתעורר לטענת הרמטכ"ל אם לא יינתן ביטוי כלשהו לאחריות הפיקודית של פרנקן, הוצעה בתום הדיון בפנינו הצעה קונקרטית לצעד פיקודי שיאפשר את סיום ההליך בהסכמה, אך כפי שכבר צוין לעיל, הצעה זו לא התקבלה.
"ביום 10 בדצמבר הודיע הרמטכ"ל כי 'נשקלו הדברים פעם נוספת באופן מעמיק ונמצא כי אין מקום, ולא ניתן, בראיית (הרמטכ"ל), לנקוט צעדים פיקודיים מצומצמים יותר בנסיבות העניין'. התפתחות זו שוללת אף היא את הסעד החלופי שנתבקש, שכן הרמטכ"ל הבהיר בהודעתו באופן חד משמעי כי לגישתו קיימת רק החלטה אפשרית אחת בעניינו של פרנקן, ומשכך לא ברור מה טעם יש בהשבת הנושא לקבלת החלטה אחרת על ידו".
בית המשפט סיכם באומרו כי על רשויות הצבא מוטלת חובה משפטית ומוסרית מהמעלה הראשונה לנקוט צעדים מתאימים להגנה על שלומם של המשרתים בצה"ל, וכי יש לברך על הצעדים שננקטו להפקת לקחים מן האירוע הטרגי, ברמה המערכתית, ובכללם הקמת הצוות אשר בחן את אופן גיוס המקורות במצ"ח וביצוע שינויים בנושאים שעליהם התריע מבקר המדינה עוד בשנת 2018.
עו"ד שלמה ציפוריפרקליטו של פרנקן, אל"מ במיל' שלמה ציפורי מטעם הסניגוריה הצבאית, הגיב להחלטה: "צה"ל צריך לברך ולהודות על החלטת בית המשפט העליון שביטל את החלטה להדיח את רס"ן פרנקן, שכן החלטה זו החזירה לצה"ל קצין איכותי ומוכשר, מקצוען אמיתי ומסור. אין לי כל ספק שתוך זמן קצר יתגבר רס"ן פרנקן על העיכוב של שנתיים בקידומו, תוצאות החלטה פזיזה של האלוף אלמוז, אשר למרבה הצער קיבלה גיבוי אוטומטי של הרמטכ"ל, וימשיך לטפס בסולם הדרגות כפי שראוי לו ולצה"ל".
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל לומד את פסק הדין. צה״ל משתתף בצערה העמוק של משפחת לובטון וימשיך ללוותה".
מההדחה עד כתבי האישום
בינואר בשנה שעברה, קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב החלטה חריגה וביטל את החלטת הרמטכ"ל להדיח את קצין מצ"ח. הרמטכ"ל כוכבי החליט על הדחתו של רס"ן פרנקן. הוחלט אז להדיח את הקצין מכל תפקיד פיקודי או אחר ולעכב את קידומו על רקע התאבדותו של סמל לובטון. רס"ן פרנקן עתר אז לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד החלטת הרמטכ"ל, שלא קיבל אז את ערעור מפקד מצ"ח אל"מ יובל יאמין על החלטת ראש אגף כוח אדם אלוף מוטי אלמוז לנקוט צעדים חריפים נגדו. על כך הגיש הרמטכ"ל את הערעור לבית המשפט העליון.
סמל לובטן, שהיה חניך בקורס מפקדים, שלח יד בנפשו יום לאחר שרכזי מודיעין של מצ"ח ניסו לגייסו כסוכן. בעקבות בדיקה שנפתחה בנושא, הוחלט לנקוט צעדים פיקודיים נגד שורת מפקדים במשטרה הצבאית ובבית הספר למקצועות החי"ר אף שלחלק מהם לא הייתה אחריות ישירה למקרה.
כחלק מהצעדים, הודח מפקד מצ"ח בבאר שבע מהיחידה ונקבע שהוא לא ישרת בתפקידים פיקודיים. במקביל קידומו עוכב למשך שש שנים. המפקד הקודם של מרחב דרום במצ"ח, קצין בדרגת סגן-אלוף, ננזף בגין אחריותו הפיקודית.
מבדיקת ההתנהלות של מפקדיו הישירים של לובטון בבית הספר למקצועות החי"ר, קבע הרמטכ"ל כי הם לא מימשו את האחריות הפיקודית - ולא מיצו את כל היכולות לאיתורו. מפקד החטיבה, מפקד הגדוד ומפקד הפלוגה ננזפו פיקודית בשל תפקוד לא מספק בחיפושים.
לובטון, שהיה לוחם מצטיין בקורס מפקדי הכיתות, הזהיר את אחד משני הרכזים ששוחחו עמו כי הוא עתיד לפגוע בעצמו ונמצא במצוקה נפשית קשה. בעקבות המקרה, הוגשו בספטמבר 2019 כתבי אישום נגד שני רכזי המודיעין לבית הדין הצבאי, שמייחסים להם עבירות של ידיעות כוזבות, אי-קיום פקודה והתנהגות שאינה הולמת.
