עד לפני שנה, 17 אלף פועלים מעזה עשו דרכם מדי שבוע לישראל דרך מעבר ארז. אולם הנכנסים של הטרמינל אפילו שודרג, כך שהתאפשר בידוק בטחוני מתקדם, עם סריקות הדמיה טכנולוגיות, כדי להקל על היציאה מעזה ולהפחית את העומס והצפיפות. אלא שב-7 באוקטובר, חמאס הוכיח שכל זה לא מעניין אותו, כשאנשיו הטילו חורבן במעבר, והרסו אותו כליל. רב-סרן עומאר חג'אג'רה (29), מפקד לשכת הקישור במעבר ארז, לחם בהם עד הכדור האחרון - וזו לא קלישאה. זה סיפורו.
"ב-7 באוקטובר, סגרתי שבת כמפקד תורן במת"ק (מינהלת התיאום והקישור), שנמצאת סמוך לגדר הגבול של מעבר ארז ואחראית על יישום המדיניות האזרחית של הממשלה כלפי רצועת עזה. ערב לפני כן ערכנו סעודת שישי עם חיילי המפקדה במעבר וחיילי גדוד 13 של גולני שמאבטחים אותנו ואת המרחב.
סרטון הפלישה למעבר ארז
(צילום: דובר צה"ל)
5 צפייה בגלריה
"פתחתי את הדלת כשהקנה של הנשק שלי כלפיהם, גם הם עשו אותו דבר". רס"ן עומאר חג'אג'רה
(צילום: גדי קבלו)
"למחרת החלו מטחים, אזעקות ופיצוצים של פצמ"רים. חיילי המת"ק נכנסו למיגונית, ואני ביניהם. כמות הטילים הייתה גדולה, הרגשתי שמשהו לא בסדר. למרות שהירי לא הפסיק, והיו גם נפילות בבסיס, החלטתי לדלג לחמ"ל שנמצא 15 מטר משם כדי לקבל תמונת מצב יותר רחבה.
"בפיקוד אמרו לי שהמחבלים חדרו לכל הבסיסים והכוחות יגיעו אלינו, אבל קודם הם צריכים להגיע ליישובים, ושננסה להסתדר כמה שיותר"
"לפני הכניסה לחמ"ל ראיתי חוליה של חמישה-שישה מחבלים על הגג של מעבר ארז, בשלב הזה עדיין מחוץ לבסיס. הם העבירו נשקים ביניהם. עדכנתי את מנהל המעבר שיש מחבלים ונכנסתי לתוך החמ"ל, שם יש מצלמות ושליטה מלאה על כל הבסיס. ראיתי בצד האחורי של הבסיס חוליה נוספת שמניחה מטען. הבנתי שהם מנסים לחדור מהחלק האחורי של הבסיס, איפה שנמצאת הפלוגה של גולני.
"הלוחמים של גולני צריכים לתפעל את האירוע אם יש חדירת מחבלים. אמרתי להם שהניחו מטען על הגדר. זמן קצר לאחר מכן שמעתי פיצוץ עצום, והבנתי שהמחבלים פותחים פתח בחומה בחלקו האחורי של הבסיס. שמעתי את לוחמי גולני פותחים באש לעבר המחבלים. רצתי לחמ"ל והכרזתי על נוהל חדירה לבסיס. צעקתי לכולם לעזוב את המיגונית כי אין בה דלתות, להסתגר בחדרים ולנעול את עצמם שם, כי המחבלים כבר מנסים להיכנס לתוך הבסיס.
"זיהיתי חוליה שהתקרבה לש"ג והחלטתי לצאת לשם. החייל שהיה שם ניהל מולה קרב יריות ונהרג. דרכתי את הנשק, ובמרחק שבעה או שמונה מטרים מהם יריתי שני כדורים באוויר. כששחררתי את הכדור השני, כל הש"ג התפוצץ מול הפנים שלי. עפו עליי רסיסים, ונפלתי על הרצפה. לקחו לי בין חמש לעשר שניות לקום, כשאני מדמם מהראש ומהבטן. המטרה שלי הייתה לעכב את המחבלים כדי שלא יחדרו לבסיס ולתת זמן לחיילים ששומעים את הירי להסתגר ולהסתתר בחדרים.
"המחבלים ראו אותי ואני ראיתי אותם. ואז התחיל קרב יריות, כשאני לגמרי לבד מול שמונה מחבלים, פצוע, עם נשק ארוך ואקדח. אפילו לא הספקתי לשים וסט. אני מתחיל את הירי לאט-לאט, אני יודע שיש לי רק מחסנית אחת. באיזשהו שלב הם דרדרו אליי רימון, ראיתי אותו מתקרב ועשיתי עיקוף של החמ"ל, לכיוון הש"ג. לא חשבתי על כלום, העיקר לעכב אותם כמה שיותר, כי הש"ג קרוב למגורים. הרימון פגע בקו החשמל והתקשורת בבסיס, ושיתק את מערכת המצלמות של החמ"ל.
"נלחמתי עד הכדור האחרון, ואז נכנסתי לתוך החמ"ל והתחמשתי שוב. נעלתי את שתי הדלתות, ואחרי שתי דקות שמעתי ארבעה חיילים של האיסוף הקרבי קוראים לעזרה מחוץ לדלת, מבקשים שנפתח. פתחתי את הדלת עם נשק שלוף, אבל ברגע שהיא נפתחה, מחבל ירה עליי ועליהם. סמ"ר אור מזרחי נורה ונהרג מחוץ לדלת, ואני הצלחתי להכניס שלושה חיילים, אחד מהם פצוע קשה מירי בשתי הידיים. הדלת החיצונית לא נסגרה בגלל הפסקת החשמל, אז סגרתי רק את הדלת הפנימית, והמחבל המשיך לירות עליה. למזלי היה קיר שהגן עליי.
"במשך 40 דקות ניהלתי איתם קרב מתוך החמ"ל עד שהם עזבו. עדכנתי את המפקדים שיש להם לבנות חבלה (חומר נפץ), שהם פרצו את הש"ג ועכשיו הם פורצים את כל הדלתות. אין חשמל, חושך מוחלט בחמ"ל. בפיקוד אמרו לי שהמחבלים חדרו לכל הבסיסים והכוחות יגיעו אלינו, אבל קודם הם צריכים להגיע ליישובים, ושננסה להסתדר כמה שיותר. יש שמונה חיילים בחמ"ל ו-25 בבסיס, זו סיטואציה מאוד קשה, ולי כמפקד תורן יש אחריות על כל החיילים בבסיס. טיפלתי בסמ"ר מקס רבינוב שנפצע, שמתי לו חוסם עורקים וחזרתי לעמוד ליד הדלת עם נשק שלוף. הוא המשיך לדמם. ניסינו לחזק את חוסם העורקים ולעצור את הדימום, אבל לצערי אחרי ארבע שעות הוא מת מפצעיו.
"עד שעות אחר הצהריים המאוחרות אבטחתי את הדלת. סמוך ל-17:30 כוחות צה"ל כבשו מחדש את המת"ק וטיהרו את המרחב. לאחר מכן, הם הגיעו לחמ"ל. פתחתי את הדלת כשהקנה של הנשק שלי כלפיהם, גם הם עשו אותו דבר. זיהינו האחד את השני, ויצאתי לסריקה בבסיס. ראיתי שהמחבלים פרצו את הדלתות של החדרים, והמראות היו קשים. למזלנו הייתה שבת, אז רוב החדרים היו ריקים, אבל לצערי נהרגו שלושה חיילים מהמת"ק - סמ"ר אור מלכה, סמל אמיל סמוילוב ורב"ט לידור מקייס ז"ל. שלושה נחטפו - רב"ט ניק בייזר וסמל רון שרמן (שנהרגו בשבי חמאס וגופותיהם חולצו בחודש דצמבר), ורב"ט תמיר נמרודי. רק לאחר מכן הלכתי לטיפול רפואי בגלל הרסיסים שקיבלתי.
"היום הזה ממשיך ללוות אותי, אני לא אשכח את מה שראיתי. בכל יום שאני שם את המדים אני חוזר ל-7 באוקטובר, חושב על החטופים ועל האנשים שכבר לא איתנו".
פורסם לראשונה: 08:42, 06.10.24
