שר המשפטים גדעון סער פרסם היום (ב') את תזכיר החוק להגבלת כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים. בהצעת החוק, כתב סער כי היא אינה חלה רטרואקטיבית - משמע לא תהיה תקפה לראשי ממשלה שכיהנו בעבר, ובהם בנימין נתניהו שמשמש כיום יו"ר האופוזיציה.
- לקריאת תזכיר החוק המלא - לחצו כאן
כבר ביולי האחרון חשף סער את כוונתו לקדם את הצעת החוק במושב החורף של הכנסת. בריאיון ל"ידיעות אחרונות" אמר אז כי "בהגבלת הכהונה למקסימום שמונה שנים, כמו שהתחייבנו, נעסוק להערכתי במושב החורף הקרוב". סער גם אמר באותו ריאיון שהנחה את הדרג המקצועי במשפטו להכין הצעת חוק שלפיה נאשם בפלילים לא יקבל את תפקיד הרכבת הממשלה, אולם כוונה זו של סער טרם יצאה לפועל.
בדברי ההסבר להצעת החוק, מתאר סער את היקף עוצמתו ואת סמכויותיו של ראש הממשלה. "מטבע הדברים, כהונה ממושכת בתפקיד רב-עוצמה זה עלולה להוביל לריכוז מופרז של כוח בידי האדם שמכהן בו, ולכך עלולות להיות השלכות מזיקות", נכתב בהצעה. "הגבלת תקופת הכהונה המרבית נועדה לתחום בזמן את ההשפעה המזיקה של ריכוז עוצמה מופרזת בידי אדם אחד".
בהצעת החוק מודגש שכאשר הכהונה אינה מוגבלת, ראש הממשלה יעדיף להשקיע את עבודתו בהבטחת המשך שלטונו. זאת, לעומת המוצע, אז ראש הממשלה שיודע שכהונתו תחומה בזמן יקדם בעיקר את קידום העשייה למען הציבור.
שר המשפטים אמר כי "המחויבות להגבלת כהונה היא חלק ממצע 'תקווה חדשה' ונכללה גם בקווי היסוד של הממשלה. שלטון ממושך מדי מביא עמו ריכוז כוח וסכנת השחתה ולכן נכון לכלול בחוק היסוד את עקרון הגבלת הכהונה".
ח"כ ניר ברקת מהליכוד, שהתראיין לאולפן ynet בנובמבר בשנה שעברה, אמר שהוא תומך בהגבלת כהונת ראש ממשלה אחרי עידן נתניהו. "מה שלא הספקת לעשות בשתי קדנציות - תן ליורשים שלך לעשות", אמר. "עם זאת, אני מתנגד לחוק רטרואקטיבי".