נשיא פולין נואם במצעד החיים, היום
(צילום: Jerusalem Media Group)
אחרי הפסקה של שלוש שנים בגלל מגפת הקורונה, נערך היום (חמישי) בפולין מצעד החיים שבמהלכו צעדו המשתתפים ממחנה אושוויץ 1 מתחת לשלט הכניסה "העבודה משחררת" לאתר מחנה בירקנאו. באירוע, אחד המרכזיים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, נוטלים חלק כ-2,600 בני אדם מ-25 מדינות. את השורה הראשונה במצעד הובילו שבעה שורדי שואה. ynet העביר את מצעד החיים בשידור ישיר.
באופן יוצא דופן, לממשלת ישראל לא היה השנה ייצוג באירוע. לעומת זאת, עם הצועדים נמנה נשיא פולין אנדז'יי דודה שאמר: "זו הצעדה והניצחון החיים. עלינו לוודא שדבר כזה לא יקרה שוב לעולם". הנשיא הפולני אמר עוד: "המשתתפים בצעדה זו מראים שאפילו היטלר והנאציזם אינם מסוגלים להשמיד ולרצוח את כל העם היהודי כפי שהוא לא ישמיד אנשים אחרים. כשצעדתי ביניכם מאושוויץ לבירקנאו, הרגשתי תחושת אחריות עמוקה תוך כדי ייצוג האומה והאזרחים הפולנים".
יונתן רזאל והראל סקעת שרים "והיא שעמדה" במצעד החיים באושוויץ
(צילום: Jerusalem Media Group)
דודה הוסיף: "אני גם צריך להזכיר ולזכור שכאן במחנות הריכוז אושוויץ ובירקנאו אזרחים פולנים, יהודים ואזרחים, היו אלה שסבלו כאן. פולין איבדה שישה מיליון אזרחים מתוכם שלושה מיליון יהודים שנרצחו באכזריות על ידי הנאצים. הלכתי ליד מר אדוארד מוסברג שנולד בקרקוב, שם נולדתי 47 שנים מאוחר יותר, והוא הובא למחנה הזה עם משפחתו רק בגלל שהיה יהודי. זאת הייתה הסיבה היחידה לכך שהנאצים החליטו לרצוח את משפחתו.
"וכשהלכתי כאן כחלק ממצעד החיים, הרגשתי שאני מייצג את כל אזרחי פולין בדיוק כמו מוסברג, כי רבים לא יכולים להיות כאן כיוון שהם נרצחו או נפטרו. אנחנו ממשיכים לגנות כל סוג של שנאה ודואגים שזה לעולם לא יקרה שוב בעולם הזה. ואנחנו אומרים ויודעים היטב שפשעי השואה הנוראיים נוצרו אך ורק על ידי שנאה. אומה של תרבות גדולה והיסטוריה נהדרת, כל כך קשה לדמיין את זה".
"הרוסים שחררו מחנות ריכוז והפציצו את באבי יאר"
דודה התייחס לפלישה הרוסית לאוקראינה. לדבריו, "אנחנו מתמלאים בתמיהה כשאנחנו רואים את השיח הקיים על הפלישה של רוסיה לאוקראינה. קשה להבין וקשה להאמין אחרי מה שכל העמים והעם היהודי עברו שמישהו יכול לשנוא ככה. הרוסים היו אלה ששחררו מחנות ריכוז ובאבי יאר הופצץ על ידי רוסים. באנו לכאן כדי לשמר ולחלוק כבוד לנרצחים האלה ולהראות בצורה ברורה שמדינת ישראל, המדינה היהודית, עדיין קיימת.
"באנו להראות שבניגוד לשואה, שבה הנאצים חיסלו אזרחים יהודים ופולנים, אנחנו לעולם לא נאפשר שזה יקרה שוב. מסיבה זו אנחנו באנו לכאן כדי למחות וכדי להראות שלא מקובל עלינו שזה יקרה לעם האוקראיני. אנחנו כאן כדי שהעולם יראה שלכל אומה יש זכות לחיות ולהתפתח. אנחנו צועקים כאן בקול רם לא לשנאה, לא לאנטישמיות, לא לשנאה נגד העם האוקראיני ולא נגד השנאה לעם הפולני. לעולם לא נשלים עם זה ולעולם לא נסכים עם זה. מי שרוצח ומפר את החוק הבינלאומי יצטרך לקבל עונש חמור. לעולם לא עוד מלחמה, לעולם לא עוד שואה. מי ייתן וזכרם של כל קורבנות השנאה יישמר לנצח".
נכד לניצולת שואה מדליק לפיד זיכרון עם נציג האמירויות
(צילום: Jerusalem Media Group)
היזם והפילנטרופ איתן ניישלוס, נכד לניצולת שואה שמונה לאחרונה לשגריר מצעד החיים במדינות המפרץ, הדליק את לפיד זיכרון השואה של הדור השלישי יחד עם אחמד עוביידי אל-מנסורי, נציג איחוד האמירויות, חבר לשעבר במועצה הלאומית הפדרלית והמייסד של המוזיאון הראשון להנצחת השואה בעולם הערבי והמוסלמי, שנמצא בתוך מוזיאון מפגש הציוויליזציות בדובאי. זהו מוזיאון השואה הראשון והיחיד בעולם הערבי ובעולם האיסלאמי כולו.
"אנו שולחים מסר ברור לעמינו, למזרח התיכון ולעולם כולו – אנו עומדים איתנים ומאוחדים נגד שנאה בכל תצורותיה", אמר ניישלוס. הנציג מהאמירויות הוסיף כי "אני עומד כאן מלא בתקווה. מלא בהשראה ובאומץ. אני עומד כאן היום, בידיעה שאנחנו יכולים להתגבר, ונתגבר, על חשיכת העבר וחשיכת ההווה, כדי שנבטיח עתיד מאושר ומבורך לכל עמינו. כילדיו של אברהם אבינו, שהתלכדו יחד תחת קורת הסכמי אברהם, אנו אומרים לעולם לא עוד. יהי זכרם של קורבנות השואה ברוך".
30 צפייה בגלריה
איתן ניישלוס נכד לניצולת שואה ואחמד עוביידי אל-מנסורי מהאמירויות באושוויץ
(צילום: טלי נטפוב)
נשיא המדינה יצחק הרצוג שלח נאום מצולם. לדבריו, "במשך השנתיים האחרונות לקחנו צעד אחורה מהתופת והאימה, התאבלנו בביתנו, והתחברנו אחד לשני באמצעות המסכים והזום. אך היום, תודה לאל, אני מדבר אליכם כאן מירושלים, בירת מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, כאשר אתם שוב צועדים שם במחנה. אנו צועדים על מנת להתאבל, לזכור ולהצהיר כדי שצעדות המוות שאירעו לפני 80 שנה לעולם לא ישובו ולעולם לא יישכחו.
"מדינת ישראל אשר הוקמה לאחר השואה, כהבטחה שלעם היהודי תמיד יהיה בית, תפעל לוודא שלעולם יהודים לא ישובו להיות פליטים. אנו נעשה כל מאמץ על מנת לאפשר לכל יהודי בעולם לחיות חיים יהודיים, גאים, חופשיים ובטוחים. אנו ניאבק בניסיונות לזלזל באמת ונמנע מעובדות חלופיות מלהחליף את ההיסטוריה. מי ייתן ונצעד ביחד שוב ושוב ונמשיך לומר 'עם ישראל חי'".
מצעד החיים באושוויץ
(צילום: איריס ליפשיץ קליגר)
בהובלת נשיא פולין: מצעד החיים באושוויץ | ריאיון עם שליחתנו איריס ליפשיץ קליגר
(צילום: אורי דוידוביץ)
נאומו של אדוארד מוסברג באושוויץ
(צילום: Jerusalem Media Group)
השורד מוסברג, שצעד בבגדי המחנה, אמר כי "לעולם אסור לשכוח מה קרה במהלך השואה. אני לעולם לא אשכח או אסלח על הרצח של אמי, של שאר משפחתי או על הרצח של 6 מיליון יהודים ומיליוני אחרים שנרצחו על ידי הגרמנים. איך אוכל לשכוח או לסלוח לברברים שרצחו את משפחתי באושוויץ ביקרנאו ובטרבלינקה? לא ניתן להם. לא נסלח. אולי רק המתים יכולים לסלוח, אבל כל עוד אני חי - חובתי לספר על מה שקרה למשפחתי ולשישה מיליון יהודים".
איב קוגלר, שורדת שואה בת 91, הגיעה מלונדון. "אנחנו שורדי השואה הופכים להיות זן נכחד, וזה צריך להדאיג את כולכם יותר משזה מדאיג אותי", אמרה קוגלר. "אם כך מתייחסים לזיכרון השואה, לעיתים אף מתעללים בו בזמן שאני וניצולים נוספים עוד בחיים, תחשבו כמה גרוע יהיה כשנהפוך ללא יותר מזיכרון דהוי. לכן, אנחנו הניצולים, צריכים לדעת שזיכרון השואה יישמר חי. זו הסיבה שאנחנו כאן בשורה הראשונה אל מול כל העולם".
שורד השואה ד"ר אלפרד גארווד (79), גם הוא מאנגליה, נשלח בגיל שמונה חודשים עם הוריו ואחותו הקטנה למטה הגסטפו בקרקוב שבפולין. "משם לקחו אותנו למחנה הריכוז ברגן בלזן", סיפר ד"ר גארווד. "שמונה ימים לפני שחרור המחנה על ידי הבריטים, נשלחו כל האסירים בשלוש רכבות למחנה ההשמדה טרזין. רכבת אחת שוחררה על ידי האמריקנים, שנייה הגיעה ליעדה והשלישית, שעליה עליתי אני, נשאר בידי הנאצים אף שבשאר אירופה המלחמה הסתיימה. בסופו של דבר הרפת הגיעה לכפר טרוביץ ומשם משפחתי היגרה לצרפת וממנה לבריטניה".
30 צפייה בגלריה
ד"ר אלפרד גארווד. נלקח בגיל שמונה חודשים למטה הגספטו בקרקוב
(צילום: איריס ליפשיץ קליגר)
במצעד, שנערך השנה במתכונת מצומצמת, משתתפת לראשונה משלחת של 100 בני נוער ערבים ישראלים. ארז אשל, ממייסדי המדרשות למנהיגות חברתית שמלווה את המשלחת, אמר: "הם יצעדו עם דגלי ישראל, דבר שקורה למעשה בפעם הראשונה כאן במצעד על אדמת מחנה ההשמדה. מה שקורה כאן זה היסטוריה, זה מעבר לדו-קיום. מדובר בבני נוער ערבים שעברו שלושה ימי הכנה לקראת המסע. הם מקבלים לא מעט איומים על השתתפותם, ולמרות זאת ממשיכים בעשייתם".
עלי סופי (22), מדריך בתנועת הנוער עתידנא, שבה פועלים יחד ערבים ויהודים, אמר: "באנו עם 100 תלמידים מכל הארץ עם מסר ברור: ראשית - להיות בן אדם. כדי להצליח לחיות בדו-קיום בחיים משותפים כערבים ויהודים, זה כולל הגעה למקום שבו התעללו ורצחו את היהודים עם מטרה לחסל את היהודי האחרון עלי אדמות. אני חי במדינת ישראל ואני חייב להבין את הסבל של העם היהודי.
"אני קורא מכאן לכל ערבי-ישראלי לבוא לכאן למחנה ההשמדה הנורא, ולראות מקרוב מה קרה לעם היהודי. אני אחזיק את דגל ישראל ואשיר את התקווה. אנחנו לא רואים שום בעיה עם המילים 'נפש יהודי הומייה'. אנחנו ישראלים לכל דבר ונכבד את התקווה עם כולם. לפני שהגעתי לכאן קיבלתי תמיכה מלאה מהחברים והמשפחה שלי, אני נרגש עוד יותר לדעת שעשיתי משהו נכון, בפרט כשאני עומד ליד בלוק 28 שאותו שרד אביך (נח קליגר). חברים לא הבינו איך אני טס בצום הרמדאן. עניתי להם שאני לא טס לנופש בחו"ל, אלא בגאווה גדולה למצעד החיים בפולין".
30 צפייה בגלריה
"קורא מכאן לכל ערבי-ישראלי לבוא לכאן למחנה ההשמדה הנורא". עלי סופי
(צילום: איריס ליפשיץ קליגר)
30 צפייה בגלריה
משלחת ביחד ערבים זה לזה במצעד החיים עם אד מוסברג ניצול שואה
(צילום: ביחד ערבים זה לזה)
על רקע המלחמה באוקראינה ובזמן שפולין כבר קלטה כשני מיליון פליטים שנמלטו מאזורי הקרבות, הוחלט לארח השנה במצעד החיים עשרות פליטים. יפים פודליפסקי, שנמלט מאוקראינה יחד עם אשתו, בנו, כלתו ונכדתו, סיפר: "אנחנו כאוקראינים ויהודים מצאנו מחסה ומקלט במדינה אחרת, וכעת אנחנו יכולים לצעוד יחד במצעד החיים כדי לומר בקול אחד חזק: אנחנו בחיים ואף משטר לא ייקח מאיתנו את חירותנו".
אשתו אידה אמרה: "לנו היה מזל גדול, הספקנו להימלט בזמן מאוקראינה ולהיקלט בידיים פתוחות כאן אצל הפולנים שדואגים לנו מאוד ועל כך אני מודה מכל הלב. היום נצעד כאן לזכר כל מי שנרצחו במלחמת העולם השנייה וגם לזכר אלו שנהרגו במלחמה באוקראינה".
גם פליטים אוקראינים שאינם יהודים הגיעו למצעד החיים. ביניהם לילה בוזניוק שהגיעה לפולין עם שלושת ילדיה. היא סיפרה: "המלחמה חילקה את משפחתנו ונאלצנו לעזוב את ארצנו ואת ביתנו. אבל שרדנו ואנחנו חיים. מצאנו את המחסה והמקלט שלנו במדינה אחרת. זו ההוכחה שיש בכל זאת אנשים נפלאים שבזכותם יש לנו המשך לחיים. לכן חשוב לי לצעוד כאן עם ילדיי במצעד החיים ולומר כאוקראינים - נחיה, ונזכור, ולעולם לא נשכח".
שמואל רוזנמן, יו"ר מצעד החיים העולמי, אמר: "עוד במסגרת ההיערכות והתכנון לקראת מצעד החיים, שמנו לנו כמטרה למצוא דרך שתאפשר גם לפליטים להביע את המחאה והכאב שלהם על מצבם ולצעוד איתם יחד לצד זה, כמשלחת אחת מאוחדת. למרות החוויות והזוועות שאליהן הם נחשפו, גם הם מגיעים לצעוד איתנו על מנת לשמור את זיכרון השואה ולהטמיע את המילים 'לעולם לא עוד'".
"19 משלוחים הספיקו לחיסול יהדות סלוניקי"
במצעד החיים משתתפות גם משלחות של נפגעי אנטישמיות, הכנסת, צאצאי נאצים משלוחות של הקרן הקימת לישראל, הסוכנות היהודית, התעשייה האווירית ועיריית ירושלים. ראש העיר משה ליאון הגיע למצעד החיים עם אביו שלמה ליאון (88), שעלה לארץ ב-1935 עם הוריו ואחיו מסלוניקי שביוון. כל המשפחה שנותרה מאחור נספתה מאוחר יותר באושוויץ.
"לפני 79 שנים, ב-15 במרץ, יצא הטרנספורט הראשון של יהודים משכונת הברון הירש בסלוניקי אל אושוויץ-בירקנאו", אמר ראש העיר ירושלים ליאון. "19 משלוחים בלבד הספיקו לנאצים כדי לחסל את יהדות סלוניקי. 90% מיהודי יוון הומתו במחנות ההשמדה. מזל טוב פסח לבית עזרתי, סבתא-רבתא שלי, סבתא של אבי שלום ליאון שייבדל לחיים ארוכים וטובים שנמצא איתנו כאן היום. בנה הרופא מיכאל פסח צעד יחד עם מטופליו לגיא ההריגה ועם בתו דייזי הם נספו כאן, באושוויץ-בירקנאו.
"האם שרדה סבתא את המסע? שבעה ימים בקרונות בקר דחוסים. האם ליוו אותה נכדה ובנה בדרכה האחרונה? האם הם היו על הרכבת שהגיעה מסלוניקי היום לפני 79 שנים ב-28 באפריל 1943, מתוכה נשלחו 2,549 יהודים מיידית לתא הגזים? לעולם לא נדע. איננו יודעים אפילו את היום שבו הלכו לעולמם".
נציגים של משלחת שהגיעה למצעד החיים מבריטניה אמרו: "המסר שלנו כאן על אדמת אושוויץ במצעד החיים הוא להמשיך לחנך את דור ההמשך, כי השורדים הולכים ונעלמים, ובעיקר למצוא את המשמעות של הדברים".
בהכנת הכתבה השתתפו איתמר אייכנר ועינב חלבי
פורסם לראשונה: 14:22, 28.04.22
