מאות בני אדם הגיעו הערב (רביעי) להר המנוחות בירושלים להלווייתו של סג"מ פדיה מרק (22), לוחם בלפס"ר גבעתי שנפל בקרבות הקשים מול מחבלי חמאס בעזה. פדיה נהרג לאחר שטיל נ"ט שוגר ופגע בנגמ"ש הנמ"ר, תקרית קשה בה נפלו עשרה לוחמים נוספים. בין מאות האנשים שהגיעו ללוות אותו למנוחות נמצאים גם קרוב משפחתו של פדיה ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, שרים וחברי כנסת.
הלווייתו של סג"מ פדיה מרק ז"ל
(צילום: ישיבת עתניאל)
אמו של פדיה, חווה מרק, ספדה לו בדמעות ואמרה כי "אנחנו נפרדים רק מהגוף שלך אהוב שלי. היית גיבור, חזק, אמיץ ונחוש". בתה המשיכה לקרוא בשם האם, והוסיפה: "ידעת מה אתה רוצה - להיות חייל בצבא ההגנה לישראל, והלכת על זה בכל הכוח. רציתי למנוע ממך אבל לא באמת יכולתי.
"יחד עם היותך גיבור וחזק היית רגיש", הוסיפה. "אני כל כך מתגעגעת שאין מילים לתאר, לא יכול להיות שלא תחזור. אחכה לך שתבוא עם אבא ואחיך שלומי, רק התקווה והאמונה שתחזרו נותנת לי כוח".
אחותו של פדיה, שירה, סיפרה כי כתבה את דברי ההספד בחדרו. "אני מודה לך אהוב על הזכות הזאת להרגיש אותך קרוב, ללמוד ממך אצילות, יחד עם צניעות. כשהיית מדבר זה היה חד, בעוצמה שאין לנאומים שלמים", אמרה. "אני נזכרת בחיוך שלך, אני זוכרת אין ספור רגעים של שיחות על הפיגוע. כל הזמן החזקת ערכים שלא ברור לי מאיפה, הגעת לפיקוד נחוש ועקשן כמו שרק אתה יודע להיות.
"הילדים שלי מעריצים שלך ורוצים להיות כמוך, בדיוק כמוך", הוסיפה. "הלב הענק שלך, היופי הפנימי והחיצוני. כולם רצו את הקרבה שלך, רק להיות לידך. מכוח אהבתי אלייך אמשיך לחיות את החיים האלה לעומקם ולדיוקם. הילדים שלי ימשיכו לדבר עלייך בגבורה אין קץ. בקשה קטנה - תתפלל עלינו לרפואת הנפש והגוף, לניצחון ולאחדות העם".
סגן מפקד אוגדת עזה, אלוף-משנה גיא ביטון, שהיה בעבר מפקד גדס"ר גבעתי אמר כי "פדיה לקח חלק משמעותי בהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה". ביטון ספד לפדיה, והוסיף כי "על אף ההתמודדות המשפחתית עם אביך ואחיך - בחרת להיות לוחם. היית אדם מיוחד, צנוע, עם לב זהב וחיוך תמידי. היית מפקד מעורר השראה, בצניעות רבה הפצת אור לכל מקום שהגעת אליו. נפלת כגיבור בלחימה מול אויב שפל".
יסכה, גיסתו של פדיה ואלמנתו של שלומי אחיו, סיפרה כי "הרגשתי שתמות במלחמה הזאת, וידעתי שאין לי איך למנוע את זה. הרגשתי סימנים בדרך, בהודעות ובמילים שבחרת. מעטים זכו להכיר את עמקי הנשמה היפה שלך, אני כבר מתגעגעת אלייך חבר נפשי הטוב, האיש שמכיר אותי כמעט ללא מילים. היית בשבילנו עולם ומלואו". אחיינו הקטן של פדיה הוסיף: "היית לי כאח גדול".
משפחתו של סג"מ פדיה מרק
(צילום: אלכס גמבורג)
מוקדם יותר היום הגיעו מאות חברים, מכרים ובני משפחה לביתו של פדיה ביישוב עתניאל שבהר חברון. בהצהרת המשפחה, ספדה לו אחותו אורית: "פדיה חיכה כל החיים להיות בצבא, הוא תמיד אהב את הארץ והמשפחה הייתה מעל הכול, הוא היה מחזק אותנו". אחותו שירה אמרה: "גבורתו בקרב הייתה מדהימה, אבל פדיה היה גיבור גם יום-יום, מאז הפיגוע הנורא שבו אבא נרצח ואמא נפגעה".
פדיה לא היה בבית מאז שמחת תורה. שבוע אחרי המלחמה, הוא שלח פרחים הביתה וביקש שיצרפו הודעה. האחות שירה בחרה להקריא את המילים ששלח למשפחתו, והוסיפה: "פדיה הצליח לחיות חיים מלאי משמעות, מלאי חוסן, מלאי עוצמה. אני מרגישה שלמרות המוות השלישי במשפחה שלנו אנחנו לא מפסידים, יש פה ניצחון כי פדיה נלחם מאהבה ולא משנאה".
האח יהושוע סיפר: "ביום ראשון אחרי השבת השחורה, בן דוד שלנו הגדול אלחנן קלמנזון נפל בקרב בבארי. הודיעו לכל המשפחה, ופדיה היה בלחימה בכפר עזה. היינו בטוחים שהוא יחזור הביתה להיות איתנו בשבעה, אבל לפדיה לא היה צל של ספק שהוא כמפקד נשאר עם החיילים שלו". הוא הוסיף: "מאז שהוא היה ילד הוא התאמן, ואמר 'אני הולך לעשות משהו משמעותי'. מתחת ללוחם המפחיד, פדיה הוא עלם חמודות. חשוב להזכיר שכל חייל וגיבור בסוף הוא אח וילד קטן שמוקף אוהבים".
בשנת 2016 נרצח אביו של פדיה, מיכאל (מיכי) מרק, בפיגוע ירי בדרום הר חברון, במהלכו רכב ובו מחבלים פלסטינים עקף את רכבה של המשפחה שנסעה על כביש 60, אז פתחו המחבלים באש כבדה לכיוונם. האמא, חוה, נפצעה אז קשה, וגם פדיה ואחותו תהילה, שהיו עימם ברכב, נפצעו במהלך הפיגוע. "ירו עלינו מהצד של אחותי, היא ישבה מצד שמאל שלי, ואז פתאום אבא לא זז יותר והאוטו התהפך", כך העיד אז פדיה שהיה רק בן 15. ב-2019 נהרג בתאונת אופנוע גם אחיו הגדול שלומי, ששירת גם הוא בגבעתי והמשיך לתפקיד בשירות הביטחון.
במהלך הטבח ביישובי העוטף ב-7 באוקטובר, נפל בקרבות מול מחבלי חמאס גם בן דודו של פדיה, אלחנן מאיר קלמנזון, ששירת כקצין במפקדת אוגדת איו"ש במילואים. לאחר שנודע לפדיה על מותו של אלחנן, ביקשו ממנו להגיע להלוויה ולהיות עם המשפחה, אך הוא סירב לעזוב את חייליו בקרב. פדיה החליט להישאר וללחום לצידם, ולמעשה לא חזר הביתה מאז תחילת הלחימה.
