גאורגיה צועדת היום (א') בדרך הבטוחה למשבר חוקתי ואולי גם לעימות אלים, אחרי לילה שלישי רצוף של הפגנות סוערות בטביליסי נגד הממשלה. ראש הממשלה אירקלי קובחידזה דרש בצהריים מהנשיאה סלומה זורבישווילי לפנות את כיסאה ברגע שכהונתה תסתיים רשמית בסוף החודש, אחרי שאתמול הצהירה כי לא תתפנה ממעון הנשיא, משום שהפרלמנט החדש אינו לגיטימי ואין לו סמכות למנות לה מחליף.
גאורגיה, מדינה בת 3.8 מיליון תושבים, נמצאת בעיצומו של משבר פוליטי אדיר בעקבות הבחירות באוקטובר, שבהן ניצחה לכאורה מפלגת השלטון "החלום הגאורגי", שנתפסת לאחרונה כיותר ויותר פרו-רוסית וכמי שמרחיקה את גאורגיה מהמערב. האופוזיציה, הנשיאה זורבישווילי ומשקיפים זרים טענו כי הבחירות היו לא הוגנות ולא חופשיות, וכי הן לוו במעשי שחיתות, בהצבעות כפולות, באיומים ובאלימות פיזית, בין השאר בעידודה של מוסקבה, שרוצה לראות את טביליסי חוזרת לאזור ההשפעה שלה.
גאורגיה, נזכיר, הייתה בעבר חלק מברית המועצות, ואחרי התפרקות האיחוד הסובייטי הלכה והתקרבה למערב. העוינות בין טביליסי למוסקבה הגיעה לשיא אחרי מלחמת 2008 שבה פלשה רוסיה לגאורגיה כדי לסייע לשחרר את החבלים הבדלניים אבחזיה ודרום אוסטיה, ובעקבות מלחמת הדמים הקצרה, שבה הוכנעה גאורגיה, רק התהדקו הקשרים בין טביליסי לאירופה, למורת רוחו של הקרמלין.
בדצמבר 2023, אחרי שנים של משא ומתן, קיבלה גאורגיה מעמד רשמי של "מועמדת להצטרף לאיחוד האירופי", מעמד הסולל מעשית את הדרך לצירופה, אבל אז התחולל מפנה: הפרלמנט הגאורגי בהובלת מפלגת השלטון אישר שורה של חוקי דיכוי מסוג אלה שנחקקו בשנים האחרונות ברוסיה, ובראשם "חוק ההשפעה הזרה", המכוון נגד "ארגונים זרים" שלפי השלטון מבקשים לפגוע בגאורגיה ובערכיה, ולטענת המערב צפוי לערער דרמטית את חופש הביטוי וחירויות דמוקרטיות אחרות. גם חוקים נגד להט"בים אושרו. בעקבות זאת השעה האיחוד את הליך צירופה של גאורגיה וקיצץ את הסיוע הכספי שלו למדינה, וגם ארה"ב הודיעה כי היא משעה הסכם שותפות אסטרטגית עם טביליסי.
ביום חמישי, אחרי שהפרלמנט האירופי אימץ החלטת גינוי הקובעת כי הבחירות בגאורגיה לא היו חופשיות או הוגנות, הודיע ראש הממשלה הגאורגי קובחידזה כי ארצו משעה לארבע שנים – כלומר עד 2028 לפחות – את המשא ומתן על צירופה לאיחוד האירופי, וצעד זה פורש על-ידי מתנגדיו כסימן נוסף להתרחקות גאורגיה מהמערב ולהתקרבותה לרוסיה. קובחידזה האשים את הפוליטיקאים באיחוד האירופי ב"מפל של עלבונות" נגד ארצו וטען כי "חורשי רעתנו הפכו את הפרלמנט האירופי לכלי סחיטה נגד גאורגיה, וזו בושה גדולה לאיחוד האירופי".
בעקבות ההודעה על השעיית המשא ומתן לצירוף גאורגיה לאיחוד האירופי נערכו מאז יום חמישי הפגנות ליליות מול בניין הפרלמנט בטביליסי, והן כללו עימותים בין שוטרים למפגינים, ירי גז מדמיע ושימוש בזרנוקי מים גם בשדרות רוסטוולי, הרחוב המרכזי של העיר. ביום שישי בלילה נעצרו יותר מ-100 מפגינים, וכתבים דיווחו שהמשטרה הפעילה כוח רב באופן יוצא דופן גם נגד עיתונאים. קובחידזה שיבח את המשטרה על דיכוי המפגינים, וטען כי אלה פעלו בהוראת גורמים זרים כדי לפגוע בגאורגיה.
מי שמתייצבת בראש ההתנגדות לממשלה ולפרלמנט החדש שהתכנס בשבוע שעבר היא כאמור הנשיאה זורבישווילי, שבעבר הייתה בעלת ברית של מנהיגי "החלום הגאורגי" אבל כעת היא מבקרת חריפה ביותר שלהם. בריאיון לסוכנות הידיעות AP טענה בסוף השבוע כי גאורגיה הופכת למדינה "כמעט רוסית", וכי "החלום הגאורגי" שולטת למעשה בכל מוסדותיה החשובים: "כבר אין לנו מוסדות עצמאיים – לא בתי המשפט, לא הבנק המרכזי וכמובן לא הפרלמנט. אנחנו הופכים במהירות הולכת וגוברת למדינה בסגנון רוסי".
זורבישווילי דחתה בתוקף את טענותיו של ראש הממשלה קובחידזה כי ההפגנות נגד הממשלה אלימות וכי "גורמים זרים" רוצים לגרום ל"אוקראיניזציה" של גאורגיה, כך שבמדינה יירשמו מראות כמו במהפכת מיידאן ב-2014, אז אירעו מהומות ענק בקייב הבירה שהובילו להפלתה של ממשלת אוקראינה ולתחילתה של מלחמה ארוכה מול רוסיה, שרק התרחבה ב-2022. "אנחנו לא דורשים מהפכה", אמרה זורבישווילי, "כל שאנחנו מבקשים הוא בחירות חדשות, אבל בתנאים שיבטיחו שרצון העם לא ייגנב שוב. גאורגיה תמיד התנגדה להשפעה רוסית ולא תקבל מצב שבו ההצבעה והגורל שלה נגנבו". קובחידזה דחה את הדרישה הזו בתוקף.
היום הצהיר גם נשיא רוסיה לשעבר דמיטרי מדבדב, שנושא בתפקיד ביטחוני בכיר גם כיום, כי מה שמתחולל בגאורגיה הוא ניסיון למהפכה, וכי גאורגיה "נעה במהירות במסלול האוקראיני, אל התהום האפלה". מדבדב, שהזהיר בכך כי גאורגיה עלולה למצוא עצמה במלחמה קטלנית בדומה לזו שבה שקעה קייב, אמר כי "בדרך כלל דברים מהסוג הזה נגמרים רע מאוד".
בעקבות הצהרתה של זורבישווילי כי לא תעזוב את תפקידה בסוף החודש כפי שמצופה ממנה אמר היום ראש הממשלה קובחידזה שהוא מבין את "המצב הרגשי" שלה, "אבל כמובן שב-29 בדצמבר היא תצטרך לעזוב את מעונה ולמסור את המשכן לנשיא הנבחר הלגיטימי".