הבעיה היא לא שלמה גרוניך. פליטות פה היו ויהיו. וגם גזענות הייתה ותהיה. הבעיה היא עם אלה שקפצו על פליטת הפה שלו כמוצאי שלל רב. מבחינתם, זה בכלל לא גרוניך. זה השמאל. זה המחנה שלו. זו ממשלת בנט. ובעצם, זו כל המדינה. זה גם לא קשור לדמנציה. וכי אם אין לו שום מחלה, פליטת פה של אחד מייצגת מחנה שלם? מדינה שלמה? השתגענו? אבל זה לא חשוב. מה שחשוב הוא שיש הזדמנות כדי לשפוך עוד משטמה.
לגזענים, בכל מחנה, יש שיטה קבועה. הם מאוהבים בהכללות. יהודי אחד גנב כסף? כל היהודים גנבים. זמר אחד פלט שטות? מחנה שלם חדור גזענות. ערבי ביצע פיגוע? "מוות לערבים!". האם יש גזענות בשמאל? בוודאי שיש. האם כל השמאלנים גזענים? בוודאי שלא.
היו מחיאות כפיים לאחר ה"אתם אשכנזים ואין צ'חצ'חים". וזו אכן חרפה. אבל כשהמנחה, נסלי ברדה, נזפה בגרוניך, מחיאות הכפיים היו הרבה יותר חזקות. כאשר נחשפו מעשים חריגים של חיילי צה"ל, ויש חריגים, מיהר אחד מחברי הנהלת "שוברים שתיקה", נועם חיות, לפרסם מאמר תחת הכותרת "חריג הוא מי שלא מוכן להרוג אזרחים". זו אותה שיטה. חיילי צה"ל הם תאבי דם? ועם עלילת הדם הזאת מסתובבים פעילי הגוף הרע הזה בעולם ומספרים על ישראל האיומה והפושעת.
אבישי בן חיים, איך לא, הגיב מיד עם "נאום הצ'חצ'חים זה הטקסט המכונן של ממשלת בנט". מה הקשר? זה בדיוק העניין. אין צורך בקשר. יש צורך בגפרור כדי להבעיר את מדורת הפילוג והשנאה. מה אתם רוצים ממני, הוא מגלגל עיניים ועונה: אני רק עוסק במחאה.
אתם, אנשי הימין, אינכם מבינים שיש הבדל בין ביקורת עניינית לבין הכללות אוויליות וגזעניות? אתם באמת לא מבינים שאתם הופכים לכפילים של שונאי ישראל?
השיא שמור לח"כ גלית דיסטל אטבריאן, שהגדילה לעשות והתייצבה בראש הקמפיין של שונאי ישראל: "ישראל היא המדינה הכי גזענית בעולם". למה? בגלל פליטת פה שזכתה לגינויים מקיר לקיר? נכון שהיא מהליכוד. אבל אל נא נטעה. זה היה בשירות שונאי ישראל.
הם כבר לא צריכים להסתפק בציטוטים מפובליציסטים שהתמחו בהפצת עלילות. שהרי אם נציגה בכירה מהימין אומרת את זה, מה לנו כי נבוא בטענות לשונאי ישראל משולי השמאל? לעומתה, אפילו "נאום התהליכים" של יאיר גולן נראה לפתע מתון.
קשה שלא להיזכר בפוסט אחר שכתבה אותה דיסטל-אטבריאן ב-2019: "הגבר היהודי האשכנזי יותר אינטליגנטי מ-80% מהאוכלוסייה האנושית... הוא היצור האנושי הכי חכם בגלובוס".
נניח ל"מחקר" המאוד שנוי במחלוקת שעליו התבססה, שבכלל בדק את ארה"ב, ולא היו בו גברים או נשים שאינם אשכנזים. ונניח גם לעובדה שעורך המחקר עצמו כתב שהאסיאתים, כבר מזמן, עברו גם את היהודים במבחני ה-SAT לצורך קבלה לאוניברסיטאות. אבל לעזאזל העובדות.
כך שצריך לתהות: מדוע קופצת דיסטל-אטבריאן על פליטת פה, כמו צווחנית משורות ה-BDS, כדי להפוך את ישראל ל"מדינה הכי גזענית בעולם"? נתן אשל, האיש הקרוב ביותר למנהיג שהיא מעריצה, כבר הסביר את הגיון הדברים: "השנאה הזאת היא מה שמאחד... את המחנה שלנו". לא את כל המחנה. רק, הוא הבהיר, "הציבור הלא-אשכנזי". על חברתה של דיסטל לליכוד אומר אשל: "מירי רגב עושה עבודה מצוינת. זאת אומרת זה שהיא בהמה בכלל... אבל היא עושה עבודה מצוינת. כי היא מלהיבה... זה מה שהיא עושה. וזה מצליח. זה מצליח".
בן-דרור ימיניד"ר גדי טאוב טוען שגרוניך מבטא את מה שחושבת האליטה על ביביסטים, תוך שהוא מפנה למאמר של פרופ' לב גרינברג מהשמאל האולטרה-קיצוני, שטוען ש"גרוניך אמר בגלוי מה שהורוביץ חושב בשקט". הקצוות מתחברים. אם טאוב צודק, אז אשל מבטא את מה שחושבת צמרת הימין בכלל, ונתניהו בפרט, על הלא-אשכנזים. אלא שיש הבדל. אשל נטוע בצמרת. הוא המוציא והמביא של נתניהו. השפעתו גדולה אלף מונים מזו של גרוניך.
כך שהדברים הללו הם קריאה, הפעם בעיקר לאנשי הימין. וכי אינכם מבינים שיש הבדל בין ביקורת עניינית לבין הכללות אוויליות וגזעניות? אתם באמת לא מבינים שאתם הופכים לכפילים של שונאי ישראל? יש מספיק אנטישמים שם בחוץ, וגם בפנים, שעסוקים בדמוניזציה ללא הפסקה. זה מה שאתם?
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
