בבלארוס הסתיים הערב (שני) סבב השיחות השלישי בין משלחות המשא ומתן מרוסיה ואוקראינה. ראש המשלחת האוקראינית דיווח כי השיחות הובילו לכמה "התפתחויות חיוביות קטנות" בכל הקשור לפתיחת מסדרונות הומניטריים שיאפשרו לאזרחים לברוח מאזורי הקרבות, אך הבהיר כי הן לא הביאו לתוצאה שתשפר משמעותית את המצב בהיבט הרחב יותר, כגון הפסקת אש.
המשא ומתן בבלארוס התקיים כשבשטח נמשכת הלחימה: לפנות ערב דיווחו שירותי החירום של אזור קייב כי לפחות 13 אזרחים הרוגים חולצו מהריסות מאפייה תעשייתית שהופצצה מהאוויר במקריב, שבפרברים המערביים של הבירה. לפי הדיווח, עוד חמישה בני אדם חולצו בחיים, ולפני ההפצצה היו במקום כ-30 איש. החיפושים במקום נמשכים.
המלחמה באוקראינה – כתבות נוספות:
• דקה אחר דקה: עדכונים שוטפים מהמלחמה
• מוקשים בנתיב הפינוי, ראש העיר קייב: "נגן על הבירה"
• מוסקבה הודיעה על מסדרון הומניטרי – לרוסיה ובלארוס
• ההפגזות מתקרבות, ובלב קייב נעים טנקים אוקראיניים | רון בן ישי
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• נמצאים באוקראינה או בגבולותיה? רוצים לדווח ולצלם? לחצו כאן
משרד החוץ של אוקראינה מסר אחר הצהריים כי הצבא הרוסי ממשיך לירות טילים ופגזים על ערים אוקראיניות, וכי הירי הזה מונע פינוי של אזרחים מקייב, מריופול, סומי, חרקוב, וולנוובאחה ומיקולאייב, ומונע גם העברת סיוע במזון ובתרופות למקומות אלה.
בעיר אירפין שבפרברי קייב, עיר שהותקפה אתמול באש פגזים קטלנית של הצבא הרוסי, דיווחו הרשויות כי פינוים של כ-1,000 אזרחים דווקא הצליח היום, וכי הם עזבו אותה בלי שנורתה עליהם אש. עם זאת, ראש העיר דיווח כי לאחר מכן התחדשו ההפגזות. לדברי הרשויות באירפין, שבה יש בימי שגרה כ-60 אלף תושבים, הכוחות הרוסיים שולטים כעת בכ-30% מהעיר, אולם שאר שטחה נמצא עדיין תחת שליטה אוקראינית. גורמי ביטחון בקייב ובמערב מעריכים כי רוסיה מהדקת בהדרגה את שליטתה סביב הבירה לקראת הסתערות עליה. במשרד הפנים האוקראיני אומרים כי הרוסים השתלטו על כמה עיירות אחרות בצפון-מערב קייב, בהן בוצ'ה, הוסטומל וורזל, וכי המצב בהן כעת קריטי.
אש דווחה אחר הצהריים גם במיקולאייב שבדרום אוקראינה: מושל אזור מיקולאייב, שאותו החלו הרוסים להקיף בימים האחרונים, דיווח כי טנקים רוסיים יורים על נמל התעופה המחוזי שם. קודם לכן היום דווח כי הכוחות האוקראיניים הצליחו להשיב לידיהם את הנמל הזה אחרי שהכוחות הרוסיים השתלטו עליו.
רוסיה תוקפת תשתיות תקשורת: "שהעם האוקראיני לא יידע"
אחר הצהריים התרה משרד החוץ הרוסי במערב שלא להמשיך לחמש את אוקראינה בנשק שישמש אותה נגד צבא רוסיה. דוברת המשרד, מריה זחרובה, אמרה כי שליחת נשק זר כזה לאוקראינה תוביל ל"קריסה בינלאומית" וכי שליחתם של "שכירי חרב" וציוד צבאי לאוקראינה תוביל להתפתחויות קטסטרופליות במצב שם. דברי זחרובה באו אחרי שבכיר בממשל האמריקני אמר לרשת CNN כי ארה"ב ובעלות בריתה בנאט"ו שלחו עד כה לאוקראינה כבר כמעט 20 אלף טילים: 17 אלף טילים נגד טנקים ו-2,000 טילי סטינגר נגד מטוסים.
בעולם ממשיכים בינתיים לאסוף מידע על היקף האבדות בנפש במלחמה. לשכת האו"ם לענייני זכויות אדם דיווחה אחר הצהריים כי הצליחה לאמת עד כה את מותם של 406 אזרחים באוקראינה, בהם 27 ילדים. עם זאת, היא ציינה כי סביר להניח שמספר האזרחים שנהרגו בפועל גדול הרבה יותר. אוקראינה כבר אישרה כי גם מאות מחייליה נהרגו, ורוסיה הודתה בשבוע שעבר – בצעד נדיר – כי 498 מחייליה נהרגו באוקראינה. ההערכה היא כי מספר החיילים הרוסים שנהרגו גבוה עוד יותר, אם כי פחות מהמספרים שמציגה אוקראינה, שלפיה רוסיה איבדה כבר יותר מ-11 אלף חיילים.
סוכנות הפליטים של האו"ם עדכנה היום כי מספר הפליטים שברחו מאוקראינה מתחילת המלחמה הגיע כבר ליותר מ-1.7 מיליון. רוב הפליטים, יותר ממיליון, נקלטו בפולין. שר החוץ של האיחוד האירופי הזהיר כי אם ההתקפות הרוסיות באוקראינה יימשכו, מספר הפליטים האוקראינים עלול להגיע לחמישה מיליון. ראש העיר לבוב שבמערב המדינה, שער היציאה הראשי אל הגבול עם פולין, הזהיר אחר הצהריים כי הרשויות שם הגיעו לקצה היכולת שלהן לקלוט עקורים חדשים, וכי הן זקוקות לסיוע מארגונים בינלאומיים. לפי הערכת הרשויות, בעיר חונים כעת כ-200 אלף פליטים, וגל נוסף צפוי להגיע בקרוב.
משרד ההגנה הבריטי דיווח בינתיים כי הוא מבחין שרוסיה ממקדת רבות מתקיפותיה בתשתיות תקשורת, ולהערכתו מטרתה היא למנוע מתושבי אוקראינה גישה למקורות מידע מהימנים. לדברי לונדון, סביר מאוד להניח שגם פעילות האינטרנט באוקראינה משובשת מאוד בשל הנזק שגרמו התקיפות הרוסיות לתשתיות. הפעילות הרוסית הזו באה אחרי שבימים האחרונים כבר מנעה רוסיה מאזרחיה שלה כמעט כל אפשרות להיחשף למידע אובייקטיבי על המלחמה: בין השאר היא אילצה ערוצי טלוויזיה ורדיו רוסיים ליברליים להיסגר, חסמה את הגישה לפייסבוק וטוויטר – וגרמה לכלי תקשורת מערביים להפסיק את פעילותם ברוסיה בגלל חוק חדש המתיר לגזור 15 שנות מאסר על כל מי שיפיץ "פייק ניוז", כלומר דיווחים שאינם תואמים את עמדת משטרו של פוטין.
ניסאן מצטרפת לחרם, הרובל בשפל חדש
גם היום גבר בידודה הבינלאומי של רוסיה בזירות הכלכלית והתרבותית, כשעוד ועוד חברות ענק בעולם מצטרפות לחרם עליה. אחרי שאתמול הודיעו חברות אשראי כמו ויזה ומסטרקארד על השעיית פעילותן ברוסיה, ובלילה הצטרפה אליהן נטפליקס, היום הודיעה יצרנית הרכב ניסאן כי היא עוצרת את הפעילות במפעל שלה בעיר הרוסית סנט פטרסבורג ומשעה את כל ייצוא המכוניות שלה לרוסיה. היום צנח ערך הרובל לשפל חדש, וכעת דולר אחד שווה 131.25 רובל, ואירו אחד שווה 143.3 רובל.
בעקבות החלטתו של פוטין לפתוח במלחמה, נזכיר, הטיל המערב על מוסקבה סנקציות שכמותן לא ידעה מעולם: בין השאר הוא הקפיא את נכסיהם של אוליגרכים, פוליטיקאים ומוסדות ממשל רוסיים; ניתק שורה של בנקים ממערכת העברת הכספים הבינלאומית SWIFT; ועצר את פרויקט צינור הגז "נורד סטרים 2" שהיה אמור להזרים לקופתה של ממשלת פוטין סכומי עתק. אתמול הצהיר מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן כי ארה"ב ובעלות בריתה האירופיות בודקות כעת גם אפשרות לאסור ייבוא של נפט רוסי.
אלא שבמערב אין תמימות דעים בנוגע לאפשרות של סנקציות על מגזר האנרגיה הרוסי, שאירופה תלויה בו למדי. כך למשל שר החוץ של ליטא גבריאליוס לנדסברגי, שארצו חברה באיחוד האירופי, קרא היום להחרים את הנפט והגז מרוסיה, בטענה שאירופה משלמת עליהם "בדמה של אוקראינה", ואילו שר האוצר של הונגריה מיהאלי ורגה, שגם ארצו חברה באיחוד ולכן יכולה לסכל סנקציות אירופיות על מגזר האנרגיה הרוסי, הביע התנגדות נחרצת לכך. ורגה אמר אחר הצהריים כי העיצומים על מוסקבה כבר גרמו ממילא נזק משמעותי לכלכלה ההונגרית, וכי בודפשט לא תתמוך בשום סנקציות על ענף האנרגיה הרוסי.
אירופה, יש לציין, מייבאת כ-40% מהגז שלה מרוסיה, והחשש שכמות הגז הזו תקוצץ על-ידי סנקציות מערביות או על-ידי רוסיה עצמה כבר גרם לעלייה דרמטית במחירים שם. מדינות שונות באירופה תלויות במידה שונה בגז הרוסי – יש מדינות הקונות ממוסקבה רק כמויות גז קטנות יחסית, ואילו יש מדינות שכל ייבוא האנרגיה שלהן נסמך על רוסיה – ולכן הן יתקשו לגבש עמדה אחידה בעניין.
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, שארצו אינה חברה באיחוד האירופי, אותת הערב כי סנקציות על מגזר האנרגיה הרוסי הן בהחלט דבר אפשרי, אך הבהיר כי מהלך כזה יצטרך להיעשות בזהירות ובאיטיות יחסית. במסיבת עיתונאים עם ראש ממשלת הולנד מארק רוטה אמר ג'ונסון כי סנקציות על האנרגיה הרוסית "בהחלט נמצאות על השולחן", גם אם לפני שלושה שבועות בלבד הן נחשבו למהלך בלתי מתקבל על הדעת. לצד זה הודה כי יהיה בלתי אפשר לחדול בין לילה מהשימוש בנפט ובגז תוצרת רוסיה: "למדינות שונות יש מידה שונה של תלות, ועלינו להביא זאת בחשבון", אמר.
ג'ונסון ציין כי בריטניה יכולה לקדם סנקציות משלה על ענף האנרגיה הרוסית יחסית במהירות, אולם מדינות אחרות, המנסות גם הן להיפטר בהדרגה מהתלות שלהן בנפט והגז הרוסיים, יזדקקו לזמן רב יותר, "והעיקר שנצעד כולנו באותו הכיוון". גם ראש ממשלת הולנד רוטה אמר כי הפסקת השימוש בגז ובנפט מרוסיה תצטרך להיעשות "בתהליך של צעד אחר צעד".
מקורות בממשל האמריקני אמרו הערב לסוכנות הידיעות רויטרס כי ממשל ביידן מוכן לקדם – אם יהיה צורך בכך – חרם עצמאי של ארה"ב על הנפט רוסי, כלומר בלי השתתפות של בעלות בריתה האירופיות. ארה"ב נסמכת על הנפט והגז הרוסיים הרבה פחות מאשר אירופה, אבל גם בה איסור על ייבוא נפט רוסי יגרום לעליית מחירים. סגנית מזכיר המדינה האמריקני, וונדי שרמן, נשאלה הערב אף היא אם ייתכן שיוטלו סנקציות על הנפט הרוסי, ואמרה ש"כל אפשרות נשקלת".
לקריאה נוספת:
• מול הסנקציות האדירות, גם סין לא בטוח תציל את פוטין
• בעקבות "מיסטר נְיֵיט": שר החוץ לברוב, הפה הגדול של פוטין
• ומה עם המלחמות שלנו? הערבים לא מבינים למה אוקראינה "חשובה יותר"
• "קייב מיוּל" במקום "מוסקו מיוּל": בעולם מחרימים וודקה רוסית
• חובבי הרחפנים באוקראינה מקימים צבא נגד פוטין
היום הצטרפו עוד אוליגרכים רוסים לקריאות המרומזות לפוטין לשים סוף למלחמה. המיליארדר ולדימיר ליסין, יו"ר חברת הפלדה הרוסית NLMK ובעל המניות המרכזי בה, הצהיר במכתב ששלח לעובדי החברה ושתוכנו פורסם כי אובדן החיים באוקראינה הוא "טרגדיה שקשה להצדיק", וקרא למצוא לסכסוך פתרון דיפלומטי בדרכי שלום. במכתב ציין כי הוא מקווה שהסכסוך ייפתר בקרוב. במערב הביעו בימים האחרונים תקווה שהסנקציות הפוגעות בעשירי רוסיה יגבירו את הלחץ על פוטין ויגרמו לו לשקול מחדש את צעדיו.
פורסם לראשונה: 17:37, 07.03.22