שנתיים וחצי אחרי שארגון הבריאות העולמי הכריז על מצב חירום בעקבות התפשטותו הראשונית של נגיף הקורונה, מזכ"ל הארגון עשה זאת אתמול (שבת) שוב – בעקבות התפשטות נגיף אבעבועות הקוף. אלא שבניגוד לאותה הכרזה, הפעם הוא עשה זאת חרף מחלוקת רבה בקרב מומחי הארגון – שבהצבעה שנערכה על כך רבים מהם התנגדו להכרזה הזו. כלל המומחים מדגישים כי בניגוד לנגיף הקורונה, הדבקה בנגיף אבעבועות הקוף דורשת מגע קרוב הרבה יותר – כמו יחסי מין – ולפיכך אין חשש ממגפה עולמית.
למרות ההתנגדות בארגון הבריאות על הכרזת מצב חירום – בוועדת המומחים של הארגון רק שישה תמכו בה ותשעה התנגדו – המזכ"ל טדרוס אדהנום גברייסוס ציין כי החליט לעשות זאת כיוון שהנגיף התפשט בתוך כחודשיים בלבד ל-74 מדינות והדביק כ-16,000 איש במדינות שבהן אינו אנדמי. היקף התמותה נמוך ביותר: רק חמישה מקרי מוות דווחו לדבריו עד כה בהתפרצות הזו.
טדרוס הדגיש כי מטרת המהלך היא להסב את תשומת לבן של מדינות העולם להתפשטות, והביע תקווה שהן יאיצו את פיתוח החיסונים לנגיף – עקב מחסור משמעותי בהם – וינקטו בפעולות נמרצות יותר לבלימת התפשטותו. הוא הדגיש כי ניתן לעצור את ההתפרצות באמצעות "האסטרטגיות הנכונות בקבוצות הרלוונטיות", וכי היא ממוקדת כעת בעיקר בגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים. גברייסוס הוסיף כי הסיכון להתפשטות הנגיף ברחבי העולם מתון – מלבד באירופה, שבה לדבריו הסיכון הזה גבוה.
לא רק בארגון הבריאות העולמי הדעות חצויות לגבי היחס להתפשטות אבעבועות הקוף, וגם בישראל יש מומחים שתומכים בהכרזה על מצב חירום וכאלו שמתנגדים לה. במשרד הבריאות הבטיחו אמש בעקבות ההכרזה כי לארץ יגיעו בשבוע הקרוב כ-5000 חיסונים ראשונים – טיפה בים לעומת כמות האנשים שנמצאים בקבוצת הסיכון. עוד 5,000 חיסונים יגיעו לדבריו בהמשך. בינתיים גם בקופות החולים ובבתי החולים נערכים לבדיקות המוניות.
עוד נמסר כי קופות החולים יחלו לחסן "בהקדם" אוכלוסיות בסיכון. עד כה, אובחנו בישראל 105 גברים כחולים באבעבועות הקוף. משרד הבריאות קרא לכל אדם שסובל מחום ושלפוחיות, או שהיה במגע הדוק עם אדם שקיים חשש לגביו שהוא נדבק בנגיף, לפנות לרופא. שר הבריאות ניצן הורוביץ צייץ בטוויטר כי המשרד שלו "נוקט בכל האמצעים". לדבריו, "אלו כוללים רכש חיסונים, הסברה למניעת הדבקה, פריסת מעבדות לבדיקות, הנחיות לקופות החולים וכמובן טיפול למי שזקוק. שוחחתי עם מנכ"ל חברת החיסונים (שבמחסור גדול בעולם), והוא נענה לבקשתי להגדיל משמעותית את מספר המנות שיגיעו לישראל כבר השבוע".
ההסברה בקהילה הגאה, והחשש מסטיגמה
ד"ר רועי צוקר, שמנהל את תחום רפואת הלהט"ב בשירותי בריאות כללית ומומחה למחלות זיהומיות, מצדד בהכרזת ארגון הבריאות – אבל מכיר במורכבות של הסוגיה: "לא סתם בארגון היו ריבים. אנחנו רואים את ההתפרצות עם יותר ויותר מקרים במקומות נוספים בעולם. באפיזודה הזאת אין דיווחים עדיין על תמותה וגם מספר האשפוזים לא גדול. זה המקום לקחת אחריות ולראות לאן זה הולך. אם לא יכריזו על זה כך, בעוד שבועיים מהיום ישאלו למה לא עשינו משהו עם זה. ברגע שמכריזים המדינות מתחילות לקחת את הנושא ברצינות ולא מדובר בפארסה – וזה חשוב. כרגע יש חיסונים שצריך להשיג, יש תרופות שצריך להתחיל להביא".
לדברי ד"ר צוקר, "כרגע אין חיסונים בכלל אבל השבוע ביום שני אמורים להגיע החיסונים הראשונים. הקופות צריכות להיערך לחלוקה ואנחנו ממתינים להנחיות משרד הבריאות למי מיועד החיסון. זה לא מספיק אבל זה מה שיש כי יש מחסור עולמי. יש הבטחה של משרד הבריאות ל-10,000 חיסונים עד סוף אוגוסט".
הוא מציין כי באוכלוסיה שבה יש סיכון מוגבר לתחלואה נמנים בין היתר גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, ונשאי HIV. "מסתמן בעיקר שההדבקה נראית כמו הדבקה במחלת מין ולכן זה עובר בתוך הקהילה הגאה. לאט לאט מבינים שהמחלה היא עם אופי של העברה במין – למרות שדרכי ההעברה על פניו זה מגע של עור עם עור, שלפוחיות ואפשרות של מעבר בקרבת אדם אחר, אבל בפועל זה קורה פחות".
ד"ר צוקר מדגיש שלא מדובר רק במחלה שנוגעת לקהילה ספציפית, ולדבריו יש צורך להרחיב את מאמצי ההסברה לשאר האוכלוסייה כדי למנוע את התפשטות הנגיף בארץ. "עד עכשיו ההסברה נעשתה רק בתוך הקהילה הגאה וזה השפיע על הבאת החיסונים והתרופות, כי ברגע שזה נסגר בתוך הקהילה אין מספיק כוח פוליטי שיעשה עם זה משהו, ועם כל המחיר שזה עלול לייצר סטיגמה בנקודת זמן הזאת".
ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בכללית, הסביר על ההיערכות בישראל לדיגום נרחב יותר – כשלדבריו כרגע יש תחנת דיגום רק בתל אביב: "זה בוודאי לא מצב חירום במדינת ישראל, בעולם כולו זה אמצעי זהירות של ארגון הבריאות. אנחנו בצפי לקראת תחילת השבוע הבא להתחיל לדגום אנשים בכל רחבי הארץ, אנשים עם נגעים שחשודים לאבעבועות הקוף, נפתח נקודות דיגום בכל הארץ. אנחנו בדין ודברים עם משרד הבריאות לגבי חיסון. קבוצות הסיכון הן אנשים שמקיימים יחסי מין עם גברים שנוטלים תרופה מניעית ל-HIV ונשאי HIV".
במהלך השבוע האחרון עמלו בכללית על רשימה של אנשים בקבוצות סיכון שזקוקים לחיסון. "בכללית אנחנו צפויים לקבל בין 700 ל-1,000 חיסונים וזה לא מספיק כי לפי קבוצות הסיכון שהוצאנו מדובר בהערכה ראשונית בלבד על סביב 8,000 אנשים שיצטרכו חיסונים בכללית. אני יודע שמשרד הבריאות עמל להביא חיסונים נוספים בתחילת אוגוסט. בכל מחוז יהיו לנו לפחות 3-2 תחנות דיגום. כיום רק תחנה אחת יכולה לנתח את הדגימות אבל כבר קיבלנו מידע שנוכל לשלוח את הדגימות לשיבא, רמב"ם, סורוקה ואיכילוב".
ומה עם חיסונים? "אולי נרדמנו בשמירה"
פרופ' יהודה אדלר, מומחה לקרדיולוגיה פנימית ומנהל רפואי, מצדד במתנגדי ההכרזה על מצב חירום. "גם בארגון הבריאות העולמי היו חילוקי דעות, המטרה שלו הייתה כנראה להסב תשומת לב לנגיף שבתוך חודשיים התפשט ב-74 מדינות. אני מהמתנגדים – אני חושב שאין כאן מצב חירום. יש בהחלט מצב שצריך לתת עליו את הדעת. אנחנו יודעים את צורת ההדבקה והמחלה היא לא מחלה טרמינלית, ולכן אני חושב שאנחנו עדיין לא במצב חירום ואהיה מאוד מופתע אם נהיה במצב חירום".
למרות זאת, פרופ' אדלר מוסיף כי חשוב לפעול. "אנחנו צריכים להתייחס לזה ולנקוט באמצעי זהירות ומשרד הבריאות צריך לצאת באמצעי הזהירות הנדרשים ולהדריך את עם ישראל ובייחוד את האוכלוסייה שנוטה להידבק באזהרות המתאימות, אבל אנחנו לא במצב חירום".
הוא אומר שבישראל היו יכולים אולי לפעול אחרת: "יכול להיות שבאמת קצת נרדמנו בשמירה וצריך היה לדאוג עוד קודם שיהיו כאן חיסונים, ואני מניח שזו הייתה מטרתו של מזכ"ל ארגון הבריאות העולמי. אני מקווה שמשרד הבריאות שלנו יתעורר בזמן ויחסן את מי שצריך לחסן".
ד"ר איציק לוי, מנהל יחידת HIV ומחלות המועברות במגע מיני בבית החולים שיבא, נמנה עם התומכים בהכרזה: "הקביעה של ארגון הבריאות קוראת לפעול ולא להיכנס להיסטריה. בדרך כלל מכריזים מצב כזה על מגיפות כמו קורונה שראינו לאחרונה וגם שם איחרו להכריז על מצב כזה. למרבה המזל במגפה הנוכחית אני לא מכיר דיווחים על מתים במחלה, אבל היא גורמת לחלק לא מבוטל מהאנשים סבל רב. כבר היה ניסיון להכריז על ההתפרצות בצורה כזו בחודש יוני ופתאום עכשיו כשרואים למעלה מ-16,000 מקרים בעולם לא כולל את היומיים האחרונים".
לדברי ד"ר לוי, שטיפל כבר ביותר מ-25 חולים במרפאה בשיבא שנותנת שירותים ייעודיים לאוכלוסייה הלהט"בית, מדובר במחלה לא קלה. "זו מחלה ממושכת שיכולה להימשך חודש ויותר. פצעים קשים וכאבים לא פשוטים. יש פה מצד אחד מצב שאנחנו רוצים לעצור. המקרים הראשונים מחוץ לאפריקה היו לפני כשלושה חודשים בלבד והיום המספר הולך ועולה. בעיקר זה גלובלי. אין מדינה אחת שאין בה חולה אחד או שניים".
גם הוא מדגיש כי מטרת ההכרזה היא שמדינות יפעלו ביתר שאת למיגור הנגיף: "למחלה יש חיסון ולבית החרושת שמפתח את החיסון יש כנראה מגבלת חיסון, אבל אם יש קדימות על ייצור החיסון ישקיעו עוד כספים ויפתחו עוד פסי ייצור. כל המדינות סובלות".
ד"ר לוי מציין כי משרד הבריאות "עושה דברים טובים" ולוחץ לדבריו על יצרן החיסונים להביא אותם ארצה. "בזמן האחרון היה גיוס מדהים להסברה וזה חשוב מאוד כי ההסברה הזו מביאה את המטופלים ומביאה את האוכלוסייה להבין שיש להם לאן לפנות. מה שחשוב כרגע זה לדאוג שיגיעו לחיסונים שהבטיח בית החרושת למדינת ישראל. חיסונים זה מה שעוצר מחלה ולהמשיך כמה שיותר בהסברה".
לדבריו, מערכת הבריאות חייבת להמשיך לעקוב אחר הנתונים ולהתאים את עצמה למצב. "אנחנו כל כך ערוכים מהקורונה למצבים האלו שהתוספת של ההתפרצות הנוכחית לא תשבור אותנו. כרגע הבדיקות במכון הביולוגי או אצלנו בשיבא, אבל זה אמור להיות בכל בתי החולים או לחלק גדול".
פורסם לראשונה: 00:11, 24.07.22