בצה"ל בצבא החלו לממש בחודשים האחרונים תכנית לצמצום כ-150 תקני אנשי קבע קצינים ונגדים בני 38-27. חלקם קיבלו הודעת פיטורים ואחרים נאבקים במהלך, שלטענתם בוצע באופן שרירותי ובדרך שפוגעת בזכויותיהם. ההחלטה לפטר את אנשי הקבע התקבלה לפני כינון הממשלה הנוכחית ובטרם גובש התקציב החדש לביטחון, בהיקף של כ-58 מיליארד שקלים.
צה"ל צמצם את כוחות הקבע באמצע העשור האחרון בכ-4,000 תקנים - לכ-40 אלף משרתי קבע. לפי פילוח המפוטרים החדשים, רובם מגיעים דווקא מהזרוע האסטרטגית שנהנית תמיד מתעדוף תקציבי ומשאבי: 44 (רובם קצינים) אנשי קבע מחיל האוויר מפוטרים, לעומת 32 מאט"ל, 22 מאמ"ן, 18 מזרוע היבשה, 10 מחיל הים ובודדים מאכ"א, אגף התקשוב והרבנות הצבאית.
המפוטרים בעלי ותק קבע של לפחות 7 שנים, וחלקם היו קרובים מאוד להגיע לגיל הפרישה. יש בהם טוענים כי צה"ל לא היסס לפטר אנשי קבע גם בסמיכות למבצע שומר החומות.
עו"ד עידן פסח ממשרד קוזניץ, פסח ושות', מייצג חלק מאנשי הקבע שמפוטרים, אמר כי "בחודשים האחרונים פעל צה"ל לשחרורם של עשרות משרתי קבע, אשר עתידים למצוא עצמם נזקים מהמערכת בשלהי שירותם ועל סף יציאתם לפנסיה. מדובר בהליך כואב שמערער עד היסוד את חייהם של המשרתים עצמם ושל בני משפחותיהם".
"במקרים רבים עולה כי הצבא לא קשוב דיו לצרכי הפרט ומקיים הליך פיטורין באופן דורסני כלפי מי שנתן כל חייו למערכת, אחרי שנים של ניהול רשלני של כוח האדם בצבא", מסר. במסגרת המהלך מוצעים לאנשי הקבע מענקי סיום שירות בטרם עת בהיקף של מאות אלפי שקלים, סכום נמוך בהרבה מעלות הפנסיה שהצבא היה משלם אם היו מגיעים לגיל הפרישה.
בעיה בצה"ל: בריחת מוחות
בצבא סובלים בשנים האחרונות ממחסור בכוח אדם איכותי בעיקר ביחידות השדה הקרביות בהן רבים מהמשרתים הטובים פורשים לפני הגיעם לדרג מפקד פלוגה, זאת בשל תנאי שכר פחותים והקושי למצוא תעסוקה באזרחות לאחר השחרור, שכן אין תפקידים שמקבילים לתפקידי לחימה בקבע. גם בקרב משרתי היחידות הטכנולוגיות קיימת בריחת מוחות לשוק האזרחי המפתה.
במשרד האוצר הציעו לצה"ל פתרון בדמות הגדלה ניכרת בשכר המשרתים הלוחמים והטכנולוגיים, על חשבון הפנסיה של משרתי קבע עורפיים ותפקידי מטה, שיפרשו תמורת מענקי פרישה. מצה"ל נמסר בתגובה כי "מדי שנה מסיימים את שירותם אנשי קבע ביוזמת המערכת. השנה יסיימו שירות אנשי קבע כחלק מיעדי הסיכום התקציבי ובמסגרת התייעלות פנימית".
עו"ד עידן פסחעוד נמסר כי "החלטות בעניין שחרור משרתי הקבע במסגרת תהליכי הייעול מתקבלות בכובד ראש, לאחר בחינת נתוני המשרתים, ובתהליך סדור בו מתאפשר למשרתי הקבע להציג את התייחסותם ולערער על ההחלטה ככל שיש להם טענות פרטניות בנוגע לתהליך שהתקיים".
