בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שהתקיימה אמש (ראשון), לפני תקיפות צה"ל בביירות, התלוננו השרים על מה שהגדירו כ"תגובה רפה" של צה"ל לשיגור מלבנון של הכטב"ם שפגע בקיסריה, וגרם נזק לביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
3 צפייה בגלריה
נתניהו והפגיעה בקיסריה. נציגי מערכת הביטחון השיבו: צה"ל מיישם את מדיניות הממשלה
(צילום: נמרוד הופשטטר לחדשות קיסריה, אלכס קולומויסקי)
נציגי מערכת הביטחון השיבו שצה"ל בסך הכול מיישם את מדיניות הממשלה על-פי המשימות שהוגדרו לו, כמו בקבינט. הקבינט לא דן בכלל בנושא התקיפה באיראן וגם לא הסמיך את נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט לקבל החלטות. הסיבה לכך, לפי ההערכות: האישור המהותי לא יקרה בדיון שייקבע מראש, אלא ייעשה ברגע האחרון - כפי שהיה עם תקיפת החות'ים, או באישור החיסול של נסראללה שהיה טלפוני.
במהלך דיון הקבינט, שנמשך שש שעות וחצי, עלו שלושה נושאים. הראשון מביניהם היה סוגיית השבויים והנעדרים. השרים שמעו סקירות מצוות המו"מ על ההיתכנות לעסקה אחרי חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר. שרים התרשמו שיש מקום לאופטימיות שניתן יהיה להגיע לעסקה לשחרור חטופים מול ארגון הטרור, ויש הבנה של השרים שקטאר הפכה למתווכת המרכזית. דובר רה"מ אמר לאחר הדיון כי "הועלו רעיונות חדשים לבחינת היתכנות למתווה שחרור חטופים".
הנושא השני שעלה בדיון היה הסוגיה ההומניטרית, בדגש על מכתב האולטימטום האמריקני. בנושא זה לא התקבלו החלטות. גורמי הביטחון הציגו בפני השרים את הנושאים שמפורטים במכתב בלינקן-אוסטין, כאשר הסוגיה המרכזית שמסבכת מאוד את ישראל היא הדרישה להקפיא את החקיקה בעניין אונר"א. מהמידע שהוצג בפני הקבינט עולה כי החקיקה אמורה להגיע לקריאה שנייה ושלישית ב-28 בנובמבר, כאשר 100 חברי כנסת חתומים על ההצעה.
נציגי משרד החוץ הסבירו את ההשלכות החמורות שיהיו לאימוץ החקיקה מול האו"ם. ברגע שישראל מפסיקה לעבוד עם ארגון שלו, היא מפירה בכך את אמנת האו"ם, ויש לכך משמעויות מרחיקות לכת מבחינה חוקית ובינלאומית - שיכולות להגיע עד סילוקה של ישראל מהאו"ם. השרים שמעו דיווחים שלפיהם הפלסטינים מאיימים לקחת את ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בעניין, עם החלטה מחייבת שתדרוש לבטל את החוק. סילוק ישראל מהאו"ם לא יקרה בשלב הראשון, אלא רק אחרי תהליך משפטי, אם בכלל. נמסר לשרים כי החוק הבעייתי ביותר הוא של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שמציעה לנתק את כל הקשרים של ישראל עם הסוכנות. משפטנים הסבירו כי החוק מנוסח בניסוחים "דרקוניים" ועלול לסבך את ישראל. ההערכה בקרב גורמים מדיניים שבסוף לא תהיה ברירה לישראל אלא לדחות את אישור החוקים בכנסת.
חסימות סמוך למעון רה"מ בקיסריה, אתמול
(צילום: אלעד גרשגורן)
3 צפייה בגלריה
משאית אונר"א ליד מעבר רפיח. השרים שאלו מדוע לא הותרעו מראש על המורכבויות בחקיקה נגד הארגון
(צילום: REUTERS/Amr Abdallah Dalsh/File Photo)
מצד השרים עלו שאלות כיצד ניתן בכלל לעצור חקיקה, בייחוד כשכל כך הרבה חברי כנסת תומכים בה. עלה גם חשש שנציגי האופוזיציה לא יסכימו למשוך את החקיקה כדי לסבך ולהביך את הממשלה. אמנם מבחינה טכנית אפשר לעצור חקיקה, כי יו"ר הכנסת מחליט אם להעלות את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, אך נשאלה השאלה כיצד תיראה ישראל במקרה כזה. שרים שאלו בדיון מדוע לא התריעו מראש על המורכבויות בחקיקה הזאת.
בנוסף לכך, השרים דנו בדרישה הנוספת שהועלתה במכתב של בלינקן ואוסטין - לאפשר ביקורים של הצלב האדום אצל עצירים פלסטינים. גם בנושא זה התגלעו ויכוחים בין השרים.
הנושא השלישי שבו דנו השרים, כאמור, היה התגובה לשיגור הכטב"ם לבית הפרטי של נתניהו בקיסריה. שרים מתחו ביקורת על התגובה הרפה של צה"ל למעשה שמשמעותו, להגדרתם, ניסיון התנקשות בראש ממשלה – במיוחד לאור ההערכה בישראל שהפעולה לא הייתה מבוצעת ללא אישור מפורש של איראן.
3 צפייה בגלריה
נפרסה בישראל, כחלק מהיערכות שאיראן תגיב למתקפה. מערכת THAAD, ארכיון
(צילום: AFP PHOTO / HANDOUT / DVIDS / US ARMY / Staff Sergeant Cory D. Payne)
באשר לאיראן, שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין הודיע הבוקר כי ארה"ב כבר פרסה בישראל את מערכת ההגנה האווירית מסוג THAAD, שאותה שלחה לארץ כחלק מההיערכות לאפשרות שאיראן תשגר מתקפה גדולה נוספת על ישראל - אם זו תגיב כפי שהיא מבטיחה על מתקפת הטילים הבליסטיים בתחילת החודש.
אוסטין, שהגיע הבוקר במפתיע לאוקראינה, אמר לעיתונאים בדרך לקייב שהמערכת האמריקנית נפרסה בישראל - אך סירב לומר אם היא אכן פעילה. "יש לנו יכולת להפוך אותה לפעילה מהר מאוד והקצב עומד בציפיות שלנו", אמר. הודעתו, יצוין, מגיעה גם על רקע המבוכה בוושינגטון בעקבות הדלפת מסמכי הפנטגון המסווגים שעוסקים במודיעין על ההכנות הישראליות לתקיפה באיראן - וארה"ב כבר התנצלה בפני ישראל על ההדלפה.
הגעתה של סוללת ה-THAAD נחשבת לחלק מהתיאום בין ישראל לארה"ב - ולא מן הנמנע שמדובר בתמורה שקיבלה ישראל תמורת היענות לבקשה האמריקנית להימנע מתקיפת מתקני הגרעין באיראן. לפי דיווחים שונים, נתניהו אכן הודיע לוושינגטון שישראל לא תתקוף את מתקני הגרעין או הנפט ברפובליקה האיסלאמית, בתגובה לשיגור של 181 טילים בליסטיים לעבר ישראל ב-1 באוקטובר, ובמקום זאת תפגע ביעדים צבאיים באיראן.
