בסוף שנת 2022 חיו בישראל כ-4,859,600 נשים, כש-26.8% מתוכן הן בנות 14-0, כ-59.5% מתוכן בנות 64-15, וכ-13.7% מתוכן בנות 65 ומעלה. כך עולה מדוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמתפרסם היום (א') לרגל יום האישה, שחל השבוע.
מנתוני הלמ"ס עולה כי בסוף שנת 2020, כ-46.7% מהנשים היהודיות בקרב בנות 29-25 היו נשואות, לעומת 70.1% מהנשים הערביות באותו הגיל. לשם השוואה, בשנת 2010 עמד הנתון על 50.8% בקרב יהודיות ואחרות, ועל 77.1% בקרב ערביות. בקרב בנות 49-45, 10.7% מהנשים היהודיות והאחרות היו רווקות, בדומה לנשים הערביות - 10.9%. לשם השוואה, בשנת 2010 עמד הנתון על 7.5% בקרב יהודיות ואחרות, ועל 12.4% בקרב ערביות.
בלמ"ס הוסיפו כי בשנים האחרונות אחוז הרווקות הערביות עד גילי 44-40 נמוך יותר מאחוז היהודיות, ואילו החל מגילי 49-45 חלה מגמת היפוך ואחוז היהודיות הרווקות נמוך יותר. הנשים הערביות נישאות אמנם בגיל מוקדם יותר מהיהודיות, אך אחוז הערביות הרווקות בסוף גיל הפריון גבוה מעט יותר.
ומתי הישראליות מתחתנות? 39,984 נשים נישאו בשנת 2020. 35,429 מהן (כ-89%) נישאו לראשונה. הגיל הממוצע של הנשים שנישאו לראשונה עמד על 24.6, בדומה ל-24.9 בשנת 2010. מנגד, 15,307 נשים התגרשו בשנת 2020. הגיל הממוצע של הנשים בזמן גירושין עמד על 39.7, לעומת 37.8 בשנת 2010.
ומה לגבי ילודה? כ-181 אלף נשים ילדו במהלך שנת 2021, מתוכן: 27.4% נשים ילדו את ילדן הראשון, 26.1% - את ילדן השני ו-46% - את ילדן השלישי ומעלה. מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) היה שלושה ילדים, גבוה בהרבה מהממוצע במדינות ה-OECD, שעומד על 1.59.
בלמ"ס מצאו כי גילה הממוצע של האם בלידה היה 30.6, כשנה ושבעה חודשים יותר בהשוואה לגיל בשנת 2000 - 29.0. עיקר העלייה נובעת מנטייה גוברת של נשים לדחות את הלידה הראשונה לגילי ה-20 המאוחרים (עלייה מ-25.7 בתחילת שנות ה-2000 ל-27.8 בשנת 2021), וכן מהנטייה ללדת יותר בגילי 30 ומעלה.
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2021, 7.4% (13,760) מכלל הילודים שנולדו בישראל נולדו לנשים לא נשואות. כ-96% (13,255) מהם נולדו לנשים יהודיות ואחרות, והם היו 9.4% מכלל הילודים לנשים אלו. 10,991 מהילודים נולדו לנשים יהודיות ואחרות רווקות והם היו 7.8% מסך הילודים לנשים יהודיות ואחרות, יותר מפי שניים לעומת שנת 2000 (3.1%).
עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי בסוף שנת 2021, חלקן של נשים בנות 65 ומעלה מכלל אוכלוסיית הנשים, היה 13.5%, לעומת 11.0% בקרב הגברים. בלמ"ס הסבירו כי חלקן הגבוה של הנשים בקרב בני 65 ומעלה נובע בעיקר מתוחלת חיים ארוכה יותר מזו של הגברים. בשנת 2020, חלקן של האלמנות בקרב בנות 65 ומעלה היה 33%, לעומת 9.1% בקרב הגברים. לשם השוואה, לפני עשור, בשנת 2010, עמד הנתון על 44.1% בקרב נשים, ועל 12.4% בקרב גברים.
בדוח הלמ"ס נכתב כי תוחלת החיים בישראל בשנת 2021, שנה לאחר התפרצות מגפת הקורונה, ירדה מעט בקרב הנשים ועמדה על 84.6 שנים (לעומת 84.7 שנים ב-2019 ו-84.8 שנים ב-2020). בקרב הגברים תוחלת החיים בשנת 2021 עמדה על 80.5 שנים, וגם היא ירדה לעומת השנים הקודמות (81.0 שנים ב-2019 ו- 80.6 שנים ב-2020). משנת 2011 עד 2021, תוחלת החיים עלתה ב-1.1 שנים בקרב הנשים וב-0.6 שנים בקרב הגברים.
ומה עם עבודה? אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של נשים בגיל 15 ומעלה הגיע ל-60.1%, לעומת 66.6% בקרב הגברים. שיעור התעסוקה של נשים עמד על 57.9%, לעומת 64.0% בקרב הגברים. בשנת 2022, אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה הגיע ל-3.6% לעומת 3.9% בקרב הגברים.
עוד עולה מהנתונים כי 68.3% מכלל המועסקות עבדו בהיקף מלא בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע) ו-31.7% עבדו בהיקף חלקי בדרך כלל (פחות מ-35 שעות בשבוע). לעומת זאת, בקרב הגברים 86.3% מהמועסקים עבדו בהיקף מלא בדרך כלל ו-13.7% עבדו בהיקף חלקי בדרך כלל. 1.6% מהנשים שעבדו בהיקף חלקי בדרך כלל, עשו זאת שלא מרצון, כלומר רצו לעבוד יותר שעות וחיפשו באופן פעיל לעבוד כך בארבעת השבועות האחרונים שקדמו לפקידה בסקר. לעומתן, 0.8% מהגברים שעבדו בהיקף חלקי בדרך כלל, עשו זאת שלא מרצון.
30.1% מהאימהות עבדו בהיקף חלקי בדרך כלל. אימהות אשר הילד הצעיר שלהן בגילי 4-0 נוטות יותר לעבוד בהיקף חלקי. 32.8% מהן עבדו בהיקף חלקי בדרך כלל בשנת 2022. לשם השוואה, 26.6% מהאימהות לילד הצעיר בגילי 14-10 עבדו בהיקף חלקי בדרך כלל.
אחוז האימהות הנשואות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-79.2%. 80.0% בקרב אימהות לילד אחד, 80.3% בקרב אימהות לשני ילדים, 80.4% בקרב אימהות לשלושה ילדים ו-74.7% בקרב אימהות לארבעה ילדים או יותר. אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של אימהות חד-הוריות היה גבוה מזה של האימהות הנשואות – 83.1%. גם אחוז הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד-הוריות היה גבוה יותר מזה של האימהות הנשואות (4.4% לעומת 2.8%, בהתאמה).
