נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי קרא היום (שבת) לעולם להגיב בחריפות על ההפצצה שבה נהרגו אתמול לפחות 52 בני אדם בתחנת הרכבת בקראמאטורסק שבמזרח אוקראינה, הפצצה שקייב מייחסת לכוחות הרוסיים. זלנסקי קבע כי ההתקפה, שבה נפצעו קשה עשרות בני אדם נוספים, היא פשע מלחמה, והבטיח למצות את הדין עם האחראים ולהביא אותם למשפט בבית דין בינלאומי. רוסיה ממשיכה להכחיש כי היא ביצעה את הירי, ומאשימה בו דווקא את הכוחות האוקראיניים – טענה שבמערב הודפים.
התקיפה אתמול בבוקר אירעה בשעה שבתחנת הרכבת היו כ-4,000 בני אדם – פליטים שביקשו לברוח מחבל דונבאס שבו שוכנת קראמאטורסק, בצל האזהרה שצבא רוסיה מתכוון לפתוח במתקפה גדולה בחבל. רובו של דונבאס, נזכיר, נשלט על-ידי המורדים הפרו-רוסים, בעלי בריתה של מוסקבה, ואחרי שרוסיה נכשלה בניסיונה לכבוש ערים גדולות בעומק אוקראינה כעת היא מקווה לפחות לעזור למורדים האלה להרחיב את אזורי שליטתם בחבל, וכך לרשום לעצמה הישג צבאי.
בתמונות שהגיעו אתמול מזירת האסון נראו גופות שרועות על רציפים וספסלים, ובאחת מהן נראה טיל שעליו נכתב ברוסית "למען הילדים". רוסית היא שפה מדוברת מאוד גם באוקראינה, ורוסיה טענה כי הטיל שתועד, טוצ'קה-U, אינו משמש את צבאה אלא דווקא את הצבא האוקראיני, כך שלטענתה הוא האחראי לירי. מומחים במערב דחו את הטענה הזו, והדגישו כי גם הצבא הרוסי תועד בעבר משתמש בטיל זה.
בצל האסון בקרמאטורסק נמשכה היום הבריחה של אוקראינים מדונבאס. חברת הרכבות הממשלתית של אוקראינה מסרה כי תושבי החבל יכולים להמשיך לעלות לרכבות בתחנות אחרות באזור, והממשלה שבה והפצירה בהם להתפנות כל עוד הדבר אפשרי, משום שמתקפה רוסית גדולה עלולה להתחיל ממש בקרוב. בימים האחרונים כבר ניכר כי הרוסים מגבירים את פעילותם באזור ויורים אש כבדה יותר, וגם היום נשמעו אזעקות בשלל ערים במזרח אוקראינה. משרד ההגנה של בריטניה מסר היום כי חיל הים הרוסי החל להשתמש בטילי שיוט כדי לסייע לכוחות הקרקעיים שלו במזרח אוקראינה, בכלל זה במיקולאייב ובמריופול.
3 זירות טבח בבוצ'ה: גופות בפארקים ובחצרות
בסוף השבוע המשיכו להתגלות מראות זוועה באזורים אחרים של המדינה, שמהם נסוגו הכוחות הרוסיים. בבוצ'ה, העיירה ליד קייב שבה נחשף בסוף השבוע שעבר טבח שביצעו הרוסים, הושלמה הוצאתן של 67 גופות מקבר אחים ליד כנסייה מקומית. ראש העיר אנטולי פדורוק הודיע כי החוקרים מצאו ברחבי העיירה לפחות שלוש זירות שבהן בוצעה הוצאה להורג המונית של אזרחים, וכי הם ממשיכים למצוא גופות בחצרות, בפארקים ובכיכרות. לדבריו 90% מהגופות הן של אנשים שנורו למוות. בסך הכול נמצאו בעיירה כבר יותר מ-360 אזרחים שנרצחו, וכ-280 מהם נטמנו בקברי אחים על-ידי התושבים שנותרו במקום.
אתמול דיווחה אוקראינה על 132 גופות שנמצאו בעיירה מקריב, גם כן באזור הבירה, והיום האשים משרד ההגנה האוקראיני את רוסיה בביצוע פשעי מלחמה גם שם. ראש העיר של מקריב אמר כי הגופות שנמצאו הן של אנשים ש"הוצאו להורג", כדבריו, על-ידי הרוסים, וכי רובן הוצאו מקברי אחים אבל אחרות נמצאו מוטלות ברחובות.
באוקראינה ובעולם ממשיכים בינתיים לאסוף ראיות ועדויות לפשעי מלחמה שביצעו הרוסים. בריאיון שהעניק אתמול לרשת CBS האמריקנית אמר הנשיא האוקראיני זלנסקי כי לארצו יש הקלטות של חיילים רוסים מספרים להוריהם בטלפון מה גנבו ואת מי חטפו, וכן הקלטות של שבויי מלחמה רוסים המודים כי רצחו בני אדם: "יש לנו בכלא טייסים שצוידו במפות עם סימונים של יעדים אזרחיים שאותם עליהם להפציץ". דברי זלנסקי באים אחרי שהשבוע דיווח המגזין הגרמני "דר שפיגל" כי המודיעין הגרמני יירט תשדורות ברשת הקשר של צבא רוסיה שבהן נשמעים חיילים רוסים מדברים על רצח אזרחים שביצעו בבוצ'ה.
תרגיל רוסי בקלינינגרד: "שאירופה לא תשחק באש"
בהודעתה לפני שבועיים כי מעתה תמקד את מאמציה במזרח אוקראינה ולא בעומק המדינה טענה רוסיה כי השינוי נובע מכך שהשיגה את כל מטרותיה לשלב הראשון של המבצע, אבל בקייב ובמערב בטוחים כי בפועל ההתנגדות האוקראינית העזה והקשיים הלוגיסטיים והמורליים הגדולים שאיתם התמודד הצבא הרוסי הם שאילצו את מוסקבה לשנות את תוכניתה. גורם ביטחוני אמריקני בכיר אמר בסוף השבוע כי לפי הערכת ארה"ב, מאז תחילת המלחמה איבדה רוסיה כ-20-15% מהכוח הלוחם שלה. רוסיה עצמה הודתה עד כה רק במעט יותר מ-1,300 הרוגים בקרב חייליה, בעוד במערב מעריכים כי המספר האמיתי עומד על 15,000-7,000 – מחיר דמים כבד בהרבה מזה ששילמה רוסיה במלחמות בגאורגיה, בצ'צ'ניה ובאפגניסטן.
בצל הכשלים המבצעיים של רוסיה באוקראינה דיווחו בסוף השבוע גורמים מערביים כי המשטר הרוסי מינה מפקד חדש להוביל את הפלישה: מדובר בגנרל אלכסנדר דבורניקוב, שצבר ניסיון רב בפעילות המבצעית הרוסית בסוריה, ומשמש כעת כמפקד פיקוד הדרום הרוסי. מקור מערבי אמר כי מינויו של דבורניקוב נועד לשפר את התיאום בין היחידות השונות, שקודם לכן היה ירוד ביותר, וכי בהתחשב בניסיונו המבצעי אפשר להעריך שהפיקוד הרוסי ישתפר. בסוריה, נזכיר, סייע פוטין למשטרו של אסד להשיב לעצמו את השליטה ברחבי המדינה באמצעות מבצע הפצצות אכזרי, אחרי שכבר נדמה היה כי שלטונו של הרודן הסורי עומד לקרוס.
היום פתחה רוסיה בתמרון צבאי במובלעת הרוסית קלינינגרד, השוכנת לחופי הים הבלטי, בין פולין לליטא. התמרון החל ימים אחדים אחרי שסגן שר החוץ הרוסי אלכסנדר גרושקו הזהיר את מדינות אירופה שלא יעזו לחשוב על צעד כלשהו נגד המובלעת, ואמר כי יהיה זה "משחק באש" מצדן. בתמרון הרוסי משתתפים כ-1,000 חיילים.
הפעילות הצבאית הערה של רוסיה גם מחוץ לגבולות אוקראינה מעוררת דאגה גדולה במערב, ובמיוחד בקרב מדינות במזרח היבשת שבעבר היו חברות בברית המועצות, וחוששות שהקרמלין מעוניין לפלוש גם אליהן. סקרים מהימים האחרונים הצביעו על כך שלראשונה אי פעם הציבור בפינלנד ובשבדיה תומך בהצטרפות של המדינות הללו לנאט"ו כדי להרתיע את רוסיה מפלישה אליהן, ובסוף השבוע הכריז מנהיג "השבדים הדמוקרטים", המפלגה השנייה בגודלה בשבדיה, כי אם פינלנד תבקש רשמית להצטרף לנאט"ו – מפלגתו צריכה לשנות את המצע שלה ולהכריז בו כי היא תומכת בהצטרפות של שבדיה לברית. במצב כזה יהיה בפרלמנט השבדי רוב למחוקקים התומכים בהצטרפות שבדית לנאט"ו. ממשלת פינלנד מתכוונת לדון בשבועות הקרובים בהצטרפות של ארצה לנאט"ו, ותמסור את החלטתה בעניין בקרוב.
ג'ונסון הגיע במפתיע לקייב: "דנו בעוד סיוע צבאי"
בסוף השבוע המשיכו להירשם ציוני דרך דיפלומטיים המסמלים את ההכרה העולמית בהישגים של צבא אוקראינה: אחרי שערב המלחמה סגרו רוב מדינות המערב את השגרירויות שלהן בקייב והעבירו אותן למערב אוקראינה מתוך הנחה שהעיר עלולה ליפול לידי הרוסים בתוך ימים, היום הודיעה איטליה כי מיד אחרי חג הפסחא היא תשוב ותפתח את נציגותה בבירה האוקראינית. היא תהיה הראשונה לעשות זאת, וסביר להניח כי מדינות אחרות ילכו בעקבותיה.
אחרי שאתמול הגיעה לביקור הזדהות בקייב נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, היום בא לשם קנצלר אוסטריה קרל ניהמר, ואחריו הגיע במפתיע גם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, מנהיג המדינה הבכיר ביותר שמבקר באוקראינה מאז תחילת המלחמה. ממשלת בריטניה מסרה כי ג'ונסון נפגש עם זלנסקי ודן עמו בסיוע ארוך הטווח לאוקראינה ובהעברת עזרה כלכלית וצבאית נוספת לקייב.
הציוץ של ג'ונסון בטוויטר: "פגשתי את החבר שלי זלנסקי"
במהלך ביקורה באוקראינה שהחל אתמול סיירה נשיאת הנציבות האירופית פון דר ליין בזירת הטבח בבוצ'ה, והיום, בעוזבה את המדינה, סיפרה כי ראתה במו עיניה את תוצאות מרחץ הדמים שם: "האינסטינקטים שלי אומרים לי – אם זה לא פשע מלחמה, מהו פשע מלחמה? אבל אני רופאה בהכשרתי, ומשפטנים הם שצריכים לחקור את זה ביסודיות". גם קנצלר גרמניה אולף שולץ אמר היום שמבצעי הטבח בבוצ'ה הם פושעי מלחמה ושיש להעמידם לדין. האיחוד האירופי צפוי להטיל בימים הקרובים סנקציות חדשות על רוסיה, בין השאר על ייבוא פחם, עץ וכימיקלים ממנה, ולהקפיא נכסים השייכים לבנותיו של פוטין ולאוליגרכים רוסים.
פוטין בא להלוויה עם המזוודה הגרעינית
פוטין מצדו השתתף בסוף השבוע במוסקבה בהלווייתו של הפוליטיקאי הרוסי ולדימיר ז'ירינובסקי מהימין הקיצוני, ולפי דיווחים, לטקס ליווה אותו אדם שנשא את "המזוודה הגרעינית", זו שבאמצעותה יכול נשיא רוסיה להורות על מתקפה גרעינית מרחוק. פוטין ואנשיו, נזכיר, שלחו בשבועות האחרונים כמה איומים מרומזים שלפיהם רוסיה עלולה להשתמש בנשק גרעיני נגד המערב אם המלחמה באוקראינה תידרדר. בזמן שפוטין חלף על פני הארון פונו שאר המשתתפים מהמקום, והיו שפירשו זאת כביטוי לחשש מפני מתנקשים פוטנציאליים על רקע המלחמה.
ז'ירינובסקי נהג לתקוף בחריפות את המערב, ובדצמבר האחרון הוא הצהיר שהפלישה הרוסית לאוקראינה תתרחש ב-22 בפברואר, הצהרה שהתבררה בדיעבד ככמעט-מדויקת: הרוסים פלשו למדינה כיממה אחרי המועד שבו נקב. זה היה הנאום האחרון של ז'ירינובסקי, ומאז הוא לא נראה בציבור. ברוסיה נפוצו שמועות שבכך שמסר את התאריך המדויק של הפלישה הוא הכעיס את הקרמלין. לפי התקשורת הרוסית, הוא מת מקורונה.
בסוף השבוע הגיעו עדויות חדשות ממה שהתחולל בתחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל במהלך החודש שבו שלטו הכובשים הרוסים בתחנה. כתבים של CNN, BBC ו"ניו יורק טיימס" הורשו לבקר במתקן, שבו אירע ב-1986 האסון הגרעיני החמור בהיסטוריה, וחזרו עם עדויות הממחישות כמה גדולה הייתה הסכנה שנשקפה לו לפרקים במהלך ימי שהותם של הרוסים במקום. רוסיה, נזכיר, כבשה את צ'רנוביל כבר ביום השני למלחמה, ובימים האחרונים דווח כי חייליה, כנראה מבלי לדעת איזה אסון התחולל שם ואיזו סכנת קרינה הוא הותיר אחריו, פעלו ללא ציוד מגן בתוך "היער האדום", השטח המזוהם ביותר באזור.
וולודימיר פלשונביק, מנהל משמרת בצ'רנוביל, סיפר ל-CNN כי הרוסים התירו לו לחזור למתקן ולהחליף את אנשי הצוות המותשים שם רק ב-20 במרץ, כחודש אחרי שהמקום נכבש. הוא סיפר כי את אנשי הצוות ששהו שם לאורך כל השבועות האלה הוא מצא עובדים תחת לחץ אדיר לא רק בשל המתחולל בצ'רנוביל – אלא גם משום שקיבלו עדכונים על הסתערות הרוסים על העיר הסמוכה ושמעו קולות הפגזה במרחק. לדבריו החיילים הרוסים בזזו את רכושם של עובדים במתקן.
ממשלת אוקראינה ועובדים בתחנת הכוח צ'רנוביל העידו גם כי הרוסים נעלו 169 חיילים של המשמר הלאומי האוקראיני ששמרו על המקום, והשאירו אותם 30 יום בתוך בונקר גרעיני מימי המלחמה הקרה, ללא אור טבעי, אוויר צח או קשר עם העולם שבחוץ. כשהסתלקו מהתחנה – לקחו אותם למקום לא ידוע. לפי הערכות, החיילים האוקראינים מוחזקים כעת כשבויי מלחמה בשטח רוסיה.