היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה סבורה כי בשל "קשיים משפטיים משמעותיים" היא תתקשה להגן בבג"ץ על טיוטת הצעת החוק לפטור מגיוס חרדים, שנחשפה ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", וצפויה להגיע לאישור הממשלה ביום שלישי הקרוב.
שלושה נימוקים עיקריים עומדים ביסוד החלטתה הצפויה של היועצת המשפטית, אלא אם תנאי המתווה שנועד לפטור מגיוס חרדים, ישתנה: המשך הפגיעה בערך השוויון בין המתגייסים למשתמטים, כפי שנפסלו בעבר על ידי בג"ץ; הצפי על נטל קשה שיוטל על המשק, שרק יתעצם במהלך השנים הקרובות בשל הגידול במשפחות המשתמטים, שאינם עובדים, ההופכות לנטל על המדינה; והמלחמה שהבהירה את הצורך בכוח אדם נוסף בצה"ל והנטל על הצעירים המתגייסים והמילואימניקים.
לפי עמדת בהרב-מיארה, מפרוץ המלחמה בעזה נוצרו "צרכים ביטחוניים עדכניים". כדי להימנע מפגיעה בכשירות המבצעית וביכולת הלחימה של צה"ל נמצא צורך להאריך את תקופת השירות בה חייב יוצא-צבא גבר ל-36 חודשים. על רקע המלחמה, היקף החללים והנפגעים והצורך למלא את השורות ולהרחיב מסגרות לוחמות, עלה בצה"ל צורך מבצעי להגדלת מחזור הגיוס הקרוב בחודש מרץ.
לשם כך הוחלט לקצר דחיות שירות שונות שניתנו למיועדים לשירות ביטחון לצורך לימודים או שירות במסגרות קדם צבאיות שונות, מכינות קדם צבאיות, שנת שירות, ישיבות הסדר וישיבות ציוניות גבוהות. עקב כך, אגף כוח האדם בצה"ל והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, גיבשו מתווה, שלפיו צה"ל יקדים את שירותם של כ-1,300 צעירים מן המסגרות השונות.
הצפי שהיועמ"שית לא תגן על הפטור מגיוס בבג"ץ מגיע גם לאחר עמדת משרד האוצר שהמתווה יגרום לנזקים כלכליים עצומים לכלכלת המדינה בטווח הארוך ורק יגביר את הנטל הכלכלי על האוכלוסייה המשרתת כיום ובעתיד ועל המשק כולו.
גנץ מציב קו אדום
מוקדם יותר הערב יו"ר המחנה הממלכתי, חבר קבינט המלחמה בני גנץ הציב קו אדום ברור: אם חוק הגיוס יעבור הוא ומפלגתו יפרשו מממשלת החירום שהוקמה בתחילת המלחמה. "חוק הגיוס כפי שמגבשת הממשלה, הוא כשל ערכי חמור שיביא לקרע עמוק בתוכנו, בשעה שאנו צריכים להילחם ביחד מול אויבינו. אנו פועלים כדי שחוק כזה לא יעבור במתכונת הזו", אמר בראשית הצהרתו.
גנץ מציב קו אדום: "לא נוכל להיות חברים בממשלת החירום"
הוא הסביר מדוע הוא מתנגד באופן גורף לטיוטת ההצעה שנחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" ואמר כי "לא נוכל להסתכל בעיניים ללוחמים שנמצאים בגבולות ומעבר להם, ומתבקשים להאריך את שירותם. לא נוכל להישיר מבט לחיילי המילואים שעוזבים מאחור משפחה ועסקים. העברת חוק כזה היא קו אדום בשגרה, ובעת מלחמה כמו מתנוסס מעליה דגל שחור".
לדבריו, "העם לא יוכל להשלים איתה, הכנסת לא תוכל להצביע בעדה, וחבריי ואני לא נוכל להיות חברים בממשלת החירום אם חקיקה כזו תעבור בכנסת ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, באופן שיפגע באחדות ובביטחון המדינה בכלל, בזמן מלחמה בפרט". הוא יצא בקריאה חריגה לחברי הליכוד, בצל התנגדותו הפומבית של שר הביטחון יואב גלנט לחוק. "אני קורא לשרי הליכוד וחברי הכנסת - השמיעו קולכם, אל תישאו את אות הקין הזה", אמר.
שר הביטחון אמר לפני המראתו לארצות הברית כי לא יתמוך בהצעה זו. "ביום שלישי תובא לממשלה הצעת החלטה בנושא הגיוס על ידי ראש הממשלה וביוזמתו. עמדתי לא השתנתה, לא אהיה שותף לכל הצעה שאינה מוסכמת על כל חלקי הקואליציה - ומערכת הביטחון בראשותי, לא תגיש אותה לחקיקה. לפיכך, איני עומד מאחורי ההצעה המתגבשת ולא אתמוך בה", אמר גלנט. "עדיין יש זמן לשבת יחד ולגבש הצעה משותפת. אני שב וקורא לראש הממשלה ולשר בני גנץ לנצל את הזמן הנותר ולגבש הסכמה רחבה בעניין חוק הגיוס, לטובת צה"ל ולטובת מדינת ישראל".
זו טיוטת ההצעה שמעוררת סערה
טיוטת ההחלטה בנוגע לחוק הגיוס נחשפה בשבוע החולף לראשונה, במהלך פגישה סגורה שבה לקחו חלק שר הביטחון יואב גלנט, יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי, השר גנץ ונציגים מטעמם. לא מפורט בטיוטה לאיזה סוג של שירות צפויים להתגייס החרדים, ומהו יעד המגויסים שאליו מתכוונים להגיע באופן הדרגתי. למעשה, החוק לא עונה על הצרכים המיידיים של הצבא, בעיקר סביב הצורך של צה"ל לגייס עוד לוחמים ברקע המלחמה המתנהלת בעזה והחזיתות הנוספות.
לדברי גורמים שלידיעתם הגיעו עקרונות הטיוטה, כיוון שאין התחייבות על מספר חיילים בתוך שנה, נטל השירות ימשיך להיות על חילונים ודתיים בלבד. הגורמים שנחשפו לטיוטה אומרים שייתכן שעוד יתקיימו בה שינויים, אולם על בסיסה פועלים הצדדים כעת. על פי הטיוטה, הפטור יינתן מגיל 35 פלוס והחוק יוגש בשלמותו בחודש יוני על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון שאינו תומך בה בשלב זה.
עוד מפורט כי לקראת תחילת התהליך, ייפתחו מסלולים חדשים, מותאמים לציבור החרדי בצה״ל, לרבות גדוד חדש. כל זה יתבצע לאחר השלמת תהליך החקיקה, ולקראת גיוס המחזור הראשון שיחל באוגוסט 2024 (אולם לא מפורט כאמור מספר המתגייסים וסנקציות במקרה שיהיו מי שיסרבו). בהצעה נכתב כי גם המערך הטכנולוגי יתוגבר באמצעות המתגייסים מהציבור החרדי. בנוסף, תיבחן הרחבת מספר המשרתים בגופי הצלה ורפואה ובמסלולים הציבוריים במשרדי הממשלה מקרב בוגרי מוסדות החינוך החרדיים.
