שעות בודדות חלפו מרגע שראשי הקואליציה הסכימו על מתווה חד-צדדי ל"ריכוך" המהפכה המשפטית, שלפיו הקואליציה תוכל למנות את שני השופטים הבאים בבית המשפט העליון, ועד שנשמעה ביקורת בתוך הליכוד על המהלך. "אין חדש תחת השמש. הצבעתם ימין, ניצחתם ימין וקיבלתם שמאל", צייצה הבוקר (שני) ח"כ טלי גוטליב. מובילי המחאה הביעו התנגדות למתווה המוצע, ויו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד אמר לאודי סגל ודוריה למפל ב-ynet radio: "זו השתלטות פוליטית עוינת על מערכת המשפט". ynet מעביר שידור חי מוועדת החוקה.
ראשי הקואליציה סיכמו בתום הדיון שעסק בסוגיה כי חקיקת התיקון ביחס להרכב הוועדה לבחירות שופטים תושלם עד תום המושב הנוכחי, לפני חג הפסח. לפי בסיס המתווה שהוצג על-ידי יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), הקואליציה תוכל כאמור למנות את שני השופטים הבאים בבית המשפט העליון - ובהמשך תיבחן אפשרות ששופטים נוספים ייבחרו בהסכמה רחבה יותר.
ח"כ רוטמן אמר הבוקר בוועדת החוקה: "ההצעה הזו ומה שהוצג על-ידי ראשי הקואליציה זו הושטת יד נוספת. יש את כל הזמן לטובת הידברות, אנחנו יכולים לחזור אחרי חג הפסח והעצמאות מאוחדים. ההצעה נותנת מענה לעקרונות שמוסכמים כבר על כולם. אפילו במתווים הגרועים ביותר שהוצגו, העיקרון של הווטו לשופטים הורד. ההצעה הזו מקבעת את העיקרון שהעם בוחר את השופטים ויחד עם זה נותנת מענה לחששות שעל הפרק. העיקרון הדמוקרטי לבחירת שופטים זה משהו שמקובל בעולם, הטענה היא שזה מה שיהפוך את ישראל לדיקטטורה ומה שעליו צריך לשרוף את המדינה. אז אני קורא לכם, תסתכלו על מה שיש פה - על הפער בין מה שיש במתווה הזה לבין מה שאולי הייתם מוכנים לדבר עליו. הפער הזה קטן ועליו אתם שורפים מדינה".
ח"כ גוטליב, שהייתה הראשונה בקואליציה להביע ביקורת על הליכוד, אמרה לשרון כידון וישי שנרב ב-ynet radio: "אני קמה לבוקר של כניעה ואני לא אדם נכנע ולא אדם מתכופף. ויתרנו על הרפורמה, זאת משמעות ההצעה הזאת. רוטמן משפטן מצוין, אבל הוא נכנע". גוטליב כמו גם חבר מפלגתה משה סעדה נעדרו הבוקר מישיבת ועדת החוקה. גם ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד הביע מורת רוח. לדבריו, "המתווה שהוצג על-ידי שמחה רוטמן בנושא הוועדה למינוי שופטים אינו נכון בעיניי. לא יצאנו למהלך הזה כדי למנות שני שופטים בעליון". ח"כ דני דנון, גם הוא מהליכוד, צייץ: "ככה לא בונים רפורמה".
באופוזיציה טוענים כי מדובר במתווה שאסור להסכים לו. יו"ר האופוזיציה לפיד אמר: "מה שמוצע עכשיו זה שהם יוכלו לבחור את השופטים הבאים ואת הנשיא או הנשיאה הבאה של בית המשפט העליון. זו השתלטות עוינת שתוביל לזה שהוועדה לבחירת שופטים הופכת לוועדה לבחירות מקורבים. הם משתלטים על בית המשפט העליון וזהו. הם תכננו את זה ביום הראשון. במצב הזה אין שום ביקורת משפטית. אם הם יפסידו בסקרים - הם יודיעו על 'מצב ביטחוני חמור' וגם יידחו את הבחירות עד שהם ינצחו בסקרים".
לפיד אמר עוד: "השלטון החליט שהוא לא רוצה שתהיה פה דמוקרטיה. בכל פעם הם יוכלו לבחור את שני השופטים הבאים, הם רוצים שנשיא בית המשפט העליון יהיה שפוט שלהם. הם יבחרו את השופטים לעצמם והם יבחרו את הנשיא לעצמם ובזה נגמרה ישראל כדמוקרטיה כי יש בית משפט ששייך לממשלה. זו לא דמוקרטיה, כי דמוקרטיה מבוססת על הפרדת רשויות".
יו"ר מפלגת העבודה ח"כ מרב מיכאלי אמרה: "השתלטות על הוועדה לבחירת שופטים היא הכנסת צלם להיכל הדמוקרטיה - אסור ליפול בספין הלילי של הליכוד. אין כאן לא 'פשרה' ולא 'ריכוך'. זו הייתה המטרה הראשונית מתחילת הדרך. האבן הראשונה בחומת הדמוקרטיה שהם מנסים להפיל. אסור לעצור את המחאה. אסור לאפשר את ההשתלטות העוינת הזו".
ח"כ אפרת רייטן, חברתה של מיכאלי בעבודה, אמרה: "השתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים על-ידי מי שמואשם בפלילים וחבריו - אין לה אח ורע בעולם והיא הדיקטטורה והשחיתות מפניה הזהרנו. זה מה שעניין אותם מההתחלה - לשלוט בשופטים. ממשלה מושחתת ודיקטטורית. קוראת לחבריי לא ליפול למניפולציות השקופות האלה".
שר המשפטים לשעבר ח"כ גדעון סער (המחנה הממלכתי) אמר: "שלושה חודשים של מחאה והממשלה לא למדה דבר. את השבועיים האחרונים של כנס החורף היא מבקשת להקדיש להשלמת חקיקת השתלטות הממשלה על הוועדה לבחירת שופטים, לצד המשך קידום חוקי שחיתות והשחתה (חוק המתנות, דרעי 2, נבצרות). המענה: העצמת המחאה". ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד) תקפה את יו"ר ועדת החוקה: "רוטמן, מה לא ברור? לא סומכת על פוליטיקאי כמוך במינוי שופטים".
מובילי המאבק נגד המהפכה המשפטית פרסמו הודעה חריפה. לדבריהם, "לא מדובר בריכוך, אלא בהכרזת מלחמה של ממשלת ישראל על אזרחיה ועל הדמוקרטיה הישראלית. החקיקה שהם מנסים להעביר היא הפרק הראשון בהפיכת ישראל לדיקטטורה, שתכניס שופטים מטעם השלטון - שופטים שפוטים, כמו בהונגריה ורוסיה שייבחרו על ידי ממשלת חורבן הבית.
"זהו ניסיון שקוף להרדים את המחאה באמצעות מילים יפות על אחדות העם, כשבפועל, מדובר בישראבלוף שיחסל את הדמוקרטיה ויקרע את העם לגזרים. זוהי ממשלת חורבן הבית, והאחריות על הקרע מוטלת עליה ועליה בלבד. חובה להתנגד לחקיקה המסוכנת הזאת, ואם היא אכן תקודם, אנו דורשים מראשי האופוזיציה לנתק כל מגע עם ממשלת ישראל, לא לקיים עימה כל הידברות ולהחרים את ההצבעות על החוק. זו ממשלה לא לגיטימית ואסור לשתף איתה פעולה".
"מושיטים יד לכל מי שחשובה לו אחדות העם"
לפי הודעת ראשי הקואליציה בהתייחס למתווה הנוכחי, לראשונה יבוטל הווטו האוטומטי של השופטים בוועדה לבחירת שופטים כך שיתאפשר איזון וגיוון בהרכב בית המשפט העליון. נציגי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה".
ראשי הקואליציה קראו לאופוזיציה "לנצל את תקופת הפגרה שנמשכת כחודש על מנת לקיים הידברות אמיתית לצורך הגעה להבנות ביחס לסעיפי החקיקה שיובאו לאישור לאחר הפגרה". הם הוסיפו: "אנו מושיטים יד לכל מי שבאמת חשובה לו אחדות העם והרצון להגיע להסדר מוסכם".
לפי המתווה של ח"כ רוטמן, הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה. במקום תשעה יהיו בו 11 חברי ועדה. הוועדה לבחירת שופטים לבית המשפט העליון תדון בכל הנושאים שעל הפרק ותכלול שלושה שופטים מתוכו, בהם נשיא העליון. עוד ייכללו בוועדה שלושה שרים משלוש סיעות שונות, שלושה חברי כנסת משלוש סיעות שונות בקואליציה ושני חברי כנסת מסיעות שונות באופוזיציה.
בשני מינויי השופטים הבאים לבית המשפט העליון, הרוב הנדרש הוא רגיל (שישה מתוך 11) - והחל מהמינוי השלישי ואילך תידרש הסכמה רחבה יותר ובכללה מנציג אחד של השופטים ונציג אחד של האופוזיציה, כדי למנוע השתלטות של הקואליציה על בית המשפט העליון.
בנוסף תוקם ועדה שממנה שופטים לערכאות אחרות. הרכב הוועדה כולל את נשיא בית המשפט העליון, נשיא של בית משפט מחוזי שנבחר על-ידי נשיאי בתי המשפט המחוזיים ונשיא של בית משפט השלום שנבחר על-ידי נשיאי בתי משפט השלום. בוועדה לערכאות אחרות הרוב הנדרש יהיה שבעה מתוך 11 כדי לייצר מצב שבו הקואליציה לבדה לא תוכל למנות שופט לבית משפט מחוזי או לבית משפט שלום.
הרוב להעברה מכהונה ידרוש לפי המתווה החדש הסכמה של תשעה מתוך 11 חברי הוועדה. העברה מכהונה בשל מצב רפואי בחוק בתי המשפט - דינה יהיה כמו העברה מכהונה שלא בשל מצב רפואי. במקביל, הוועדה תוכל להתכנס בהשתתפות של מינימום שישה חברים ולא חמישה כפי שהיה בנוסח הקודם. שימוע לשופטים המועמדים לבית המשפט העליון יעבור מוועדת החוקה אל הוועדה לבחירת שופטים.