צוות הטיפול במגפות (צט"מ) של משרד הבריאות דן הערב (יום ה') בחיסוני ילדים מגילאי 11-5, ובהמשך הוא צפוי - לאור ההחלטה בארה"ב - לאשר אותם גם בישראל. ynet העביר את הדיון בשידור חי.
הדיון נפתח בדברי פתיחה של יו"ר הצט"מ ויו"ר הצוות שמייעץ לחיסוני הקורונה, ד"ר בעז לב, והצוות דן בנתונים שהגיעו מהמחקר של פייזר. בהמשך הוצגו שאלות מצד כ-20 דוברים שעלו בהגרלה שנערכה מראש. על פי נתוני פייזר שהוצגו, רוב התגובות בקרב בני 5 עד 11 לחיסון היו בדרגה קלה עד בינונית וכללו בעיקר אדמומיות ונפיחות קלה באזזור החיסון.
כבר בתחילת הדברים צבאו מתנגדי החיסונים על השידור בעמוד הפייסבוק של משרד הבריאות והגיבו בהמוניהם בגנות המשתתפים בדיון. בין התגובות: "מצב החירום היחידי שיש בעולם הוא הצורך לשלוח את כל מקבלי ההחלטות לכלא דחוף! חלאות!", "הקדוש ברוך הוא תצילינו מידם", "אין בכם אמונה", ו-"פושעים".
בין השאלות שעלו בדיון: מהי אפקטיביות החיסון במניעת הידבקות? מהי ההיתכנות לתחלואה קשה בקרב אוכלוסיית היעד, אל מול ההיתכנות לתופעות לוואי כתוצאה מהחיסון? האם לאור נטייתם הפחותה של ילדים לפתח תחלואה קשה, מטרת החיסון היא מניעת הדבקת מבוגרים? מהן תופעות הלוואי המוכרות, ומה הסיכוי לסבול מהן? האם החיסון ניתן גם לילדים אשר החלימו מקורונה והאם נצפו לגביהם תופעות לוואי שונות?
ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, אמרה כי "השאלה שתמיד נשאלת בדיונים האלה היא מה עדיף ואיפה המשקל צריך להיות. האם יש יותר סיכון מהתחלואה או מהחיסון? ועל כך ננסה לענות במובן של תחלואת הילדים והנתונים שקיימים במדינת ישראל. מה שחשוב זה שכל הורה יקבל את ההחלטה עבור הילד שלו בהסתמך על הנתונים שאנחנו ניתן. כמובן, כמו שאנחנו אומרים לאורך כל הדרך, אין פה ניסיון להכריח או לכפות אלא לתת את הנתונים ושכל הורה יעשה עם הילד שלו את הבחירה הנכונה עבורו".
אלרעי פרייס הוסיפה כי "מה שראינו בגל הרביעי זה היפוך של המגמה (לפיה בגלים הקודמים ככל שהגיל עולה גם שיעור התחלואה עולה), עם שיעורי תחלואה הרבה יותר גבוהים בקרב צעירים יותר שבהם לא היה קיים החיסון. אם תראו את מספר המקרים, כמות מאוד גדולה של תחלואה בקרב ילדים בני חמש עד 11. אחוז הילדים מבין המאומתים כיום הוא כ-50% ויש ימים שזה מגיע גם ל-55% עד 60%".
על פי הנתונים, מתחילת המגפה היו 518,439 מאומתים בגילי אפס עד 18, מהם 206 אושפזו במצב קשה או קריטי ו-11 מתו. "ברוב המקרים אצל ילדים בריאים המחלה היא בדרך כלל קלה או א-סימפטומטית, אבל עדיין לא ניתן לבטל את העובדה שאצל חלק מהילדים המחלה משמעותית קשה, קריטית ויש גם פטירות", אמרה אלרעי פרייס.
"הנתונים שיש לנו לגבי המועילות של החיסון בבני נוער הם נתונים משמעותיים, כי יש לנו כבר יותר מ-60% בני נוער בגילאי 12 עד 15 שהתחסנו, ויותר מ-85% מבני ה-16 עד 18 שהתחסנו, כך שבהחלט אנחנו יכולים להגיד על גילאי בני הנוער מהי מועילות החיסון. אצל בני 12 עד 15 אנחנו רואים מועילות של 92% במניעת תחלואה והדבקה ו-95 אחוזים במניעת תחלואה תסמינית. ילד שמחוסן בשתי מנות מוגן פי 12 מהדבקה ופי 20 מהדבקה עם סימפטומים לעומת ילד לא מחוסן".
אלרעי-פרייס הוסיפה: "שואלים אותנו למה לחסן אם אין תחלואה, ואני חושבת שיש לנו דוגמא מאוד טובה במדינת ישראל. התחלואה בעולם לא פסקה, ויש עלייה משמעותית בתחלואה באירופה ברגעים אלו ממש. בהרבה מדינות אירופה הפנדמיה לא עברה. אם הרעיון הוא להגן על הילדים בזמן שיש תחלואה, חייבים להגן עליהם לפני זה כי כשהתחלואה מתפרצת ומתפשטת, לחיסון לוקח זמן להיכנס לאפקט".
מנהלת האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, ד"ר אמיליה אניס, הציגה את נתוני המיוקרדיטיס (דלקת שריר הלב) אחרי החיסון - ולפיהם תועדו רק 12 מקרים לאחר מנת החיסון השנייה, וכולם שוחררו מאשפוז. אניס התייחס גם לדיווחים על אי-סדירות הווסת בקרב נשים ואמרה כי "ההודעות אודות התופעה הזו פורסמו גם ברשות האירופית, האנגלית והשוויצרית והשכיחות היא נמוכה ביחס לשכיחות התופעה באוכלוסייה הכללית ללא קשר לחיסון, וכן ביחס למספר מנות החיסון שניתנו. אנחנו יודעים שהפרעות בווסת הן שכיחות ויכולות להופיע מסיבות רבות, בהן גם הפרעה הורמונלית, מתח ורשימה ארוכה של סיבות שיכולות לגרום לכך. חשוב לציין שהנושא עדיין נמצא בבדיקה ואנחנו עוקבים אחר הממצאים. בהערכה מקיפה ועדכנית שנעשתה על ידי הרשות האירופית והאנגלית לא נמצא קשר בין חיסונים לקורונה להשפעה על פוריות והיריון. אין גם קשר להפלות".
"אנו באים לדיון בנפש חפצה ובלב פתוח", אמר ד"ר לב בפתח הדיון. "גם אם דעותינו שונות - כולנו רוצים בטובת הילדים. כל אחד על פי דעותיו והפרשנות הניתנת לעובדות כפי שהן מצטברות. צר לכולנו על הידרדרות הדיון הציבורי לפסים של הסתה ואלימות מילולית ואנו מייחלים ומצפים שהדיונים יביאו ליתר הבנה וסובלנות - גם אם ההמלצה לא תהיה על פי השכנוע הפנימי המוקדם של כל אחד מאיתנו. מטרה נוספת היא לשקף את הנתונים והמחקרים כמו גם את הנושאים, שעל שולחן הוועדות, לציבור ולהביא את השאלות הטורדות את כולנו ולנסות להבין את הנושאים שיעלו בהמשך לדיון והמלצה".
לב הוסיף כי "שיקוף הדיון החשוב הזה לציבור בא לחזק את האמון בתהליך ההמלצה ולשקף את הנושאים. מגפת הקורונה היא מאתגרת, דינמית, מעצבנת ומייסרת. זו מחלה חדשה שאת רזיה אנחנו לומדים ועוד ייקח זמן לא קצר עד שנכיר את צפונותיה וסיבוכיה ארוכי הטווח והדרך האופטימלית להתמודד עימה. היא מפתיעה חדשות לבקרים וישראל נמצאת בחזית לוח הזמנים. אנו צופים כעת במהלך הדעיכה של הגל הרביעי כשמולנו התחלואה בעולם בגיאות. וככל שזו נמשכת, יש סיכוי גבוה למפגש עם מוטציות מאיימות. אין ספק שחלק מההחלטות מתבססות על מידע חלקי ומחייבת קבלת הכרעות בתנאי אי ודאות, ולכן מתחייבת גם זהירות מחד וגם החלטות שקולות מהירות ואמיצות מאידך גיסא".
קופות החולים מסרו כי הן מוכנות למבצע חיסון הילדים בני ושניתן יהיה להתחיל אותו מיד עם קבלת מנות החיסון המותאמות. הילדים שיתחסנו יקבלו מנת חיסון של חברת פייזר בשתי מנות, בהפרש של שלושה שבועות זו מזו ובכמות של שליש ממנת החיסון למבוגרים. הדיון היום יערך לאחר קבלת המלצת מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) ואישור המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC).
מוקדם יותר אמר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש: "אנחנו יודעים שיש תופעות לוואי ואנחנו יודעים שלפעמים מי שמחוסן נפגע אבל השכיחות של זה לעומת תוצאות המחלה היא הרבה יותר נמוכה. המחלה הרבה יותר מסוכנת וזאת הדרך שלנו להגן על הילדים מפני מחלה שלטווח הארוך אנחנו לא יודעים את תוצאותיה".
לקראת הדיון פרסם איגוד רופאי הילדים נייר עמדה שלפיו "החיסון מומלץ מגיל 5 שנים, תוך מתן מידע מלא להורים, הילדים/ות, ובני/ות הנוער המתחסנים/ות לגבי יעילות החיסון, חשיבות מניעת המחלה, ובטיחות החיסון".
