(צילום: סטס קופולו)
ביום שישי בערב לירון ברמי ז"ל בת ה-14 הייתה בדרכה לבקר חברה. כאשר חצתה במעבר החצייה את הצומת בין כביש 40 לרחוב יעקב חזן בפתח תקווה, פגע בה רכב בעוצמה והיא נדרסה למוות. לפי נתוני הראשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), מתחילת 2022 נהרגו 70 הולכי רגל בכבישי ישראל, זינוק של 20% מהשנה שעברה. מדובר בקרוב לשליש מקורבנות הקטל בדרכים השנה, מספר שעמד אמש על 227 הרוגים.
הולכי רגל הם המשתמשים הפגיעים ביותר במערכת התחבורתית. על המדרכה הם נפגעים בידי רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים, ובעת חציית כבישים הם חשופים לפגיעת מכוניות, רכבים דו-גלגליים, משאיות ואוטובוסים.
לפי נתוני עמותת אור ירוק לשנת 2021, 84 הולכי רגל נהרגו מפגיעה בצמתים. 64% מצאו את מותם בצמתים עירוניים, ו-36% בצמתים בין-עירוניים. בנוסף, בתאונות שהתרחשו בצמתים נפגעו 8,801 בני אדם, כולל נהגים ורוכבים, מרביתם בצמתים עירוניים. מספר הנפגעים מתייחס לשנים 2020-2018.
5 צפייה בגלריה
צומת גולדה מאיר-יגאל ידין בירושלים במקום הראשון: 76 נפגעים בין 2020-2018
(צילום: גיל יוחנן)
ניתוח שערכה עמותת "אור ירוק", על סמך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשטרת ישראל, מדרג את רשימת הצמתים הקטלניים ביותר בישראל. במקום הראשון המפוקפק נמצא צומת הרחובות יגאל ידין וגולדה מאיר בצפון ירושלים, הצומת העירוני עם מספר הנפגעים הרב ביותר. בין השנים 2020-2018 נפגעו בו 76 בני אדם בתאונות דרכים, יותר משניים בכל חודש, רובם המוחלט באורח קל.
במקום השני נמצא צומת נוסף בבירה - הפעם בדרום ירושלים, בין דרך חברון, שדרות האומן וכביש אשר וינר. במשך שלוש שנים נפצעו בו 54 בני אדם, הרוב באורח קל וארבעה באורח קשה. הצומת השלישי בדירוג הצמתים הקטלניים נמצא באשקלון, בחיבור שבין שדרות בן גוריון ושדרות יצחק רבין. בשלוש שנים, נפגעו שם 48 בני אדם. למקום הרביעי הגיע צומת קיבוץ גלויות-חיל השריון בתל אביב, עם 47 פצועים.
מבין הכבישים הבין-עירוניים, הצומת עם מספר הנפגעים הרב ביותר בארץ הוא צומת עכו מזרח, עם 118 פצועים במשך שלוש שנים והרוג אחד. צומת הכניסה לכפר יהושע מדורג שני ברשימה המסוכנת, עם 83 נפגעים באותה תקופה והרוג אחד. במקום השלישי ממוקם מחלף ירקון, עם 80 נפגעים בשלוש שנים.
אז איך עוצרים את התאונות הקשות בצמתים? המתכננים מסבים כיום צמתים עירוניים רבים לכיכרות, כדי להקטין את סכנת ההתנגשות החזיתית בין כלי רכב. אך המבנה הזה מסתיר לנהגים לעיתים את הולכי רגל, במקרים שבהם הרשות האחראית לא דואגת למשל לשמור על צמחייה נמוכה בכיכר.
ברמה הלאומית, יצאו לפני כעשור המשטרה ומשרד הביטחון בפרויקט א'3 - פרויקט שבמסגרתו היו אמורות להתפזר 300 מצלמות למדידת מהירות ונסיעה ברמזור אדום ברחבי הארץ. רק כ-120 מתוך 180 המצלמות שמוקמו ברחבי הארץ הן בצמתים, מיקום שבו יכולות להיאכף שתי העבירות, ורובן בצמתים בין-עירוניים. במסגרת התוכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים שמכינים ברלב"ד, מתוכנן פרויקט א'4 שבמסגרתו יוצבו 4,000 מצלמות אכיפה, אולם הפרויקט אינו מתוקצב ועוד לא ברור מתי ייצא לפועל.
מבחינת הולכי הרגל, הכלל הבסיסי בצמתים הוא לא לחצות לפני שווידאתם שהוא ריק מתנועה, או שיצרתם קשר עין עם הנהג או הנהגת, ושהם עוצרים בטרם החצייה. מבחינת הנהגים - חשוב להאט לפני צומת גם אם הוא נראה ריק, למקרה שהולך רגל או רכב יתפרץ אליו. גם בכביש בין-עירוני אי-אפשר להתייחס לצומת כחלק מהכביש, אלא כאזור קצר הראוי לתשומת לב וזהירות מיוחדת.
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת "אור ירוק", מסר: "צומת הוא מקום מפגש של דרכים המצריך קשב, תכנון וערנות גבוהה יותר מהרגיל. לכן, בצמתים רבים ישנה היפגעות גבוהה בתאונות דרכים וחלק מהתאונות עשויות להיות קטלניות בשל פגיעה של חזית הרכב בצד הרכב השני. רשימת הצמתים האדומים, מרובי התאונות והנפגעים, ידועה. הדרך לצמצם באופן אפקטיבי את תאונות הדרכים בצמתים היא התקנת מצלמות רמזור בולטות, נוכחות ומשולטות. כאשר נהג ידע שהוא נכנס לצומת באור אדום והוא מצולם וייענש בחומרה, הוא לא ימהר לנסות לגנוב את הרמזור ולסכן את החיים של כולנו".
