בצל המתיחות הגבוהה מול רוסיה, שריכזה בשבועות האחרונים כוחות צבא גדולים סמוך לגבולות ארצו, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי האשים אתמול (שישי) כי גורמים מרוסיה ומאוקראינה תכננו להדיחו מהשלטון כבר בשבוע הבא. הוא נמנע מלהאשים ישירות את מוסקבה בקשר הזה, וטען כי אותם גורמים שאת פרטיהם לא חשף זממו לצרף לתוכניתם את האוליגרך העשיר ביותר באוקראינה, על מנת לממן את ההפיכה.
6 צפייה בגלריה
נשיא אוקראינה זלנסקי בחזית המזרחית, בתחילת השנה, ונשיא רוסיה פוטין, הנערך לפעולה
(צילום: EPA)
במסיבת עיתונאים ממושכת שערך בקייב, טען זלנסקי כי קיבל מידע שלפיו ההפיכה תוכננה להתקיים ביום רביעי הקרוב, או ביום חמישי. הוא אמר כי לידי המודיעין האוקראיני הגיעו הקלטות שבהן נשמעים אותם פקידים רוסים ואוקראינים מתכננים את ההפיכה ודנים כיצד "לגרור למלחמה נגד המדינה האוקראינית" את האוליגרך רינאט אחמטוב, שהונו מוערך בכ-7.5 מיליארד דולר.
הנשיא האוקראיני סירב לחשוף פרטים נוספים על אותה מזימה, וכשנשאל על ידי אחד העיתונאים אם הקרמלין היה מעורב בה, השיב בהתחמקות: "אני מצטער, אני לא יכול לדבר על זה". זלנסקי הוסיף כי מדובר בניסיון לערער את יציבות ארצו: "אני לא חושב שהחברה האוקראינית רוצה בזה. המדינה לא רוצה בזה. האנשים שרוצים בזה הם אלו שאיבדו את השלטון". הוא הכריז כי אין בכוונתו לברוח מארצו בגלל המזימה לכאורה. במקום זאת, הוסיף, בכוונתו להזמין למשרדו את המעורבים בקשר – וציין כי כבר שלח הזמנה לאחמטוב.
אף שכאמור לא האשים ישירות את הקרמלין במזימת ההפיכה, במוסקבה מיהרו להכחיש בתוקף מעורבות כלשהי. "לרוסיה אין תוכניות להתערב", אמר דמיטרי פסקוב, דוברו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. "רוסיה אף פעם לא עושה דברים כאלה", הוסיף. גם אותו אוליגרך שסומן על ידי זלנסקי הכחיש שהוא מעורב, ולדבריו מדובר ב"שקר מוחלט". בהודעה מטעמו נמסר: "אני נזעם מהפצת השקר הזה, ולא משנה מה הם המניעים של הנשיא".
ולדימיר פסנקו, אנליסט פוליטי מקייב שעומד בראש מכון המחקר "פנטה", אמר לסוכנות הידיעות AP כי ברקע טענותיו של זלנסקי בנוגע לאחמטוב עומדת "מלחמת הסברה" שמתנהלת בחודשיים האחרונים נגד הנשיא האוקראיני, מצד ערוצי טלוויזיה שנמצאים בבעלותו של האוליגרך. במקביל למתקפות התקשורתיות מצד אותם ערוצים, מחאה המונית מתוכננת סמוך ללשכתו של זלנסקי ביום רביעי הקרוב.
פסנקו ציין עוד כי בקרב אוליגרכים רבים באוקראינה – בהם גם אחמטוב – ישנו תסכול רב מחוק שזלנסקי קידם, אשר הגביל את יכולתם להשפיע על פוליטיקאים במדינה. לדבריו, בכך שזלנסקי הזכיר את אחמטוב באופן מפורש במסיבת העיתונאים אתמול, הוא שלח לו סוג של אזהרה – "שלא לחצות את הקווים האדומים", כדברי פסנקו, "ולקחת חלק בהרפתקאות פוליטיות מסוכנות".
ההאשמות של הנשיא האוקראיני בדבר תכנון הפיכה נגדו מגיעות כאמור בצל המתיחות הגוברת בשבועות האחרונים בין מוסקבה לקייב, בעקבות ריכוז הכוחות הרוסיים סמוך לגבולות אוקראינה. קייב טוענת כי מוסקבה נערכת למתקפה עליה, ואילו ממשלת רוסיה טוענת כי דווקא האוקראינים הם שנערכים למתקפה – על הבדלנים הפרו-רוסים השולטים בחבל דונבס שבמזרח אוקראינה. בקרמלין מאשימים גם כי הברית הצפון-אטלנטית (נאט"ו) מגבירה עוד ועוד את פעילותה באזור אוקראינה, וכי האיום מצד הברית המערבית הזו על רוסיה מחייב תגובה.
לפי הערכת המודיעין האמריקני, בשבועות האחרונים פרסה רוסיה בין 90 אלף ל-100 אלף חיילים ליד הגבול שלה עם אוקראינה. גורמים אמריקניים הודו כי לא ברור להם אם נשיא רוסיה פוטין מתכוון להורות לצבאו לפלוש לאוקראינה, אך הדגישו כי הפעילות הצבאית באזור יוצרת עבור מוסקבה מגוון אפשרויות פעולה. ראש המודיעין הצבאי האוקראיני, קירילו בודנוב, טען כי רוסיה נערכת לצאת למתקפה על ארצו לכל המאוחר בסוף ינואר או בתחילת פברואר, והזהיר כי מתקפה שכזו צפויה לכלול הפצצות מהאוויר, אש ארטילריה וכוחות משוריינים במזרח אוקראינה, וכן תקיפות אמפיביות באודסה ובמריופול שבדרום. בודנוב העריך כי מתקפה רוסית תכלול גם פלישה בקנה מידה קטן יותר דרך בלארוס.
במערב מביעים דאגה גוברת מריכוז הכוחות הרוסי, ומזהירים את מוסקבה מהשלכות חמורות במקרה שבו תחליט לפלוש לאוקראינה. "כל האופציות על השולחן, ויש לנו ערכת כלים שכוללת מגוון שלם של אפשרויות", אמרה אתמול קארן דונפריד, סגניתו של מזכיר המדינה האמריקני לענייני אירו-אסיה. אזהרה חמורה השמיע אתמול גם מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג: "אם רוסיה תפעיל כוח נגד אוקראינה – לדבר הזה יהיה מחיר, יהיו לו השלכות". סטולטנברג לא אמר מה יהיה אותו "מחיר", אך הוסיף כי המתיחות הרבה בגבול מגדילה את הסיכון של חישוב מוטעה מצד אחד הצדדים, כזה שעלול להצית עימות של ממש. הוא הזכיר גם כי מדובר בפעם השנייה השנה שרוסיה מרכזת כוחות רבים סמוך לגבול, ואמר כי המהלך נעשה בלי שום פרובוקציה מהצד האוקראיני.
ברוסיה טוענים כמובן אחרת. "מספר הפרובוקציות הולך וגדל", אמר השבוע דובר הקרמלין פסקוב, בנוגע לפעילות של כוחות נאט"ו סמוך לגבולות רוסיה. "הפרובוקציות הללו מתבצעות בנשק שמספקות לאוקראינה מדינות נאט"ו", הוסיף. מוסקבה מביעה בחודשים האחרונים שאט נפש מהעמקת הקשרים בין אוקראינה לנאט"ו, ארגון שבו היא רואה את האיום הגדול ביותר עליה. היא טוענת שברית נאט"ו מגבירה עוד ועוד את פעילותה בסמוך לגבולות רוסיה, ומדגישה שמול פעילות כזו לא תשתוק.
אוקראינה, נזכיר, הייתה עד לפני פחות מעשור בעלת ברית קרובה של רוסיה, אך לאחר ההפיכה שבה הודח נשיא אוקראינה הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' ב-2014, ושבה עלתה במקומו ממשלה פרו-מערבית, קרסו יחסיהן של השתיים: מוסקבה פלשה לחצי האי קרים וסיפחה אותו לשטחה בטענה כי הוא שייך לה, והחלה לסייע צבאית לבדלנים פרו-רוסים שהשתלטו על חבל דונבס שבמזרח אוקראינה. קייב רוצה להשיב לעצמה את החבל הזה, ורוסיה טוענת מעת לעת שהממשלה האוקראינית נערכת למתקפה שם. מוסקבה מדגישה כי לא תשב בחיבוק ידיים מול מתקפה שכזו.
פורסם לראשונה: 23:58, 26.11.21
