היום החולף היה קודר במיוחד בקייב ובאוקראינה כולה. הצבא הרוסי התחיל לטווח ולפגוע במוסדות שלטון ובמטרות אזרחיות אחרות: בחרקוב פגע טיל קרקע-קרקע בחזית בניין מושל המחוז, ומהדף הפיצוץ נהרגו בבניין ובסביבתו שבעה אנשים. בקייב טווח מגדל הטלוויזיה, שעליו נמצאות האנטנות ובתחתיתו ציוד השידור, וכך גם המתקנים סביבו. הפיצוצים נראו בסביבות המגדל והעשן עלה מזירת הפגיעה, אבל שידורי רשתות הטלוויזיה האוקראיניות שהופסקו לפרק זמן לא ארוך, התחדשו מיד וכל רשתות הטלוויזיה המשיכו לשדר.
בשעה 16:30, דקות אחרי ששמענו את הפיצוץ מכיוון מגדל הטלוויזיה, כל ערוצי הטלוויזיה האוקראיניים שידרו כרגיל. מה שמעניין לגבינו הוא שמגדל הטלוויזיה נמצא סמוך לבאבי יאר, האתר שבו נרצחו עשרות אלפי יהודים במלחמת העולם השנייה. האנדרטה נפגעה וחלקים ממנה נהרסו.
היו אתמול עוד שתי התפתחויות משמעותיות שהניסו אלפים מתושבי קייב אל תחנת הרכבת כדי לברוח מערבה, ואל תחנות המטרו הנמצאות עמוק מתחת לקרקע. הדיווחים על טור שריון ולוגיסטיקה רוסי שאורכו 64 ק"מ שראשו נמצא כבר במרחק כ-20 ק"מ מקייב, שפורסמו על סמך צילומי לוויין, והודעת משרד ההגנה הרוסי שקרא לתושבי קייב להתרחק מבניין משטרת ביטחון הפנים וממרכז המבצעים של כוחות הביטחון מהסיבה שעומדים להפציץ אותם.
משרד ההגנה קרא לתושבי האזור לפנות את בתיהם - ורבים עשו זאת. בשעות אחר הצהריים ראינו אותם הולכים עם תרמילים על גבם, נשים וזקנים, ממהרים לתפוס מחסה באזור המרוחק מיעדי הרוסים. היה מכמיר לב לראות את הילדים שהולכים כפופים תחת משא התרמילים הכבד שעל גבם. חלקם בוכים, חלקם מביטים אל הוריהם בעיניים עצובות, פוסעים בשלג אל תחנת הרכבת או לקרובי משפחה שגרים בסביבה. אנה ומשפחתה סחבו אחריהם מזוודות, וסיפרו שהם הולכים לתחנת הרכבת. "לאן תברחו?", שאלתי. "אנחנו לא יודעים", אמרה אנה. "אנחנו פשוט רוצים לברוח מכאן". היא סירבה למסור את שם משפחתה. כך גם כל המרואיינים שפגשנו היום.
רון בן ישי מדווח מקייב
(צילום: גיל יוחנן, שמוליק דודפור)
מקורות אמריקנים טוענים, ואיש ביטחון אוקראיני מאשר זאת, שטורי הצבא הרוסי שמתקדמים לעבר ערים שונות באוקראינה האטו את קצב התקדמותם ולמעשה נעצרו. כנראה כדי לחשב מסלול מחדש, או יותר נכון דפוס פעולה חדש. עד כה, נוהגים הכוחות הרוסיים להכניס ליישובים שעומדים בדרכם תחילה כוחות שיטור ברכבים משוריינים, חלקם דומים לג'יפים הממוגנים שלנו, וחלקם לכלי רכב יותר גדולים.
הם מותקלים בהרבה יישובים, כפי שרואים ברשתות החברתיות, בעיקר בדרום אוקראינה. תושבים עטופים בדגלי האומה קוראים לעבר הרוסים: "צאו מכאן" ו"אוקראינה עצמאית". השוטרים הצבאיים הרוסים יורים באוויר, אבל האזרחים האוקראינים לא נרתעים ואף מנסים לדחוף בכוח את הרכבים המשוריינים של המשטרה הצבאית הרוסית אחורה. באחד המקרים ראיתי שהמשטרה הצבאית מפעילה כלי רכב גדולים, מצוידים ברמקולים המשמיעים קולות צורמים בדציבלים ובאוקטבות שונות, כנראה כדי לגרום לרעש בלתי-נסבל באוזני המפגינים ובכך לסלק אותם מדרכם.
אבל חשוב לציין שבשום מקרה כלי הרכב הרוסיים לא מנסים לדרוס את המפגינים, אלא נשארים במקומם או שבכלל נסוגים אחורה. כנראה שלכוחות הקדמיים האלו שפוטין שולח ניתנה הוראה ברורה לא לפגוע באזרחים כדי שלא לעורר נגדו את דעת הקהל הרוסית והעולמית, וכדי שהצבא הרוסי לא יואשם בפשעי מלחמה. סביר להניח גם שפוטין לא רוצה לחזק את ההתנגדות האוקראינית על-ידי זה שהוא יעניק לה מרטירים שמתו על קידוש ארצם. לכן נוצר מצב מוזר שכזה, ובו הכוחות הרוסיים שנכנסים לריכוזי אוכלוסין הם לגמרי מחושבים, ובמקום שבו ההתנגדות הפסיבית של התושבים היא עזה - הם פשוט נוסעים אחורה.
מי שכן חוטף, אלו שיירות אספקה רוסיות שאיבדו את דרכן ונכנסו ליישובים אוקראיניים ונתקלו בצבא או בהגנה האזורית שפשוט הבעירו אותם בטילי RPG ובטילי ג'אוולין נגד טנקים. כל זה נכון בעיקר לצפון אוקראינה. בדרום המדינה, בחבל חרסון, כבר היו קרבות נגד טנקים שגם הם לא הסתיימו בטוב עבור הרוסים המתקדמים. לאוקראינים יש יתרון של הכרת השטח, של כלי נשק נגד טנקים ואפשר לומר שעד כה, לפחות במה שנוגע לדרום אוקראינה, טילי הנ"ט עשו שמות בטנקים ובנגמ"שים הרוסיים.
טור השריון והארטילריה שמתקדם לעבר קייב אינו מבשר טובות לעיר, מפני שכרגע ההערכה המבוססת היא שהטור הזה אמנם לא ייכנס לקייב והטנקים לא ישעטו ברחובות, אבל העיר תוקף מכל עבריה בכוחות שיחסמו את כל הגישות אליה. ייתכן שגם תיחסם גם דרך המילוט למערב, ואז הכוחות הרוסיים יפגעו בזה אחר זה במוסדות שלטון וביטחון ובסמלי שלטון, כשהם משתדלים ככל האפשר לא לפגוע באזורים מיושבים. אבל מהניסיון, אנחנו הישראלים יודעים שכל כמה שהחימושים שהכוחות הרוסיים יורים מהקרקע או מהאוויר יהיו מדויקים ומתוחכמים, יהיו לא מעט טילים ורקטות שיסטו מדרכם, או יהיו נפלים, והם יתפוצצו בתוך ריכוזי אוכלוסין. מה שקרה לבניין הממשל המקומי בחרקוב יקרה כנראה בהיקף גדול יותר בקייב.
האוקראינים מתכוננים לכך. הם בונים בריקדות ברחובות, מקימים מחסומים בדרכים צדדיות, ממלאים שקי חול ומנסים להגן על החלונות הנמוכים של בנייני ממשל וסמלי שלטון. בניין העירייה של קייב מבוצר בשקי חול לבנים שמגנים על חלונות הקומה התחתונה שלו. הרחובות מלאים במחסומים, חלקם של כוחות משטרה וחלקם של מיליציות, וגורמים לפקקי תנועה גדולים למרות שהתנועה עצמה לא ממש סואנת. הם בודקים כל רכב, ואם מישהו מתחכם, המיליציונר או השוטר האוקראיני לא מהסס לירות באוויר כדי להבהיר לו שהוויכוח הסתיים. היינו במחסום כזה כשנסענו לחפש דיזל לרכב שבו רפאל יוחה, איש עסקים ישראלי שמסייע לי ואני, נוסעים ברחבי העיר. דיזל התקשינו למצוא, אבל נאלצנו לעבור עשרות מחסומים עד שבסוף מצאנו תחנת דלק שנשאר בה מעט דיזל ומילאנו את המיכל.
הדרך חזרה לעיר הייתה לא פחות מעייפת. המרכולים מתרוקנים לאט לאט ממזון ואנשים כבר לא יוצאים לרחובות. הם נכנסו מתחת לאדמה. השוטרים בתחנת המטרו סיפרו לנו שרוב קווי המטרו חדלו לפעול חוץ מקו אחד או שניים שעדיין מחברים בין קצוות העיר למרכזה, ובלילה התושבים מתקבצים בתחנת המטרו הקרובה לביתם וישנים בה במשך הלילה, בעיקר אנשים שאין להם מרתף בביתם. הגדיל לעשות בעל מסעדה הודית במרכז העיר, ששמה סאטיה, והרשה לנשים בהריון, מחוסרי דיור וזקנים להסתתר במרתף המסעדה שלו. הוא מספק 130 מנות אוכל לאנשים האלו מדי יום ביומו. השלג שהחל לרדת בקייב מוסיף לאווירה הקודרת ממילא, ונראה שנכונו לנו כאן עוד לא מעט ימים כאלה, ואולי אפילו גרועים מהם.
פורסם לראשונה: 23:05, 01.03.22
